מאת: ד"ר שי ווינאפל

"אני יהודי וכהן-דת קתולי" כך הציג עצמו האב גרגור פבלובסקי, שנפטר אשתקד בישראל. פבלובסקי (2021-1931) נולד כיהודי בשם יעקב צבי "הרש" גרינר בעיר זמושץ' (Zamość) שבמחוז לובלין בפולין. הוריו היו דתיים והוא התחנך במסגרות חינוך יהודיות. עם הפלישה הנאצית נלקח אביו, מנדל, לעבודות כפיה מהן לא שב, ואחיו חיים נמלט לתוככי ברית המועצות כרבים מבני העיירה. באוקטובר 1942 החלו הנאצים בחיסול הגיטו בזמושץ', והיהודים הוצעדו אל העיירה איזביצה (Izbica), מרחק 21 קילומטרים, שם שוכנו בבתי יהודים שנרצחו.  כאלף יהודים בני העיירה הוצאו להורג ביריות תוך זמן קצר, ונטמנו בבורות שצוו לחפור טרם מותם. בין הנספים היתה אמו מרים ושתי האחיות שיינדל ושרה. אך יעקב-צבי, הילד המפוחד, הצליח להימלט בגפו ומצא מסתור בבתי פולנים, אשר לימדו אותו תפילות ומזמורים והצליחו להשיג לו תעודת טבילה קתולית על שם גרגור פבלובסקי, שם אותו נשא עד מותו.

לקראת סוף המלחמה הושם גרגור בבית יתומים קתולי. עם סיום לימודיו התיכוניים, התקבל לסמינר הקתולי הגדול בלובלין. בתחילה היה דבר יהדותו ידוע רק לנזירה אחת. בשנה השנייה ללימודיו הוא סיפר לראש הסמינר שהוא יהודי. בין הכמרים היו  כאלה שחששו שמוצאו היהודי יהווה בעיה עבורו בהמשך דרכו בכנסייה. אף על פי כן, הוא הוסמך לכמורה ב- 1958, והחל לכהן בקהילות שונות באזור לובלין. נקודת מפנה היתה שנת 1966, שבה פירסם מאמר בעיתון בקרקוב אשר זכה לתפוצה ברחבי פולין, ובו חשף את סיפור חייו. המאמר עורר הדים רבים שהגיעו עד חיפה - לאחיו חיים (דתי שומר מצוות) אשר הצליח לעלות לישראל, התגורר בחיפה וחשב כל השנים שאחיו מת...

לאורך שנות השישים ניהל פבלובסקי התכתבות ענפה עם האח דניאל, אף הוא יליד פולין ובן למשפחה יהודית מסורתית שהושמדה בשואה, אשר המיר דתו לנצרות הקתולית, השתקע בישראל בשנות החמישים ושירת במסדר הכרמליטים בחיפה.

בשנת 1970 עלה פבלובסקי לישראל והחל פרק חדש בחייו. עם הגיעו קיבלו את פניו אחיו חיים, האח דניאל רופאייזן והאב אלפרד דלמה, ראש הקהילה הקתולית דוברת העברית בתל אביב–יפו. פבלובסקי נענה להזמנת הכומר דלמה לבוא ליפו ולשרת שם בכנסייה הפרנציסקנית את הקהילה הדוברת פולנית. הוא כיהן בקהילה זו במשך חמישה עשורים תוך שהוא שומר על יחס קרוב ליהדות. בשנים האחרונות לחייו התיידד עם הרב שלום מלול מאשדוד, הפעיל בתחום החינוך ומלווה תלמידים למסעות בפולין. הרב מלול סיפר שפבלובסקי שמר על מצוות מסוימות כגון צום יום הכיפורים והימנעות  מחמץ בפסח. לימים סיפר פבלובסקי על האמביוולנטיות בחייו: "לא רציתי להתכחש לשורשיי, לאמי, לאבי, לעמי. רציתי להיות אמיתי. ובכן יש לי מולדת שהיא פולין ואני משתייך לעם הפולני. אבל יש לי עם ראשון – העם היהודי. עשו לי ברית מילה ביום השמיני ואני שייך. אני שייך גם לפולין וגם לישראל".

במותו, כמו בחייו, מילאו שתי הדתות תפקיד מרכזי: לאחר טקס אשכבה בכנסייה ביפו, הוצא ארונו לרחבת הכנסייה ואחייניו, ילדיו של חיים, קראו קדיש לעילוי נשמתו, כפי שביקש טרם מותו, הוטסה גופתו לאיזביצה שבפולין, והוא נטמן סמוך למקום בו נטמנו אמו ושתי אחיותיו עם שאר קורבנות טבח יהודי זמושץ'. במָקום עומדת אנדרטה לזכר הנספים,  אשר הקימו האחים לבית גרינר: חיים - יהודי שומר מצוות, ויעקב צבי (הרש) - גרגור, כהן דת קתולי. 

כותבים המעוניינים להגיש מאמרים ל"קולמוס" - עלון המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים, מוזמנים לכתוב אלינו JCMcenter@openu.ac.il