כתבו לזכרו

כתבה ד"ר אורלי לחמי

אייל הגיע לאוניברסיטה הפתוחה לפני ארבע שנים, לאחר דוקטורט באוניברסיטה העברית, פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון ופוסט-דוקטורט נוסף במכון וודס הול לאוקיינוגרפיה במסצ׳וסטס, ארצות הברית. אייל תרם תרומה מקצועית ואישית עצומה לאוניברסיטה, על אף שנאבק במשך כל התקופה במחלת הסרטן. תרומתו התבטאה במחקר פורץ-דרך, בחידוש ושיפור ההוראה והיצע הקורסים בתחומי הגיאולוגיה והאוקיינוגרפיה ובחוכמה וטוב הלב שהשרה על כל שותפיו לעבודה, באמצעות אישיותו הנדירה.
 
מחקריו של אייל עסקו במחזורים גיאוכימיים באוקיינוס, ובפרט מחזור הפחמן ומחזור המגנזיום. הפרויקטים בהם עסק לאחרונה כללו פרויקט במימון משרד האנרגיה שבחן את מידת הישימות של המסת סלעי גיר כאמצעי להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני מתחנות כוח בישראל, פרויקט במימון הקרן הלאומית למדע שבחן את השפעתן של ריאקציות הטרוגניות על מחזור הפחמן האוקייני ובמסגרתו בוצעה סדרת ניסויים במפרץ אילת, פרויקט במימון רשות המחקר של האוניברסיטה הפתוחה בנושא השפעתם של ספוגים על מערכת הפחמן בסביבה החופית ופרויקט שעסק בתהליכי יצירת דולומיט באוקיינוס. מגוון עשיר זה של מחקרים, בהם עסק בזמן כה קצר, היה תוצר של הסקרנות, היוזמתיות וההתלהבות שאפיינו את אייל, יחד עם החיבור המיוחד שיצר עם שותפים למחקר ועם סטודנטים.
 
בתחום ההוראה, אייל היה שותף לבניית תכנית לימודים חדשה לתואר דו-חוגי במדעי כדור הארץ, לניהול צוות מדעי כדור הארץ ולחידוש הקורסים. אייל פיתח קורס חדש – מבוא לגיאוכימיה, וקורס נוסף – איזוטופים יציבים בחקר כדור הארץ, אותו התחיל לפתח, אך למרבה הצער המחלה קטעה את עבודתו. אייל סלל את הדרך לחידוש הקורסים הוותיקים בגיאולוגיה, תהליך שבו החל אך לא זכה להשלימו. בנוסף לפיתוח הקורסים, אייל שמח לכל הזדמנות להרצות בתחומי הידע שלו לקהל מקצועי ולא מקצועי כאחד. הרצאותיו אופיינו בבהירות ההסברים, בעניין ובסקרנות שעוררו בקהל וביכולת שלו לרתק את שומעיו לכל אורך ההרצאה.
 
בכל קשריו עם שותפיו לעבודה ועם מכריו, אייל תמיד שם במקום הראשון את הקשר הבין-אישי. אייל היה קשוב לזולת במידה יוצאת דופן וידע להבחין בטוב וביפה שבכל אחד, ואף להביע את הערכתו לאחר במעשים ובמילים. אייל היה איש שיחה נעים, מלא נדיבות והומור, שהשרה אופטימיות ושמחה על כל סובביו. נוכחותו תחסר מאוד לכולנו ואנו שולחים את תנחומינו למשפחתו היקרה ומוקירים את זכרו.
 

כתב: ד"ר יאיר בן חיים
 
אייל הצטרף למחלקה בשנת 2019 ומהרגע שהגיע אלינו הוא הכניס תנופה של עשייה ושל גישה חיובית ויצירתית. על אף הקשיים שהיו לו בלטו מאוד החריצות שלו והנכונות שלו לתרום בכל דבר שהיה יכול, החל מהוראה ופיתוח במחלקה וכלה ביוזמות אוניברסיטאיות שהוא קידם. כל זאת הוא עשה במקביל לניהול של מחקר משמעותי ופורץ דרך שהיה הדבר שאהב לעשות והיה נראה שמסב לו אושר וסיפוק גם ברגעים הקשים.
ברמה האישית, אייל היה אדם צנוע ונעים באופן מיוחד. הוא התייחס לכל האנשים שעבד איתם בצורה חברית ובכבוד ותמיד שמר על גישה אופטימית וראה את הצד החיובי בכל דבר. אהבתי לדבר עם אייל ולשמוע את דעתו בנושאים שונים. הוא תמיד היה מלא תבונה והומור שהפכו את המפגשים איתו לנעימים. הוא יחסר לי ואני בטוח שלכולנו.
 
עצוב לחשוב על העתיד של אייל שנגדע בצורה אכזרית כל כך ובגיל צעיר כל כך, אבל אפשר אולי להתנחם בכך שהוא הלך לעולמו כשהוא עסק עד הרגע האחרון ממש במה שאהב ושהוא נפטר כשהוא מוקף במשפחה אוהבת ובחברים.