סמינר המרכז | הרצאתה של הגר סרולוביץ'

הסמינר השמיני של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה נערך ביום 8.5.2024 באופן מקוון, ובמסגרתו הועברה הרצאתה של הגר סרולוביץ' מהאוניברסיטה העברית, בנושא:

"מיפוי וניתוח טיפולוגיות לערים חכמות" 

"ערים חכמות" הן תופעה חדשה יחסית שצמחה במהירות; מאז שהחלה לצבור פופולריות בזירה המוניציפלית, המסחרית והאקדמית, לא גובשו הגדרה מוסכמת או אמצעים אופרטיביים ליישום ערים חכמות. כתוצאה מקיומן של גישות שונות לשילוב טכנולוגיות מידע אל הניהול, התפעול והתשתית העירונית, ולאור השונות בין ערים ותושביהן, התפתחו במקביל טיפולוגיות שונות של ערים חכמות ברחבי העולם. באמצעות אימוץ שיטות מחקר איכותניות בשילוב חקר מקרי בוחן מהמגזר הפרטי והמוניציפלי בישראל ובעולם מסייעים מנסה המחקר לענות על השאלה מהן הטיפולוגיות הרווחות לערים חכמות?

המחקר מעיד כי ליחודיות תרבותית, אנושית ומוניציפלית, השפעה מרכזית על הפיתוח העירוני החכם. בהינתן שלכל עיר מאפיינים, צרכים ואתגרים יחודיים, כך גם הפתרונות שהן מאמצות. הבנה זו הופכת את הערים החכמות ממערך של מוצרי מדף המוטמעים בתשתית העירונית, לגופים לומדים ומשתנים, המנצלים את יתרונות הטכנולוגיה לטובת שיפור איכות חיי התושבים שלהן. משכך, מודל "העיר החכמה" מתפקד כמאיץ, שלב ביניים, להתפתחותן של ערים טובות בנות זמננו, המשתמשות בשיטות "חכמות"- מבוססות טכנולוגיות תקשורת ונתונים, לייעול הניהול והתפעול העירוני ולשיפור השירותים העירוניים, ולממשק מודרני ורחב עם התושבים. שיטות חדשות לפתרון בעיות ישנות. 

ההרצאה תסקור את ממצאי המחקר המצביעים על כך שערים חכמות מתבטאות בפיתוח שלושה תחומי ליבה עיקריים: הרשות המקומית, התושבים והתשתית העירונית. רשויות חכמות מקדמות תחומים אלו בעוצמות משתנות ובאמצעים אופרטיביים מגוונים. כמו כן, יוצגו מגמות פיתוח שונות בישראל ביחס לעולם. ובעיקר הפער העיקרי, כי בעוד הרשויות ברחבי העולם מזהות את החוכמה העירונית כעקרון ליבה שמחולל אסטרטגיה עירונית שלמה, הרשויות בישראל נוטות לראות ברעיון של ערים חכמות כותרת באזז לתופעה אבולוציונית ובלתי נמנעת של ערים.

פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>

תפיסת התכנון המרחבי שגובשה בשנות התשעים של המאה הקודמת ניסחה סדר יום סביבתי ושלטוני חדש, שאותו נכנה "סביבתי-ביזורי", בו שיקולים סביבתיים ודמוקרטיזציה מקומית משרטטים את אופי הפיתוח. תוכניות המתאר הארציות 31, 35 ו- 38 להן נלוותה רפורמה במבנה מערכת התכנון תבעו את הביטויים לסדר היום החדש, שחתרו לרכז את הבנייה למגורים במוקדים עירוניים קיימים, תוך הענקת סמכויות תכנון נרחבות לרשויות המקומיות. 

תפיסת התכנון הזו הוקרסה בעזרת שלושה מהלכים מרכזיים: א. תכנון במתכונת חירום, המוכר יותר דרך מילות הקוד ול"לים, וד"לים וותמ"לים; ב. ניצול חולשתן את רשויות מקומיות כדי לכפות עליהן תוכניות חירום, המוכר לנו יותר דרך המונח "הסכמי גג"; ג. החייאת המסורת הקולוניאלית-התיישבותית של הקמת יישובים חדשים. 

ההרצאה תסקור את עלייתה וקריסתה של תפיסת התכנון הסביבתית-ביזורית, ותתמקד בהשלכות של מהלכי ההקרסה על ערי הפיתוח במחוז דרום וצפון. סקירה זו תתמקד בטענה שדווקא בגלל חולשות הרשויות המקומיות שלהן, הניתוח של קריסת תפיסת התכנון באמצעותן מאפשר פיתוח כיווני חשיבה ביקורתיים על הממשק בין תכנון עירוני, סביבה ושלטון מקומי. ובהקשר רחב יותר, על חשיבותו של מבט ("דרומזרחיות") מן השוליים במחקר על קיימות ושלטון מקומי 

סמינר המרכז | הרצאתן של ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן

הסמינר החמישי של המרכז למחקרי סביבה וקיימות נערך ביום 15.2.2024 באופן היברידי, ובמסגרתו הועברה הרצאתן של ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן מהמרכז, בנושא:

"כמה טוב שבאת הביתה?

שביעות רצון ממקום המגורים: גורמים מנבאים וחשיבותם של היבטים סביבתיים"

לקראת הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, נציג מחקר חדש העוסק בגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של תושבים ממקום מגוריהם. בחינת הגורמים הקשורים לתפיסת הפרט לגבי איכות מקום המגורים מעניקה נקודת מבט חיונית למנהלים בשלטון המקומי בקביעת סדרי העדיפות במתן שירותים, שיפור תהליכי תכנון ובניה, כמו גם קביעת סדרי עדיפויות בתמיכה המדינתית.

המחקר מתבסס על שני מודלים סטטיסטיים זהים, ועל מדגם מייצג של מעל 7,000 תושבים ותושבות לשנים 2014 ו- 2021. במודל נכללו ארבע קבוצות של משתנים בקטגוריות שונות: איכות יחסי הקהילה והשכנות; איכות הסביבה; איכות תשתיות התחבורה; וביטחון אישי. כל אחת מהקבוצות בנפרד, וכולן יחד מנבאות את המשתנה התלוי - שביעות רצון ממקום המגורים. המחקר בוחן לא רק את היחס של יחידים, אלא גם את ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בהן יהודים דתיים, חילונים וערבים.

ממצאי המחקר מספקים תובנות רבות. בראשן, שמכל המשתנים שנבחנו, היבטים סביבתיים מסויימים (שטחים פתוחים וניקיון) הם הגורמים המשפיעים ביותר על עיצוב שביעות הרצון ממקום המגורים. ממצא שני בולט מתייחס לגודל היישוב, ומראה שהסיכוי של תושב המתגורר ביישוב קטן להיות מרוצה מאזור מגוריו הוא כפול מזה של תושב המתגורר ביישוב בינוני או גדול. ממצא שלישי (אך לא אחרון) מצביע על כך שמידת שביעות הרצון מהשכנים הקרובים היא גורם משמעותי ביותר בסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, זאת בניגוד לגיוון הקהילתי, שכמעט אינו קשור לשביעות הרצון.

החוקרות תצגנה את כל הממצאים בהרחבה ותדונה בהשלכות ובמסקנות שניתן להפיק מהם עבור הממשל המקומי והמדינתי, בהתייחס לכלל האוכלוסייה ובהתייחס לקבוצות האוכלוסייה שצוינו.

פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>

סמינר המרכז | הרצאתו של ד"ר יודן רופא

הסמינר הרביעי של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה נערך ביום 22.1.2024 באופן היברידי, ובמסגרתו הועברה הרצאתו של ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון ועיצוב אורבני באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בנושא:

"ערים מוטות הליכה"

שינוי הפירמידה התחבורתית שהחל בעת האחרונה במשרד התחבורה ובקרב מספר רב של רשויות מקומיות מציב את הולכי הרגל בראש סדר העדיפויות. כדי ליישם זאת נדרשים כלי תכנון ויישום קונקרטיים. העבודה המוצגת בהרצאה זו מציגה עקרונות וכלים מעשיים לערים מוטות הליכה בישראל. היא נעשתה עבור חברת נתיבי איילון הפועלת במרחבים אורבניים קיימים על שלל פרויקטים מתקדמים המקדמים תחבורה בת-קיימא.

על פי תהליכים המתרחשים היום בעולם, עיר העתיד במאה ה-21 תהיה בעיקר עיר להולכי רגל. כאשר אמצעי התחבורה הנוספים יאפשרו תנועה בטווחים ארוכים יותר. העיר תהיה מתוכננת כך שהמרחב הציבורי העיקרי שלה – קרי רשת הרחובות, יהיה נוח, מעניין, נעים ובטוח להליכה ברגל. על כן יש לכוון את התכנון התחבורתי והעירוני לעיר מוטת הליכה.

שותפים לעבודה: ד"ר יואב לרמן, מתכנן ליאור שטיינברג ומתכנן אדיר כהן.

פרטים נוספים

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>

      לעיון בהזמנה לאירוע >>

      לצפייה בהקלטת הסמינר >>