תפיסת ההוראה
עם התחזקות התפיסה הקפיטליסטית האינדיבידואליסטית בשדה החינוך והאקדמיה, חוויית ההוראה עוברת משבר גדול. בעידן החדש הלומדים מעוצבים כצרכנים וסגלי ההוראה - כספקי שירות המציעים מוצרים גנריים בשוק התחרותי של ההשכלה הגבוהה. אופן המעורבות של הלומדים מצומצם למשוואה הכלכלית - מקסימום רווח (ציון עובר או גבוה) במינימום השקעת זמן, עבודה ומעורבות רגשית. ההילה הרומנטית שאפפה בעבר את יחסי ההוראה והלמידה, כמרחבים של הרחבת דעת, גילוי עצמי וחיברות מקצועי וערכי דרך מערכות יחסים אישיות משמעותיים עם מחנכים ותלמידים אחרים, מפנים את מקומם למערכת יחסים אינסטרומנטלית ומנוכרת לתכנים הנלמדים, לקהילת הלומדים ולעולם הגועש שבחוץ. אני מאמין שעלינו ליצור למידה אחרת המתנגדת לניכור. כזו שתדביק מורים וסטודנטים ברגשות של פליאה, סקרנות ושאר רוח מחוויית ההוראה והלמידה. כזו שבה המורים והלומדים מפתחים קשר אישי פעיל עם תכני הלימוד, עמיתיהם ללמידה והמציאות החברתית-פוליטית שסביבם.
פירוט עיקרי היוזמה
אני פועל ליישום תפיסת הוראה זו בקורסים "צדק חברתי" ו"פני העוני" שבהם אני מרכז הוראה. בקורסים אלו עיצבנו את תכני הלימוד, שיטות ההוראה והערכה שיצרו חוויית למידה מאתגרת, דיאלוגית, אישית ומשמעותית.
כדי להפוך את הלמידה לפעילה ודיאלוגית, בנינו כלי למידה שיעודד את הסטודנטים לקרוא את החומרים טרם המפגש. חיברנו "בנק" של מאות שאלות ופתרונות מפורטים בכל אחד מנושאי השיעור, שסטודנטים פותרים לפני השיעור, זוכים למשוב מפורט אוטומטי ומגיעים לשיעור "בשלים" לאחר עיון בחומרי המפגש ועם שאלות ותובנות על נושא המפגש (דוגמה למטלה). השיעורים עצמם מתקיימים בכיתות המסודרות במעגל, על מנת לקדם שיג ושיח ולמידת עמיתים. חלק מהמטלות מוגשות בפורום הקבוצתי, כשהסטודנטים והמנחים נחשפים לכיווני חשיבה שונים של חבריהם בקבוצה ואף נדרשים לשלוח ביקורת בונה לתשובת עמיתיהם במטרה לעודד למידה אישית משמעותית, 20 - 25 אחוזים ממשקל המטלות ומהבחינה הסופית מבוססים על פיתוח עמדה אישית-ביקורתית מנומקת בסוגיות הנדונות בשיעורים.
במטרה להעמיק את החיבור בין הידע התיאורטי למציאות האמפירית, להעמיק את המיומנות המחקרית ולעודד סטודנטים להשתמש בידע ובכלים שרכשו כדי לתקן עולם, אומץ לאחרונה כלי חדש בקורס "פני העוני", והוא החלפת חלק משעות ההוראה בכיתה בהתנסות בפעילות בארגונים שפועלים בשטח בתחום העוני. אנו מאמינים, שכלים אלו ונוספים - בכוחם לעורר מחדש את חדוות הלמידה בתחומי הדעת השונים.
הדוגמה להלן לקוחה מפורום ממ"ן 12 שאלה 1, בסמסטר 2019 ב'. במטלה זו, התבקשו הסטודנטים לנתח את מידת הצדק ביוזמה חברתית שמבקשת לקדם העסקה ישירה של עובדים במגזר הציבורי והפרטי (במקום עבודת קבלן).
להלן - תשובת סטודנטית א' בפורום
א. הקטע המובא לפנינו עוסק בקידום ארצי להעסקה ישירה של עובדים, גישת הצדק כהוגנות בתאוריה של רולס מבקש לגייס אנשים לשיתוף פעולה במטרה להשיג צדק פוליטי-חברתי ולגרום למעורבות של האזרחים בחתירה ושמירה על צדק חברתי. מושא הצדק בתאוריה של רולס הינו המבנה הבסיסי של החברה, הקובע את מערך הזכויות והחובות של האזרחים, ומקצה את פירות שיתוף הפעולה החברתי ביניהם לאורך זמן. כלומר עוסק ברמה המשקית שכולל בתוכו גם בין היתר את עובדים במגזר הציבורי והפרטי בישראל (עובדי הקבלן המדוברים בטקסט). בנוסף, ייצוגן של אוכלוסיות מוחלשות מבטא שיתוף פעולה חברתי.
לדעתי, על פי ראייתו של רולס בחברה השואפת להיות חברה מודרנית והוגנת והעסקה ישירה צריכה להיות נחלתו של כלל הציבור ומשום כך הוא יתמוך בחוק על פי עקרונות הצדק של על פיהם יחולקו הטובין בין אזרחים שווים וחופשים שפועלים בתנאים הוגנים:
עקרון שוויון הזדמנויות: משמעו שלשני אנשים שונים בעלי כישרון, מוטיבציה ויכולת זהים יהיו אותם הסיכויים לעבוד במשרה הרלבנטית מאפיינים אלו וללא תלות בעמדם החברתי ולנסיבות בהם גדלו. ש' עובדת ניקיון באח מקניוני עזריאלי המועסקת על ידי קבלן, מתארת את העסקתה : " להעסיק עובד קבלן זה כמו לקנות מוצר, למשל כיסא ולשלם על כיסא. ככה התייחסו אלינו. כאל כיסא" העסקה הקבלנית גורמת לכך שתהיה שקוף.
"יש עובדים מחבר העמים .. שלא יודעים את השפה והחוקים אז אפשר עבוד עליהם".
" אני יודעת שתמיד אשאר ענייה" " – מציטוטים אלו ניתן להבין כי ש' מרגישה שלא תוכל להתקדם אף פעם, בהרגשתה היא שקופה מול הממסד, כמו חפץ. היא מרגישה שגם אילו היא בעלת כישרון, מוטיבציה ויכולת, בגלל מעמדה הנמוך היא לא יכולה להתקדם. היא נותנת את המשל על כך שהממסד רואה אותה ככיסא – ולא כאישה בעלת תכונות אופי.
עקרון הפער- בעקרון זה רולס אומר שאדם חסר אמצעים שנקלע לעבודה כשהוא לא מועסק באופן ישיר, אלא כעובד קבלן, נגרם לו עוול. מצב זה ירע בהכרח את מצבם של הנחשלים ביותר בחברה אשר בהתאם לעקרון הפער של רולס חייב להיות הטוב ביותר לעומת כל חלוקה אפשרית אחרת. המעסיקים יצטרכו לבחור בדפוס חלוקה שייטיב עם מי שהכי מסכן. הם לא צריכים להוכיח שהם ראויים לקבל סיוע.
מה שמדגיש את הפעם בקטע, הוא שעושים השוואי בין משפחת העסקים העוצמתית והעשירה – משפחת עזריאלי, ומצד שני האוכליוסיה שעובדת בניקיון ואבטחה היא צעירים, עולות מבוגרות מתקשות בעברית, עובדים מחבר העמים, פיטים מסודן ואריתראיה, אתיופים שלא יודעים את השפה והחוקים. שלעובדים אלו הורידו שעת עבודה אחת, ועל ידי הקיצוץ בשעת עבודה זו עלה השווי של יורשי משפחת עזריאלי בלא פחות ממליארד דולר.
לכן, גון רולס היה תומך בחקיקה שתקדם העסקה ישירה של עובדים במגזר הציבורי והפרטי ובהחלט חלים עליו כללי הצדק שקבע.
ב. לגישתו של האייק אין מקום לכל התערבות ממשלתית, רק למטרת התגברות על כשלי שוק הנובעים מהשפעות חיצוניות ומבעיות תיאום, וכמובן שלא למטרת הקטנת אי שוויון בין בני האדם בחברה.
בעיני האייק, כלכלה המושתתת על חלוקה מחדש ומשאבים. לטענתו המדינה צריכה לנקוט במדיניות "היד הנעלמת". אחת מטענות היסוד שלו היא שאין להטיל על המדינה אחריות על אי שויון המתקיים בה. ולכן היא גם לא צריכה לנקוט באמצעים להקטינו.
החקיקה שתחייב מעסיקים במגזר הציבורי והפרטי להעסיק עובדים באופן ישיר מטרתה הוא להקטין את אי השוויון על ידי כך שתהיה העסקה ישירה בין מעסיק לבין עובד. לא יהיה אפשרות להחליף קבלנים ועל ידי כך למחוק את הוותק של העובדים. לא יהיה שינוי בתנאים של העובדים לפי כל קבלן חדש שמתחלף. כל עובדי החברה יקבלו מתנות ותמלוגים שווים. וזה יעזור לצימצום הפערים בחברה. ולכן, בעיני האייק חוק זה לא יאושר במדינה הליברטריאנית שהוא היה רוצה לראות, שבה הממשלה מתערבת רק כדי לתקן כשלי שוק אך בלי לפגוע בתחרות חופשית.
נויזיק טוען בעמדתו שהתערבותה של המדינה נדרשת רק במקרים של הגנת קניין פרטי ומניעת הונאות "מדינה מינימאלית", השומרת על זכויותיהם של הקניינות של אזרחיה דרך שוק חופשי ושמירה על חוק וסדר – עמדה זו סותרת את החוק להעסקה ישירה שלא מדברת על הקניין הפרטי ולא רוצה לשמור עליו. אלא להפריט את הקבלנים ולגרום להעסקה ישירה בין עובדים למעסיקיהם.
לכן, על אף שישנם הבדלים בין הגישות של האייק ונוזיק, שניהם מסכימים על התנגדות הקמת קואליציה ארצית להעסקה ישירה. ולא יתמכו בקידום העסקה ישירה של עובדים במגזר הציבורי והפרטי בישראל.
תגובת סטודנט לתשובה שהעלתה סטודנטית א'
היי עדן,
אהבתי מאוד את הדרך בה פירטת את עמדתו של רולס בנוגע לחקיקה הנשאלת.
בקשר למה שכתבת אודות הפערים בין משפחת העסקים לעובדי הניקיון,
לדעתי,
ההתייחסות שלך לכך שעובדי הקבלן בקניון, הנם עולים חדשים, שלא מכירים מספיק את השפה והחוקים היא מדויקת והכרחית.
מכיוון שצריך לשים לב שעיקר התנגדותו של רולס לא הייתה למציאות של המעמדות השונים בחברה אלא לגורמים להם.
הוא התנגד לכך "שהטבע" הוא זה שיחליט מי יהיה עשיר ומי לא.
להבנתי,
גם רולס הבין שיש אנשים שירדפו אחר כסף ויש שירדפו אחרי רוח.
הוא הבין שיש אנשים שיסתפקו במעט ושלוות נפש ויש שעושר בלבד ייתן להם מנוחה.
ההדגשה של רולס היא שאת כל הנ"ל יש לתת לאנשים לבחור (שוויון הזדמנויות) ולא ע"פ מזל..
תגובת סטודנטית לתשובת סטודנט א'
היי עדן, אני חולקת על תשובתך לסעיף ב', אני הגעתי למסקנה שניוזיק דווקא ירגיש שיש צורך להתערב ולבנות מדיניות ברורה סביב העסקה קבלנית, כמובן שלא למנוע אותה, וזה הנימוק שלי:
נוזיק דוגל בכיבוד זכויות הקניין של היחידים ובהתערבות מינימלית של הממשלה כ"שומר לילה" , פיקוח מינימלי כדי למנוע בזכויות המוחלטות של האזרחים על קיניינם.
כאשר מסתכלים על המקרה מנקודת מבטו של נוזיק ניתן לשאול האם יש כאן "צדק שבהעברה". האם עובדי הקבלן שניצבים לפנינו מחליפים את הקניין מבחירתם החופשית. על פניו נראה שכן, יש מעסיק, הוא מציע שכר, והעובד יכול לבחור האם להיות מועסק או לא.
במציאות לא כך הדבר, מדובר באוכלוסיה קשות יום, מדובר באוכלוסייה משועבדת, מדובר על עבדים. אין להם חופש בחירה, כי הבחירה היא בין לחיות בכבוד או להיזרק ברחוב/להיקלע לחובות/למות מרעב. עם ש' עובדת הנקיון תסרב לשכר מינימום ותנאי ההעסקה אותם כופות החברות הקבלניות היא תמות תישאר ללא פרנסה, ללא לחם לה ולבני משפחתה,בחירה חופשית אין כאן וזה חד משמעי.
גם הקבלנים מבינים זאת היטב, ולכן הם מאפשרים לעצמם להציע לעובדים תנאים אלו, ולתת להם " בחירה חופשית" להיות או לא להיות מועסקים.
הם יודעים שאוכלוסיות מוחלשות אלו יסכימו לכל תנאי, הם מודעים שאין להם באמת בחירה חופשית וזו הצגה למראית עין.
על פי נוזיק מדובר בהחזקה/תנאים לא צודקים הדורשים פיצוי עבור אי הצדק שנעשה.