המוּדעוּת לקיומם של כלים משפטיים לניהול משברים כלכליים עלתה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי האחרון. עו"ד קרן אוגינץ על הכלים לאיתור משברים ועל צעדי ההבראה שישקמו את הארגון
קריסה כלכלית של ארגון אינה מתרחשת ביום אחד. קודמים לה נפילות קטנות, קרטועים וצליעות, אשר מעידים על מה שעלול להתרחש. חלק מהגופים הכלכליים בארצות הברית ובאירופה וגם כאן בישראל נאלצו או ייאלצו להתמודד עם קיומו של משבר כלכלי, בין אם משבר תוך-ארגוני ובין אם עקב השפעה עקיפה של המשבר שפקד את השוק אשר בו פועל אותו גוף כלכלי. ועם זאת, רוב הארגונים הכלכליים אינם מוכנים לכך.
"המשבר הכלכלי העולמי האחרון העלה את המוּדעוּת לקיומם של כלים משפטיים לניהול משברים כלכליים", אומרת עו"ד קרן אוגינץ, מרכזת קורס "משפט עסקי" בפקולטה לכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה. "המשבר לימד אותנו, שמנהלים בכל ארגון נדרשים למיומנות גם בתחום זה, בין אם השפעת המצב הכלכלי תהיה ישירה ובין אם היא עקיפה".
כיצד ניתן לצפות את התרחשותו של משבר כלכלי?
"מהפן המשפטי, לאור היעדרם של סימנים ברורים, בעייתי לחזות את קיומו של משבר או את מועד התרחשותו, ולכן רצוי שמנהלים יידעו להשתמש באופן מושכל בכלים המשפטיים העומדים לרשותם לשם התאמה למציאות החיים הדינמית שבפניה עומד הארגון".
כיצד יכולים מנהלים להשתמש בכלים המשפטיים שבידיהם?
"השלב הראשון הוא זיהוי הסימנים הראשונים לקיומו של משבר כלכלי בארגון ונקיטת צעדים משפטיים למניעתו או למיזעור השפעותיו על ניהול הארגון באופן המיטבי. בשלב השני, לאחר שננקטו אמצעים אלה או כאשר זוהו סימני משבר, יש לבחון את האפשרויות המשפטיות שימנעו את הקריסה הכלכלית של הארגון - הן ברמת התאגיד והן ברמת ההנהלה - כדי למנוע קריסה דו-ממדית, כלומר קריסה כלכלית אישית, הנלווית לקריסתו של הארגון. נסיבות אלה יכולות להתרחש כשמדובר בערבויות אישיות או באחריות אישית שמוטלת על היחיד כאשר מתקיימים תנאים משפטיים מסוימים".
מה הם הסימנים הראשונים למשבר כלכלי?
"אין סימנים ברורים או חד-משמעיים, כל ארגון על פי מאפייניו הספציפיים ומאפייני השוק שבו הוא פועל. באופן כללי, ניתן לומר שקיימים סימנים מחשידים כדוגמת ריבוי הליכים משפטיים הננקטים נגד הארגון לשם גביית חובות או מימוש בטוחות, הצורך בהחלפת חוב בחוב, היזדקקות לאשראי נוסף לשם הפעלה שוטפת (בנקאי או חוץ-בנקאי), החלפת שיקים או גלגול שיקים וכיוצא באלה".
האם מנהלים נוטים להכיר מיד בקיומו של משבר מתקרב?
"בדרך כלל קשה להודות בקיומו של קושי כלכלי או במשבר מתקרב, שכן לעיתים הודאה זו משמעותה הודאה בכשלון האישי של קברניטי הארגון. לעיתים קרובות, הנימוקים לקיומו של קושי כלכלי הם קיומו של מיתון במשק, שוק קשה, או מתחרה שנוקט שיטות פסולות".
צעדים להבראה
לאחר שההנהלה מכירה בקיומם של הסימנים הראשונים למשבר, עליה להחליט על צעדי ההבראה שיש לנקוט כדי למזער את הקריסה והשפעותיה.
מה כולל תהליך ההבראה בהיבט המשפטי?
"ההבראה צריכה לכלול מספר צעדים, כלכליים ומשפטיים כאחד, בהתאם למאפיינים הספציפיים של הארגון. בפן המשפטי יכלול הליך הבראה, בין השאר, הסדרי נושים, כלומר עריכת הסכמים חדשים עם נושים או חייבים, בשים לב לסוג הנושים ולאופי הבטוחות הקיימות בידיהם, ככל שהן קיימות. מובן שצעדים אלה עשויים לגרור הוצאות נוספות, אבל לשם השלמת תהליך ההבראה יש לנקוט צעדים הכרחיים תוך שקילת ההשפעות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך".
האם יש צעדים נוספים, שעשויים להביא להתייעלות?
"צעדים כאלה יכולים להיות צירוף של שותף או משקיע חיצוני או מיזוג של חברות, בשים לב לדיני ההגבלים העסקיים. זאת, לאחר בירור משפטי ופיננסי, שיוכיח שיש לשותף כזה יכולת כלכלית להביא הון להשקעה או שיש לו קשרים עסקיים אשר עשויים להועיל לעסקי הארגון. ניתן לשקול גם פתרונות של הסדרי נושים, אבל יש לשים לב שפתרון כזה דורש את הסכמת הנושים, והוא נמצא בפיקוח של בעל תפקיד חיצוני הממונה על ידי בית המשפט המחוזי, שהוא עורך דין או כלכלן, ולעיתים מדובר בתהליך ארוך. היתרון בהליך כזה הוא האפשרות לבקש מבית המשפט לעכב את כל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד הארגון בתקופה שבה נדרש הליך ההבראה. לרוב מדובר בתקופה של מספר חודשים, הנחוצים לצורך השלמת ההסדר".
אחריות אישית
במקביל לנקיטת צעדי הבראה, על בעלי הארגון לנקוט צעדים שימזערו את ההשפעה השלילית של המשבר הכלכלי על בעלי הארגון באופן אישי. "יש לשים לב שהוראות הדין בהקשר זה קובעות מגבלות זמן בטרם הקריסה הכלכלית", אומרת עו"ד אוגינץ, "כך שפעולות מסוימות, שניתן לנקוט לכאורה בתקופה הסמוכה להתמוטטות, יהוו עבירה פלילית או לכל הפחות יגררו ביטול רטרואקטיבי מחמת הוראות פקודת פשיטת הרגל (העוסקות בקריסה כלכלית של יחידים) והוראות פקודת החברות (העוסקות בקריסה כלכלית של תאגידים)".
באילו צעדים מדובר?
"צעדים אלה יכולים להיות פרעון חובות בערבות אישית, כדוגמת חובות הארגון - בין אם מדובר בחובות לגופים בנקאיים, באשראי חוץ-בנקאי או באשראי שניתן לארגון על ידי ספקים המגובים בקיומה של ערבות אישית. דוגמאות נוספות לצעדים כאלה הן: פרעון חובות מס העשויים לגרור הליכים פליליים, הסדרי פרעון חוב עם נושים, ושיעבודים - אם קיימים נכסים פנויים לטובת קבלת אשראי, בשים לב לחובה למנוע צבירת חובות בידיעה שלא ניתן לפרוע אותם.
"במסגרת האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותו של הארגון בבואו לנהל הסדר הבראה, חל סעיף 350 לחוק החברות. הסעיף הזה מאפשר את קיומו של הסדר נושים לחברה המעוניינת להבריא את עסקיה. הסדר כזה מותנה בקיומם של תנאי סף המוודאים את הסכמת מרבית הנושים להצעת ההסדר, מה שעשוי לגרור הדחיית חובות, או בצירופו של משקיע חדש, או אף במחיקת חלק מהחובות של הארגון. מנגנון דומה אפשרי מכוח פקודת פשיטת הרגל לגבי אדם המצוי על סף קריסה כלכלית. הסדר כזה, בהוראת סעיף 19א לפקודה, מאפשר עריכת הסדר נושים ליחיד, בין אם קריסתו הכלכלית נובעת מנסיבות חיים אישיות, עקב ערבויות שנתן, או בשל הפעלת עסק בתבנית של יחיד או שותף. כך או כך, יש להימנע מפעולות אסורות כדוגמת הימלטות לחו"ל או הברחת רכוש".
