ברכות לד"ר אייל וורגפט, חבר סגל בכיר במחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה, שהצעת המחקר שלו בנושא הפחתת פליטת פחמן דו-חמצני באמצעות המסה מזורזת של סלעי גיר זכתה למימון של משרד האנרגיה.
 
עליית ריכוזי הפחמן הדו-חמצני (פד"ח) האטמוספרי ושינויי האקלים הגלובאליים שעשויים להגרם כתוצאה מעלייה זו, מהווים את אחת הבעיות המשמעותיות ביותר בתקופה זו, אם לא המשמעותית שבהן. מתוך הכרה באיום הטמון בשינויי אקלים, התחייבה לאחרונה ממשלת ישראל לצמצם את פליטות גזי החממה, ופד"ח בכללם, בכ-85% עד לשנות 2050. זהו יעד שאפתני וחשוב, שיחייב הרתמות של הקהילה המדעית, קהילת התעשיינים, ומקבלי ההחלטות. מכיוון שתעשיית יצור החשמל אחראית לקרוב למחצית מפליטות הפד"ח בישראל, אין ספק שעל מנת לעמוד ביעד הממשלתי לצמצום הפליטה, יהיה צורך להפחית את הפליטות בסקטור זה באופן ניכר.
 
במחקר, ד"ר וורגפט מציע שיטה שתפחית את פליטות הפד"ח מתחנות כוח, באמצעות המסה מזורזת של סלעי גיר במי-ים. הרעיון בבסיס השיטה, הינו לאפשר לגזי הפליטה של תחנות כוח לעבור דרך מי-ים וסלע גיר לפני שיחרורם לאטמוספירה. כאשר פד"ח מתמוסס במי הים, הוא גורם לעלייה בחומציות, אשר מביאה להמסה של סלע הגיר. כאשר הגיר מתמוסס, חומציות המים יורדת, מה שגורם לפד"ח המומס להפוך ליון הביקרבונט, אשר אינו מסוגל לחזור באופן ישיר לאטמוספירה עם שחרור המים בחזרה אל הים. מכיוון שהמסלע הישראלי משופע בסלעי גיר שנמצאים בקירבה רבה לתחנות הכוח, יישום השיטה בישראל עשוי להיות זול בצורה משמעותית ביחס למדינות בהן נדרשת הובלה של הגיר לאורך מרחקים גדולים. בנוסף לכך, תחנות הכוח בישראל נמצאות על קו החוף, כך שמי-ים זמינים לשימוש. ובקרבה למפעלי התפלה. לאור זאת, יישום השיטה בישראל הוא בעל פוטנציאל גבוה להפחית משמעותית את פליטת הפד"ח, בעלות לא גבוהה, ובכך למצב את ישראל כחלוצה עולמית בלכידת פד"ח בשיטה זאת.
 
מטרת מחקר זה הינה לבצע בדיקת ייתכנות ראשונית ליישום השיטה בתנאים הרלבנטיים למדינת ישראל. המחקר יכלול ניסויי מעבדה, תוך שימוש בסלעי גיר האופייניים לאיזור, ובמי ים תיכון. המחקר יתמקד בהערכת הפוטנציאל להפחתה משמעותית בפליטות, וכן להגדרת התנאים האופטימליים ליישום מוצלח של השיטה.