פרופ' דפנה אפרת היא היסטוריונית של האסלאם מהמחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה מתמקדים בחסידים, במיסטיקנים ובקדושים מוסלמים הידועים בשם סוּפים, ובאופן שבו הם הפיצו את דרכם הרוחנית ברחבי עולם האסלאם וייסדו קהילות מקומיות של תלמידים וחסידים. מחקרה בוחן את מקורות הסמכות של השיח' הסופי ואת מופעיה השונים. היא מבססת את מסקנותיה על מגוון מקורות ראשוניים, ובהם כתבי יד המוקדשים לחיי קדושים ומעלותיהם. מאז שהשלימה את לימודי הדוקטורט במחלקה להיסטוריה ובמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת הארוורד, היא כתבה ספרים על המנהיגות הדתית במאה ה-11 בעיראק (2000, בהוצאת אוניברסיטת ניו-יורק), על תפקיד הסופים בהפצת האסלאם בארץ ישראל בימי הביניים (2008, בהוצאת אוניברסיטת הרווארד), ועל המנהיגים הסופים והיווצרות מרחבים של קדושה בסוריה של ימי הביניים​ (2021, בהוצאת Arc Humanities ואוניברסיטת אמסטרדם). המחקר שהניב את ספרה האחרון זכה למימון של הקרן הלאומית למדע (ISF).  פרופ' אפרת היא חברת מערכת בכתב עת בתחום הסופיות וחברה בוועד המנהל של האגודה הישראלית לחקר הדתות.