• המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בראשותו של יגאל אלון, שר החינוך והתרבות, ממנה ועדה לבחינת החינוך העל-תיכוני, בראשות פרופ' שניאור ליפסון ממכון ויצמן למדע.
1970
• ועדת ליפסון מציעה, במסגרת המלצותיה, לייסד (כמיזם ניסיוני) אוניברסיטה פתוחה בישראל במתכונת האוניברסיטה הפתוחה באנגליה, שנפתחה להוראה בשנה זו.
• יד הנדיב (קרן רוטשילד) ממנה ועדת מומחים בראשות פרופ' וילבור שראם מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב לבדיקת האפשרות להקמת "אוניברסיטה לכל" בישראל.
1971
• ועדת שראם, שבפניה הונח הדו"ח של ועדת ליפסון על המלצותיו, מסכמת את עבודתה בהצעה לייסד "אוניברסיטה לכל" בישראל - היא האוניברסיטה הפתוחה.
1972
- ממשלת ישראל והמל"ג מחליטות, בהובלת יגאל אלון, על הקמת האוניברסיטה הפתוחה, כפי שהומלץ על ידי יד הנדיב (קרן רוטשילד) בעקבות הצעת ועדת שראם. יד הנדיב מתחייבת לממן את הקמת האוניברסיטה הפתוחה ואת פעילותה כפרויקט ניסיוני למשך שבע שנים.
1973
• הקמת האוניברסיטה הפתוחה
1974
הכנות לפתיחת האוניברסיטה הפתוחה להוראה.
מר מקס רואו מנהל יד הנדיב, מונה לנשיא. גובש צוות עבודה ראשוני והוחל בהכנת הקורסים.
1975
- פתיחת מחזור הלימודים הראשון. הוצעו להוראה חמישה קורסים.
- נרשמו ללימודים 2,267 סטודנטים.
1976
• פרופ' אברהם גינזבורג מונה לנשיא האו"פ.
1977
• קבלת הכרה והסמכה על ידי המל"ג להענקת תואר ראשון .
1980
• טקס העקת תואר "בוגר אוניברסיטה" ל-41 הבוגרים הראשונים
1982
• הקמת בית הספר לטכנולוגיה (פעל עד שנת 2015).
1984
פרופ' נחמיה לבציון מונה לנשיא האו"פ.
1987
• למעלה מ-3,000 סטודנטים מתוך כ-11,000 בסה"כ לומדים במסגרת לימודים חדשה שפיתחה האו"פ בשיתוף עם מכללות אזוריות, סמינרים, מכללות טכנולוגיות, הסתדרות העובדים הכללית ומקומות עבודה גדולים. על פי הדפוס החדש הזה, מתארגנות קבוצות עובדים/סטודנטים לקיום מפגשי הנחיה מוגברת.
1988
• פרופ' מנחם יערי מונה לנשיא האו"פ.
• החל פרויקט הפקת קורסים במדעי היהדות ובלימודי ארץ-ישראל בשפה הרוסית למטרות הוראה מרחוק בחבר העמים (פרויקט רוסיה. פעל עד שנת 2010).
1992
• באוניברסיטה הפתוחה לומדים בשנה זו כ-20,000 סטודנטים בכ-300 קורסים אקדמיים במדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע והחיים, מתמטיקה ומדעי המחשב. תואר בוגר מוענק ל-350 סטודנטים.
• האו"פ פיתחה שיטות הוראה משוכללות המבוססות על טכנולוגיות חדשניות: תקשורת מתווכת-מחשב, טלוויזיה בכבלים ותקשורת לוויינים.
1993
• בית ההוצאה לאור של האו"פ נמצא בתנופת פיתוח: מספר הכרכים שהפיק בשנה זו הגיע לכ-114,000 (ב-61 כותרים). אלה נועדו לסטודנטים בקורסים של האו"פ, ושימשו להוראה באוניברסטיאות אחרות ולקהל הרחב.
• מופעל לראשונה מוקד ייעוץ לסטודנטים כשלוחה של מערך הייעוץ האקדמי והמחלקה לסיוע בלמידה.
1994
• הוקם מרכז שה"ם (שילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק) שמטרותיו הן: לשדרג ולשפר את שיטות ההוראה מרחוק ואת חומרי הלימוד של האו"פ, ולהתאימם לעידן הדיגיטלי; לפתח תובנות ומוּדעוּת בדבר הפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיות, להנחילן ולהטמיען באו"פ; להרחיב את הנגישוּת להשכלה גבוהה לכלל הציבור, ולתת לאוכלוסיות נוספות הזדמנויות לרכוש השכלה.
• המל"ג אישרה את תכנית הלימודים הראשונה לתואר מוסמך באו"פ: M.Sc. במדעי המחשב.
• מונתה ועדה בראשות פרופ' גינזבורג לבחינת המבנה הארגוני-אקדמי של האו"פ.
1995
• יושמו מסקנות ועדת גינזבורג לרפורמה ארגונית-אקדמית , שבמסגרתה הועבר חלק ניכר מהתפקידים הקשורים בהוראה השוטפת ממנהל ההוראה לשבע מחלקות אקדמיות: המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, המחלקה לספרות, לשון ואמנויות, המחלקה לניהול וכלכלה, המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב. מוסד תפקיד סגן הנשיא לעניינים אקדמיים. הוקם גוף חדש: דיקנט הלימודים האקדמיים, בראשות דיקן הלימודים האקדמיים, אליו הועברו ממינהל ההוראה, הנושאים הקשורים למדיניות הוראה כלל-אוניברסיטאית ועל-דיסציפלינרית; החלק האדמיניסטרטיבי של תפקידי מינהל ההוראה עבר למינהל שירותי הוראה.
• הוקמה רשות המחקר באו"פ.
• מספר ההרשמות לקורסים אקדמיים באו"פ חצה את קו ה-80,000.
• פרופ' אליהו נסים מונה לנשיא האו"פ.
1997
• הוסכם עם הטכניון על אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לטכניון. בהסכם התחייב הטכניון לקבל לשנה שנייה סטודנטים שסיימו בהצלחה ובהישגים גבוהים מקבץ קורסים באו"פ השקול לשנת לימודים אחת בטכניון. ההסכם הקיף עשר פקולטות בטכניון.
• מספר הסטודנטים הלומדים לתואר בוגר חצה את קו ה-30,000.
1998
• המל"ג הסמיכה את האו"פ להעניק תואר מוסמך בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים.
• בשיתוף עם ור"ה, המל"ג ומשרד החינוך הוחלט על מיסוד אפיקי מעבר מהאו"פ למחלקות שונות באוניברסיטאות אחרות, על בסיס מודל ההסכמה עם הטכניון.
1999
• המל"ג הסמיכה את האו"פ להעניק תואר מוסמך במחשבה ביולוגית.
2000
• המל"ג אישרה את תכנית הלימודים הראשונה בהנדסה: - B.Sc בהנדסת תעשייה וניהול, והסמיכה את האו"פ להעניק תואר MBA במינהל עסקים.
• צה"ל אישר לימודים באו"פ במסגרת העתודה האקדמית לקראת תואר ראשון במדעי המחשב.
2001
• המל"ג הסמיכה את האו"פ להעניק תואר מוסמך בחינוך: טכנולוגיות ומערכות למידה.
• פרופ' גרשון בן-שחר מונה לנשיא האו"פ.
2003
• מטה האוניברסיטה עובר לקריה החדשה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה, שבנתייתה התאפשרה על ידי יד הנדיב.
• מרכז המחקר לחקר טכנולוגיות הלמידה, שהוקם ב-2002, הפך למרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה.
2004
• האו"פ ציינה 30 שנה מאז פתחה שעריה באוקטובר 1976.
• המל"ג אישרה תכנית לימודים לתואר מוסמך בלימודי תרבות ותכנית לימודים ארבע-שנתית לתואר בוגר בהנדסת תוכנה.
• במסגרת הגברת הנגישות לאוכלוסיות יעד ייחודיות נפתחו מרכזי לימוד חדשים בסכנין, במסעדה, בטמרה, במכללת אל-מסתקבל בעפולה, במע'ראר, במכללת הנגב, באופקים ובמצפה רמון.
• לראשונה צויין באו"פ יום הסטודנט.
2006
• פרויקט סיוע לאוכלוסייה דוברת ערבית יצא לדרך, כולל תרגום של ספרי לימוד בקורסי פתיחה.
• נפתח מרכז לימוד חדש ע"ש אינגבורג רעננערט ברמת-אביב.
• הושק פרויקט פאר: פתיחת אוצרות רוח, שנועד להגביר את הנגישות להשכלה גבוהה באמצעות העלאת גרסאות מקוונות וקוליות של ספרי לימוד אקדמיים לרשת האינטרנט, שתהינה פתוחות לקהל הרחב.
2007
• החלה פעולת אגודת סטודנטים באו"פ.
• הוקמה "מועצה ירוקה", לריכוז פעילות לשמירת איכות הסביבה במתקני האו"פ.
• בשנה זו למדו לתואר בוגר 41,371 סטודנטים ו-3,051 לתואר מוסמך, והוענקו 2,259 תארי בוגר ו-331 תארי מוסמך.
• פרופ' חגית מסר-ירון מונתה לנשיאת האו"פ.
2008
• מונו שני דיקנים חדשים בנוסף לדיקן הלימודים האקדמיים: דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה ודיקן מחקר.
2009
• לראשונה נחתמו הסכמים קיבוציים בין האוניברסיטה לעובדיה.
• אושרה התכנית הבין-אוניברסיטאית לתואר בוגר בלימודי אפריקה.
2010
• הוקמו באו"פ שלושה מכוני מחקר: המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה (גלגולו של מכון צ'ייס); המכון לחקר מדיניות, כלכלה פוליטית וחברה (שמו הוסב מאוחר יותר למכון לניתוחי מדיניות); והמכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים.
• מספר הבוגרים והמוסמכים באו"פ חצה את קו ה-30,000.
• המל"ג אישרה תכנית לתואר מוסמך במינהל, מדיניות ומנהיגות בחינוך ותכנית לתואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית.
• הושק פרויקט ה-100: פיילוט להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לסטודנטים דוברי ערבית.
2011
• הוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת) אישרה מודל תקצוב ייחודי לאו"פ. במודל זה יש הכרה במקומה הייחודי של האו"פ במערכת ההשכלה הגבוהה, הן כמקור לחומרי לימוד איכותיים והן ככלי להנגשת הלימודים האקדמיים לאוכלוסיות מיוחדות.
• מוקם מוקד מתעניינים באו"פ.
2012
• התכנית "אקדמיה בתיכון" ביוזמת משרד ראש הממשלה מופעלת בשיתוף בין משרד החינוך לאו"פ.
• מוקמת "הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה", שנועדה להוצאה לאור של ספרי מחקר ועיון.
• פרופ' קובי מצר נשיא האוניברסיטה הפתוחה
2013
• המספר הכולל של מקבלי תארים ותעודות באוניברסיטה הפתוחה חצה את קו ה-50,000.
• מוקמת מעבדה למחקר התנהגותי ברמת אביב.
• האו"פ ייסדה את פרס קרן גולדברג לכתבי יד מחקריים מצטיינים שנכתבים בעברית בכל תחומי התוכן. הפרס הוענק בשנה זו לראשונה.
2015
• האו"פ מציינת 40 שנה לפתיחת הלימודים האקדמיים בפעילויות ובפרסומים מגוונים.
• המעבדה הפתוחה למדיה ומידע מושקת בקריית האוניברסיטה ברעננה.
• הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה הוציאה לאור שישה ספרי מחקר ראשונים.
• האו"פ ייסדה את "אקדמיה מקוונת" - חברת בת בבעלותה המלאה לשם הפקת קורסי וחומרי לימוד מקוונים עבור האקדמיה הישראלית.
2016
שינוי ארגוני ותפעולי משמעותי מבוצע בתחום הפיתוח וההפקה של חומרי לימוד, וזאת באמצעות איחודם של היחידה לפיתוח אקדמי ובית ההוצאה לאור למחלקה מאוחדת אחת, הכפופה לדיקן הפיתוח וטכנולוגיות למידה.
באישור המל"ג נפתחת תכנית לימודים למוסמך בהיסטוריה, שכוללת מסלול מחקרי (עם תזה) ומסלול עיוני (ללא תזה). זוהי התכנית התשיעית במספר לתואר שני שהאו"פ מציעה.
2017
המל"ג מעניקה לאוניברסיטה הפתוחה הסמכה כללית לפתיחת תכניות חדשות ללימודי מוסמך ולהענקת התואר בתכניות אלה.
2018
האוניברסיטה הפתוחה משיקה את מאגר "למדא לאקדמיה", מיזם ראשון מסוגו וייחודי לאו"פ. מאות ספרי למדא לימוד של האוניברסיטה הפתוחה הונגשו דיגיטלית לכרבע מיליון סטודנטים וסטודנטיות ישראלים וכן לחברים וחברות בסגל ולעובדי המוסדות האקדמיים השונים.
2021
המל"ג מאשרת לאוניברסיטה הפתוחה לפתוח תוכנית לתואר שלישי (דוקטורט) – חינוך: טכנולוגיות במערכות למידה.
2022