דבר העורכים
קוראות וקוראים שלום רב,
אנו שמחים להגיש לכם את כרך נא של כתב העת המזרח החדש.
המגמה הנהוגה בקרב אנשי האקדמיה בישראל, באוניברסיטאות ובמכללות, לפרסם את מחקריהם בעיקר באנגלית באכסניות שונות בעולם, נובעת מן הצורך להשתייך לקהילה האקדמית הגלובלית, והיא אך טבעית ומוצדקת. ואולם היא מציבה קשיים לציבור גדול של תלמידים במוסדות האקדמיים ולציבור הרחב, המלינים על התמעטות המחקרים בשפה העברית. מאז היווסדו בשנת 1949 שוקד כתב העת המזרח החדש על הרחבת הנגישות של יבול המחקרים הרב שנכתב במוסדות האקדמיים בארץ לציבור קוראי העברית. אנו עורכי הכרך הנוכחי ממשיכים אפוא במלאכה זאת.
כמקובל בשנים האחרונות, גם כרך זה מאגד מחקרים של חוקרים צעירים עם מחקרים של חוקרים ותיקים המתמקדים בהיבטים שונים של ארצות האסלאם במזרח התיכון ומעבר לו. בכרך זה מתפרסמים תשעה מאמרים ומדור ביקורות ספרים, ונוסף על אלה רב־שיח שהתקיים אשתקד בכנס השנתי של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א) בהשתתפות ארבעה חוקרים מובילים בארץ, המביעים את דעתם, כל אחד מנקודת ראותו, על המזרחנות הישראלית, דרכה ומהותה.
ארבעה מאמרים עוסקים בנושאים הנוגעים לאסלאם. המאמרים של אוריה פורמן ויצחק ויסמן מציגים שתי גישות מנוגדות בהגות האסלאמית לאתגרים שהציבו המפגש של האסלאם עם המערב ותוצאותיו בעידן הקולוניאלי והפוסט־קולוניאלי. בעוד פורמן מצביע על דבקות בטקסט הקדוש ובאתוס ההתנגדות והמאבק בתפיסת עולמם של הוגי האסלאם הפונדמנטליסטי (שרווח בעיקר במזרח התיכון), ויסמן מצביע על הגישה הפרגמטית בהגותו של אבו אל־חסן עלי אל־נדוי, אחד ההוגים המוסלמים הבולטים של המיעוט המוסלמי בהודו הפוסט־קולוניאלית. אל־נדוי קורא לדרך אסלאמית חדשה, המשלבת אותנטיות דתית עם דרישות העולם המודרני, כאחת הדרכים להתמודדות של המיעוט המוסלמי בהודו לאחר חלוקתה של תת־היבשת ההודית לשתי מדינות לאום. מאמרו של חיים שנער מנתח את דרכי פעולתן של שתי תנועות אופוזיציה אסלאמיות, "תנועת ההצלה האסלאמית" באלג'יריה ותנועת "חמא"ס" ברצועת עזה, לגיוס תמיכת הציבור לשם כיבוש השלטון. אף־על־פי ששתי התנועות הגדירו את עצמן אסלאמיסטיות, הן יצרו מסגרות שלתוכן יצקו תכנים דתיים בצד תכנים חילוניים, והשתמשו בדרכי תעמולה מסורתיות במסגדים ובצדן רשתות חברתיות ואמצעי תקשורת כל אלה כדי לרתום לעניינן רגשות של קיפוח בציבור. שוש בן־ארי מתארת ומנתחת את תופעת "המטיפים החדשים" והצלחתם לרתק המונים, בעיקר באמצעי התקשורת, לקריאתם לחיזוק ערכי האסלאם בציבור הרחב.
חמשת המאמרים האחרים עוסקים במגוון נושאים. מאמרו של יוסי דרורי, הראשון בגיליון נא, עוסק במורכבות היחסים בין השופטים לבין השליטים הממלוכים באמצעות סקירת הקריירה של המשפטן ברהאן אל־דין אבן ג'מאעה. המאמר השני, פרי מחקרו של רמי גינת, בוחן את עמדותיהן של תנועות אופוזיציה לשלטון במצרים (מימין, "האחים המוסלמים" ו"מצרים הצעירה", ומשמאל הארגונים הקומוניסטיים), לאחר החוזה משנת 1936 בין בריטניה למצרים בשאלת אחדות עמק הנילוס. רונן א' כהן מנתח במאמרו את דרכי ההישרדות של הארגון הבהאי ה"חג'תיה" באיראן לאחר סילוק רדִא שאה מן השלטון. מהפך פוליטי זה הוליך את הארגון לנווט בין התנגדות לשלטון אנשי הדת לבין השתתפות בעשייה הפוליטית עם הקמת הרפובליקה האסלאמית באיראן בשנת 1979. יהודה בלנגה בודק במאמרו עד כמה ייחסה ממשלת ישראל משקל לעמדתה המרסנת של ארצות הברית בהחלטתה שלא ליישם ב־6 באוקטובר 1973 את שיטת "המכה המקדימה", שאותה נקטה במלחמותיה הקודמות עם מצרים ועם סוריה. חותם יוסי מן במאמר על הבעייתיות של כלכלת סעודיה. בהסתמכו על התאוריה הכלכלית המכונה "המחלה ההולנדית" ועל מקרי־חקר דומים, הוא מצביע על כך שכלכלת סעודיה נשענת על משאב עתיר הכנסות אחד, שאינו מנוצל באופן מושכל לפיתוח מקורות הכנסה חלופיים שיבטיחו כלכלה מאוזנת ויציבה.
כרך זה יוצא לאור כשנתיים לאחר פרוץ מהומות המחאה במדינות ערב, שזכו לכינוי "האביב הערבי". המאמרים והרב־שיח המקובצים בכרך זה אך בקושי נגעו בגל מחאות זה ובתמורות החברתיות והפוליטיות הכרוכות בו, שאנו חוזים בהן מדי יום ביומו. התרחשויות אלו במזרח התיכון מציבות למזרח החדש הזדמנות לשמש אכסניה למחקר ולבחינה אקדמית של נושאים אקטואליים אלה במישור האזורי והגלובלי. העורכים מבקשים לעודד חוקרות וחוקרים מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ להיענות גם לאתגר זה ולהציע מחקרים לפרסום בכרך הבא של כתב העת.
לסיום, אנו מודים לקודמינו בעריכת המזרח החדש, פרופ' בת־ציון עראקי קלורמן מהאוניברסיטה הפתוחה ופרופ' מאיר חטינה מהאוניברסיטה העברית על מלאכת העריכה של גיליונות מח-נ. פרופ' עראקי קלורמן העבירה את שרביט עריכת כתב העת ביעילות, במקצועיות וברוחב לב. תודתנו לכל מי שעמלו עמנו להוציא כרך זה לאור: למחברי המאמרים מעוררי המחשבה, לקוראות ולקוראים של המאמרים ולמזכיר המערכת ומזכיר אילמ"א, מר יוני גרף, שלא חסך מאמץ וזמן והשרה אווירה נעימה על עבודת המערכת. תודה נוספת להנהלת אילמ"א על שנתנה בנו אמון, ולמערכת ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה על שיתוף הפעולה הפורה. תודה מיוחדת לישראל רונן על עריכת הלשון.
• • • • • •
קריאה מהנה,
עמליה לבנוני, מוסטפא כבהא, רונן יצחק