התפקיד המרכזי של רשויות מקומיות וראשי ערים בקידום מדיניות לקיימות והיערכות לשינוי אקלים מוכר היטב בספרות המקצועית ומקבל ביטוי בתכניות ובפעולות של ערים רבות מסביב לעולם. כיום מושקעים משאבים רבים בקידום היבטים ושירותים סביבתיים ברמה המקומית. אחת הסיבות המרכזיות לדגש על התחום העירוני היא העובדה שמעל 50% מהאוכלוסייה בעולם חיה כבר היום חיים עירוניים. בישראל הנתון עולה הרבה מעבר לממוצע העולמי ומגיע למעל 91%. לערים ישראליות יש פוטנציאל עצום להשפיע על תחומי מדיניות מגוונים, כגון ניידות תחבורתית, צריכת אנרגיה וחומרים ושירותי מערכת אקולוגיים, עם השלכות עבור הסביבה המקומית, האזורית והלאומית.

למרות החשיבות של האוכלוסייה העירונית בישראל ובעולם, יש מעט התייחסות במחקר למקומם של תושבי ערים, בקידום ויישום מדיניות סביבתית מקומית. חסר ידע מקיף על עמדות והעדפות של תושבים לפי מקום מגוריהם, ובהשוואה למדיניות וסדרי עדיפות של הרשויות המקומיות. כמו כן, יש מקום לניתוח מקיף יותר של הדרכים בהן תושבים תורמים לשינוי סביבתית במקום מגוריהם.

מחקר זה מבקש לבחון  בהקשר המקומי הישראל את עמדותיהם של תושבים לגבי עדיפויות בקידום מדיניות סביבתית, ואת נכונותם להרתם להשג יעדי מדיניות שונים.  לצד זאת נבחן את האופן בו מקבלי החלטות תופסים את העדפות הציבור ואת נכונותו לשתף פעולה עם מדיניות סביבתית.  במקביל למטרות מעשיות אלה של המחקר,  נבקש להמשיג את תפקידם של אזרחים עירוניים בקידום מדיניות סביבה - כולל העדפות, סדרי עדיפות, אורח חיים ועמדות לגבי אחריות הפרט בשינוי סביבתי. מטרת המחקר להביא לתובנות שיתרמו לגיבוש מדיניות סביבתית מקומית הן בקשר לעמדות התושבים כלפי סדרי עדיפות סביבתיים, והן בקשר לאחריות שתושבים לוקחים, ומוכנים לקחת על עצמם כלפי שיפור הסביבה. המחקר מתבצע באמצעות ראיונות וקבוצות מיקוד עם מקבלי החלטות מקומיים ובאמצעות סקר דעת קהל במספר ערים. הסקר יתכתב גם עם סקרים קיימים של הלמ"ס, במטרה לבנות מאגר נתונים מקיף לאורך זמן.