גיליון 151

אורי סלע ורוני פרצ'ק / הקדמה: ערים באסיה: חשיבה מחודשת מההיסטוריה להווה

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אסף גולדשמידט / העיר קאי־פנג בשושלת סונג הצפונית (960–1127): הולדת המרחב המסחרי בבירה הקיסרית בסין

העיר קאי־פֶנג, בירת שושלת סוֹנג הצפונית, הייתה מודל חדש לעיר בירה בסין הקיסרית. לא עוד עיר ממשל מונוליטית שנועדה להרשים את הבאים בשעריה ונסגרת לפעילות עם רדת החשכה, אלא עיר חיה ותוססת במשך כל שעות היום והלילה. מודל עירוני חדש זה היה חלק מהמהפכה הכלכלית ותנופת המסחר במהלך המאה האחת־עשרה, והממשלה הקיסרית בתקופת סונג, מתוך אינטראקציה עם גורמים שונים בחברה, הייתה גורם חשוב בהנעת תהליך זה ועיצובו. ריכוז של עושר ומסחר בבירה קאי־פנג הוביל לתרבות צריכה נהנתנית ולפאר רב ולהתגבשותו של מרחב עירוני חדש שלא נראה כמותו בסין עד אז. במאמר זה אציג את מאפייניה של קאי־פנג כעיר המשלבת ממשל ומסחר ענֵף, וכן אדון בסיבות השונות – פוליטיות, חברתיות וכלכליות – שהובילו להיווצרות מרחב מסחרי חדש זה בקאי־פנג ושינו דרמטית את אופייה של עיר הבירה, מתוך השוואה למצב בתקופת שושלת טאנג.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אורי סלע / בייג'ינג הקיסרית: פוליטיקה, מדע ורשתות חברתיות

עובדת היותה של בייג'ינג מרכז פוליטי חשוב ביותר בתקופה הקיסרית המאוחרת בסין ודאי מוכרת לרבים. אולם הדגש על העיר כמרכז פוליטי, מקום מושבו של הקיסר והמנוע של קובעי המדיניות והבירוקרטיה באימפריות ובשושלות השונות לאורך מאות שנים, האפיל על הבנת אופייה הרבגוני של העיר על מאפייניה השונים. בזכות היותה מרכז פוליטי וחשיבותה במערכת הבחינות הקיסרית הייתה העיר מגנט למנעד רחב של שחקנים היסטוריים: מסוחרים ואנשי דת ועד למלומדים − סינים, כמובן, אך גם טיבטים, קוריאנים ומוסלמים ממרכז אסיה − ומיסיונרים אירופאים. כל אלה הפכו אותה למוקד ליצירת רשתות חברתיות ענפות ולמרכז לימוד ודיון למלומדים שהגיעו מרחבי האימפריה. מלומדים אלה עסקו גם במדע, והרחיבו, בהקשר הקוסמופוליטי של הבירה, גם את הדיונים המדעיים עם בני שיחם שהגיעו מעבר לים או מעבר להרי המערב.

למאמר המלא לחצו

כאן. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אילנית לוי שחם/ דמיון ומציאות בעיר הספרותית: מבט מדרום הודו במאה השש־עשרה

שני מרחבים מתוארים ביצירתו של המלך קרשנה־דווראיה, אמוקטה־מאליָידה: עיר בירה מלכותית (מׇדוּרַאי), ועיירת מקדש (שְׁרִיוִוילִיפּוּטוּר). דרך ניתוח השוני הסגנוני והתוכני בתיאור שני המרחבים האלה מצביעה אילנית לוי שחם על מערך שבו הכוח האימפריאלי מצוי מחוץ לחצר המלוכה בתוך אזורי מקדש כפריים וקשור קשר הדוק להתפשטות זרם דתי דבֵקותי, שריוואיישנוויזם.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

מרק גמזה/ הקוסמופוליטיות של חַרְבּין,עיר מעורבת בין רוסיה לסין

בפרק זמן קצר של כחמישים שנה עברה העיר חרבין שבצפון־מזרח סין כמה תהפוכות שלטוניות. העיר נוסדה בשנת 1898 כמאחז קולוניאלי של רוסיה הצארית, ובשנות העשרים של המאה העשרים השתלטו עליה אילי מלחמה סינים. היא נכבשה על ידי יפן ב־1932, אך בתום מלחמת העולם השנייה נוהלה במשך שנה על ידי ברית המועצות ואז עברה לשליטת המפלגה הקומוניסטית הסינית. לצד רוב סיני, כללו תושבי העיר רוסים ושאר יוצאי האימפריה הצארית, ובכללם יהודים, יפנים וקוריאנים וקבוצות קטנות יותר של יוצאי מדינות אירופה. העיר הייתה מקום מפגש בין דוברי שפות רבות שהגיעו מרקע שונה, ואופייה הייחודי בא לידי ביטוי גם בנוף העירוני שלה – עיר בסין בעלת חזות אירופית. המאמר מתמקד בעברה של חרבין כעיר מעורבת מבחינה אתנית ותרבותית במשך חצי מאה, משווה בינה ובין ערים בעלות מאפיינים דומים ומעלה כמה רעיונות על ערים "מעורבות" או "קוסמופוליטיות".

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

דלית בלוך / אורחים ומארחים בעיר הנמל יוקוהמה כמקרה בוחן לרב־תרבותיות ביפן

בסוף התקופה הקדם־מודרנית הייתה יוקוהמה כפר דייגים קטן ולא חשוב לחוף האוקיינוס השקט, אולם פתיחת שערי יפן באמצע המאה התשע־עשרה והמודרניזציה שהחלה בעקבותיהם שינו את פניו לבלי הכר. הכפר הפך במהרה לעיר נמל מתועשת ושוקקת חיים ובה יפנים, אירופאים, אמריקנים ואסיאתים. יוקוהמה המשיכה לארח זרים רבים והייתה למקום הראשון שהגיעו אליו חידושים מהמערב – מאופנה ועד גלידה, מטכנולוגיה ועד ספורט. במאמר זה תשמש יוקוהמה, שהפכה לעיר השנייה בגודלה ביפן ולמקום מגורים אטרקטיבי, כאשנב לאחת הסוגיות הבוערות על סדר יומה של יפן: הגירה וריבוי תרבויות. אבקש לטעון כי באופן פרדוקסלי יוקוהמה משקפת את מדיניות ההגירה הדו־ערכית של יפן, המאפשרת כניסה אך לא היטמעות, ואת גישת הרב־תרבותיות על תנאי, המשמרת יחסי אורחים ומארחים.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

ליאורה צרפתי / מאה שנים של נופי מחאה בקוריאה: פרפורמנס וסמלים מעוררי רגש כבסיס להצלחתן של הפגנות המונים בסיאול

כבר מתחילת המאה העשרים התפתחה בסיאול תרבות מחאה תוססת ורחבת היקף, כאשר מיליון קוריאנים צעדו מול בנייני הממשל היפני במחאה נגד הכיבוש. מחאות אלו היו יריית הפתיחה לרצף של הפגנות גדולות, חלקן אלימות, שנמשכו לאורכה של המאה. גיוס מאות אלפי מפגינים הצריך רשתות תקשורת, ואלו החלו בפתקים והתפתחו לגיוס במרחב הדיגיטלי. המוחים השתמשו במרחב העירוני ובאתרים סמליים כדי להדגיש את נושאי המחאות, ובסממנים אסתטיים כדי להבליטם. המאמר עוסק במחאות עכשוויות כאירועים תרבותיים ועומד על השימוש בחפצים איקוניים במרחב העירוני והדיגיטלי. שימוש זה מגביר את המודעות למצוקות חברתיות ומניע את הממשל לחולל שינויים מהותיים בהתנהלותו.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

רוני פרצ'ק / 101 הימים של שאהין באג: אנטומיה של עיר ומחאה אזרחית בדלהי העכשווית

מאמר זה מציע קריאה של דלהי, עיר הבירה ההודית, דרך מוקדי המחאה שפעלו בה בתגובה לתיקון בחוק האזרחות ולשינויים בתקנות מרשמי האזרחים והתושבים בהודו. מהלכים אלה עוררו דיון סוער בסוגיות יסוד הנוגעות לטיבן של הדמוקרטיה ההודית, התשתית האידאולוגית העומדת ביסודם של שיחי אזרחות מתחרים והקשר בין מאפיינים חברתיים־כלכליים ובין חופש המחאה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

ניר אביאלי / רוחות בעליית הגג, אופנועים בסלון וארבעה חדרי שינה ריקים: "הבית החדש" בעיירה הוי־אן שבמרכז וייטנאם

העיירה הוי־אן שבמרכז וייטנאם הפכה בעשורים האחרונים מעיירה מנומנמת לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ולאחד מאתרי התיירות הפופולריים במדינה. התהליך לווה בצמיחה חברתית־כלכלית מהירה ובהתחדשות עירונית דרמטית – שכונות מגורים חדשות ובתים פרטיים שונים מאוד ממודל "הבית הווייטנאמי המסורתי". במאמר זה, המבוסס על מחקר אתנוגרפי בן יותר מעשרים שנה, אדון במשמעויות שמייחסים תושבי העיר לבתיהם החדשים. אציג את הבית המסורתי של הוי־אן, את העקרונות המארגנים התרבותיים המעצבים אותו, את הממדים האקולוגיים של החיים בערי דרום־מזרח אסיה ואת התהליך ההדרגתי של החלפת שיקולים אקולוגיים בהעדפות חברתיות ותרבותיות מודרניות. אדון במאפייניהם הייחודיים של הבתים העירוניים החדשים בהוי־אן ובהשפעתם של כל אלה על היחסים עם השכנים ועם הקהילה.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 151 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

זמנים - גיליון מספר 151

זמנים 150