יעל אנוך (יוליאנה לבית בלום במקור) עלתה לארץ מדנמרק בשנת 1963. היא למדה שם להיות מורה, ובעלה צבי (הרברט) הכשיר עצמו להיות אגרונום. אלו שני עיסוקים שנחשבו בעיניהם לנדרשים בארץ החדשה. בישראל החלה יעל ללמוד באוניברסיטת תל אביב וסיימה בה תואר ראשון ותואר שני. היא הייתה המוסמכת הראשונה בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ונושא עבודתה היה "המרצה באוניברסיטה כסטטוס וכתפקיד" (1971). לאחר מכן הייתה גם הראשונה שכתבה עבודת דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודתה היה "שינוי ערכים תוך סוציאליזציה לפרופסיה: החינוך הפרופסיונלי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב" (1979). מדריכיה בדוקטורט היו פרופ' רינה שפירא ופרופ' שמעון שפירו.
בשנת 1981, לאחר שסיימה את הדוקטורט ולאחר ששהתה שנה בארצות הברית, הגיעה יעל לאוניברסיטה הפתוחה והתמנתה לחברת הסגל הבכיר הראשונה בתחום הסוציולוגיה. כחלוצה בתחום, שהיה אז בראשית דרכו באו"פ, הייתה השפעתה משמעותית מאוד: היא התוותה את הדרך לספרי לימוד אקדמיים בתחום הסוציולוגיה בשפה העברית. הן יחידות הלימוד שכתבה והן ספרי הלימוד שתורגמו מאנגלית ביוזמתה השפיעו על הוראת הסוציולוגיה בישראל גם מעבר לגבולות האו"פ. בתחום זה נעזרה יעל בהכשרתה כמורה ובניסיונה הרב בהוראה והטביעה את חותמה הן על פיתוח הקורסים הראשונים בתחום (כתיבת הקורס "מבוא לסוציולוגיה", כתיבת שני קורסים מתקדמים "סוציאליזציה" ו"ריבוד: סוגיות באי-שוויון חברתי" ויוזמת כתיבתם של קורסים נוספים בסוציולוגיה בידי כותבים אחרים) והן על עיצוב דרכי ההוראה בקורסים אלו (כמו ייעוץ למרכזי ההוראה, קביעת מבנה הבחינות, גיוס המנחים הראשונים ונסיעות למרכזי הלימוד לקבלת משוב על החומר הנלמד).
בכל השנים באו"פ עמדה יעל בקשר פעיל עם הסטודנטים ואהבה את המפגשים עמם. הדבר בא לידי ביטוי מעשי בעיקר בייעוץ לסטודנטים ובהדרכתם בכתיבת עבודות סמינריוניות. את שני התפקידים האלה, הייעוץ וההדרכה, מילאה יעל ברצינות רבה, וסטודנטים רבים נעזרו במשך השנים בעצותיה ובניסיונה.
שנים רבות כיהנה יעל כיו"ר הוועדה לאישור תכניות לימודים. כחלק מתפקידה זה היא עמדה בקשר מתמשך עם מוסדות שונים שהאו"פ פעלה בהם, וטוותה קשרי עבודה חמים בינה לבין ממלאי התפקידים במוסדות האלה. יעל הייתה גם יו"ר ועדת המשנה למדעי החברה וחברה בוועדות נוספות באו"פ.
כחוקרת פרסמה יעל במהלך השנים מאמרים בנושאים שונים, ובהם תהליכי ההכשרה של עובדים סוציאליים, אתניות, הוראה מרחוק, תיירות וטיולי תרמילאים.
לאחר פרישתה לגמלאות תכננה יעל לכתוב ספר מנקודת מבט אישית על חוויותיה כילדה יהודייה בדנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה. היא החלה לאסוף חומרים ולראיין אנשים בני גילה, שהיו ילדים בדנמרק בזמן המלחמה והועברו לשוודיה הניטרלית כדי להצילם. היא אף השתתפה בימי עיון של חוקרי שואה, אך החומר לא "הבשיל" אצלה לכלל כתב יד מוגמר. כחלק מהתעניינותה המחודשת בשואה היא תרגמה מעברית לדנית את קובץ הסיפורים "למה לא באת לפני המלחמה" של ליזי דורון (סופרת ישראלית, בת הדור השני לניצולי שואה), העוסק ביחסים בין בני הדור הראשון לבני הדור השני של ניצולי שואה.
יעל הייתה אם מסורה לשני ילדים (יונת ושמעון) וסבתא מסורה לשלושה נכדים (יואב, ענבר ואיתי).
יעל נפטרה בביתה ביום ראשון, 16/9/2018, זמן קצר לאחר שחזרה מביקור בדנמרק אצל נכדה, יואב.
בת 80 הייתה במותה.
נספחים:
א. קישור להרצאה של ד"ר יעל אנוך ביום עיון שנערך באו"פ בתאריך 2/4/2013, לזכרו של חבר המחלקה זאב סוקר ז"ל (כ-33 דקות) .
לקישור ב. קישור לראיון עם ד"ר יעל אנוך שנערך בדנמרק בשנת 2018 (כמה שבועות לפני פטירתה), ועוסק בילדותה של יעל בתקופת השואה. הראיון בשפה הדנית, עם כתוביות באנגלית ( כ- 5 דקות).
לקישור