הוגנות מגדרית באקדמיה

אנשי אקדמיה סבורים שכל ההחלטות לגבי קידום מועמדים ומועמדות מתקבלות בצורה הוגנת ושוויונית: מי שרוצים ורוצות מגישים מועמדות, כולם נשקלים בצורה שווה וההחלטות מבוססות על קריטריונים של מצוינות בלבד, מבלי להתייחס למוצא או למגדר. ואולם, המחקר מראה שקיימות הטיות מגדריות בכל השלבים של הקריירה האקדמית.

בידול מגדרי בתחומי לימוד ומחקר

אחת ההטיות המוקדמות באקדמיה, שמתחילה למעשה עוד במערכת החינוך ובעיקר בבית הספר התיכון, נוגעת לתחומי הלימוד. אם פחות נשים לומדות מדעי המחשב בתיכון, אין זה מפתיע שיש פחות נשים במחלקות של מדעי המחשב באוניברסיטה, הן כסטודנטיות והן כחברות הסגל האקדמי. ואכן, יש הטוענים שחוסר האיזון המגדרי בסגל הבכיר נובע ממחסור במועמדות ראויות. אחרים מוסיפים שחוסר האיזון בסגל האקדמי של ימינו משקף את העובדה שפחות נשים סיימו דוקטורט בעבר. עם זאת, המחקר מראה שגם כאשר יש מועמדות ראויות רבות, נשים מקבלות משרות במוסדות אקדמיים פחות יוקרתיים (Monroe & Chiu, 2010) ובמחלקות פחות יוקרתיות (Weisshaar, 2017). נוסף על כך, במדעי החברה והרוח יש רוב נשי בקרב הסטודנטים והסטודנטיות, אך רוב גברי בסגל האקדמי. במחקר שבדק את היחס בין שיעור הסטודנטיות לשיעור החוקרות בתחום הפסיכולוגיה בארצות הברית, נמצא שכשלושה רבעים מהסטודנטים ומהסטודנטיות לפסיכולוגיה הם נשים, ואולם נשים הן רק שליש מהפרופסורים ומהפרופסוריות
(Odic & Wojcik, 2020). ממצאים אלה מצביעים על כך שהעדפות מוקדמות ובידול מגדרי אינם מסבירים באופן מלא את חוסר האיזון המגדרי בסגל האקדמי.

הטיות מגדריות בתחילת הקריירה האקדמית

באחד המחקרים חוקרות שלחו מכתב פנייה זהה למרצים ולמרצות ב-295 אוניברסיטאות בארצות הברית. המכתב פירט בקשה של סטודנט או של סטודנטית להיפגש עם המרצה כדי לדון באפשרות להתחיל דוקטורט בתחום ההתמחות של המרצה. המכתבים נוסחו באנגלית וההבדל היחיד ביניהם היה שם הפונה שהופיע בסוף המכתב. נמצא שגם מרצים וגם מרצות נטו להתעלם יותר מפניות של סטודנטיות מאשר מפניות של סטודנטים (Milkman et al., 2015). במחקר אחר, קורות חיים זהים לחלוטין נשלחו לחוקרים ולחוקרות במדעי הטבע במטרה לראות את מי הם יעדיפו לקבל לעבודה כעוזרי מחקר. נמצא שגם חוקרים וגם חוקרות העדיפו לקבל סטודנטים על פני סטודנטיות, דירגו את קורות החיים של המועמדים הגברים כמבטאים יכולת גבוהה יותר, אף שהיו זהים לקורות החיים של הנשים, והציעו לגברים משכורת התחלתית גבוהה יותר מאשר לנשים (Moss-Racusin et al., 2012).

בדיקה של מעבדות המחקר בתחום הביולוגיה בארצות הברית הראתה שככל שהמעבדה הייתה באוניברסיטה יוקרתית יותר, כך עבדו בה פחות סטודנטיות (Sheltzer & Smith, 2014). ממצא זה מעיד ככל הנראה על ההעדפות של מנהלי ומנהלות המעבדות ששוכרים את עוזרי המחקר. ייתכן שהעדפות אלה מושפעות מהטיה לא מודעת, שלפיה גברים מתאימים יותר מנשים להיות חוקרים. ייתכן גם שהנשים עצמן מגישות פחות מועמדויות למשרות באוניברסיטאות יוקרתיות מאשר עמיתיהן הגברים, משום שהן חושבות שהן פחות מתאימות למחקר. הסבר אחר הוא שבתהליכי גיוס עובדים בכל התחומים, אנשים נוטים להעדיף מועמדים שדומים להם, ועל כן אם המעבדה מנוהלת על ידי חוקר, לעוזר מחקר יש סיכוי גבוה יותר להתקבל אליה מאשר לעוזרת מחקר.

תהליך הקבלה לפוסט-דוקטורט ולמשרה התחלתית מאופיין גם הוא בהטיות מגדריות. אחד המחקרים הראה שבדיון על הארכה של מלגות להשתלמות פוסט-דוקטורט, קורות החיים של נשים קיבלו דירוג כללי נמוך יותר מאשר קורות החיים של הגברים, ואי אפשר היה לייחס את ההבדלים הללו לתפוקה המחקרית של המועמדים והמועמדות
(Magua et al., 2017). ניתוח של 1,224 מכתבי המלצה למלגות פוסט-דוקטורט הראה ששיעור הנשים שמקבלות המלצות מצוינות נמוך משיעור הגברים שמקבלים המלצות כאלה, ללא סיבה אובייקטיבית לכך (Dutt et al., 2016). ניתוח תוכן של המלצות לנשים ולגברים הצביע על כך שההמלצות שהמועמדות מקבלות נוטות להיות ארוכות ומפורטות פחות מאשר ההמלצות שהמועמדים מקבלים, הן מתייחסות פחות למחקר ויותר למאפיינים אישיים, והן כוללות פחות מחמאות (Trix & Psenka, 2003). המלצות שנכתבות לנשים מדגישות יותר את העובדה שהנשים נכונות לעזור ושהן נחמדות, ואילו המלצות שנכתבות לגברים מציינות יותר את העובדה שהגברים יוזמים שינויים ומשפיעים על אחרים. החוקרים סבורים שמאפייני ההמלצות משקפים הטיה של כותבי ההמלצות, שקשורה יותר לתפיסה החברתית הכללית של נשים וגברים ופחות לתכונות של המועמדים או המועמדות.   

כדי לבדוק אם יש הטיות מגדריות בקבלת משרה או בקבלת קביעות במוסד אקדמי, אחד המחקרים בדק את קורות החיים של למעלה מ-1500 חוקרות וחוקרים בסוציולוגיה, מדעי המחשב והוראת אנגלית (Weisshaar, 2017). החוקרת נעזרה בנתונים על מספר הפרסומים והמענקים שהיו ביום קבלת המשרה כדי לנבא מי קיבל קביעות בסופו של דבר. נמצא שמשך הזמן לקבלת הקביעות היה ארוך יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ופחות נשים קיבלו קביעות מגברים, וזאת לאחר שקלול של כל הנתונים שהתייחסו לתפוקה המחקרית. המסקנה הייתה שהקביעות אינה תלויה רק בתפוקה המחקרית. ואכן, יש עדויות לכך שכאשר התיק של המועמד או של המועמדת מגיע לדיון בוועדות הקבלה של המוסדות האקדמיים, הוועדות מתייחסות בחיוב רב יותר להמלצות שגברים נוטים לקבל מאשר להמלצות שנשים נוטות לקבל (Madera, Hebl, & Martin, 2009). כמו כן, ועדות הקבלה דנות במצב המשפחתי והאישי של הנשים יותר מאשר במצב המשפחתי של הגברים (Rivera, 2017). עוד נמצא שבדיונים על קבלה למשרת סגל של נשים ושל גברים בעלי הישגים שקולים, מספר ההסתייגויות כלפי מועמדות גדול פי ארבעה ממספר ההסתייגויות כלפי מועמדים (Steinpreis, Anders, & Ritzke, 1999).

הטיות מגדריות שמשפיעות על הקידום האקדמי

גם אחרי קבלת המשרה באקדמיה, הקידום של נשים וגברים אינו זהה. לפי לרר ואבגר (2018), שיעור הנשים מתוך חברי וחברות הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל בשנת 2015 עמד על שליש, ואולם שיעור הנשים בדרגת פרופסור מן המניין עמד על 17%. מחקרים שבדקו את משך הקריירה הראו שהקריירה האקדמית של נשים, שחושבה לפי טווח השנים שבו הן פרסמו מאמרים מדעיים, הייתה קצרה יותר מהקריירה האקדמית של גברים (Huang, Gates, Sinatra, & Barabási, 2020). ייתכן שנשים כותבות ומפרסמות במהלך הדוקטורט או הפוסט-דוקטורט, ולאחר מכן הן עוזבות את הקריירה המחקרית משום שלא קיבלו משרה. הסבר אחר מייחס את ההבדל במשך הקריירה של נשים וגברים לעובדה ששיעור גבוה יותר של נשים מקבלות משרות אקדמיות במעמד שאינו קבוע (Bonawitz, & Andel, 2009) או במוסדות שמדגישים הוראה. במשרות כאלה קשה יותר לפרסם מאשר במשרות קבועות במוסדות מחקר.

הפערים בקצב הקידום בין נשים לגברים קשורים גם בהטיה בקבלה של מאמרים לפרסום. ניתוח שבדק את שיעור הקבלה של מאמרים לפרסום הראה ששיפוט אנונימי של מחקר הוביל לעלייה בקבלה של מאמרים שנכתבו על ידי נשים (Budden et al., 2008). משתמע מכך שהאחראים לקבלת מאמרים לפרסום מושפעים גם מזהות הכותב או הכותבת, ולא רק מאיכות המחקר. מכיוון שיש יותר גברים באקדמיה, יותר עורכים של כתבי עת מדעיים ויותר שופטים של מאמרים מדעיים הם גברים. עוד נמצא שעורכים וקוראים מעדיפים לקבל לפרסום מאמרים של אנשים מהמגדר שלהם (Helmer et al., 2017), כלומר גברים מקבלים לפרסום יותר מאמרים של גברים ונשים מקבלות לפרסום יותר מאמרים של נשים. מספר המאמרים הוא תנאי בסיסי לקידום באקדמיה, ואם נשים מצליחות לפרסם פחות מגברים, הן יתקדמו בקצב איטי יותר מגברים. 

מחקר אחר הראה שנשים נוטות פחות מגברים להלל את המחקר שלהן ולהדגיש את חשיבותו (Lerchenmueller, Sorenson, & Jena, 2019), אף שמחקר שכולל הדגשה כזו זוכה לציטוטים רבים יותר. כמו כן, מאמרים של נשים זוכים לפחות ציטוטים מאשר מאמרים של גברים (Caplar, Tacchella, & Birrer, 2017; Dworkin et al., 2020). מספר הציטוטים חשוב גם הוא לקידום האקדמי, כיוון שהוא משקף את ההערכה שהקהילה המדעית רוחשת לחוקר או לחוקרת ולכן ציטוט החסר פוגע בקידום של הנשים. המחקר מראה גם כי לא פעם ההישגים של הנשים מיוחסים לעמיתיהן הגברים, וגברים מקבלים פרסים מדעיים רבים יותר מהנשים על עבודות שנערכו במשותף
(Lincoln, Pincus, Koster, & Leboy, 2012). כלומר, ייתכן שהקידום של נשים במסלול האקדמי נפגע מהעובדה שהן אינן זוכות לאותה הכרה כמו הגברים.

בדיקה של תקציבי מחקר הראתה שנשים מקבלות פחות תקציבי מחקר מאשר גברים, גם כאשר משווים בין חוקרים וחוקרות שעוסקים באותו תחום ומתחשבים במאפייניהם האישיים, כגון הוותק שלהם בתחום (Oliveira, Ma, Woodruff, & Uzzi, 2019). כאשר נשים זוכות בתקציבי מחקר, הסכומים שהן מקבלות קטנים יותר, בין היתר משום שהן מבקשות פחות כסף מגברים. נוסף על כך, מארגני כנסים מזמינים פחות דוברות נשים לשאת הרצאות והטיה זו מופיעה גם לאחר שמביאים בחשבון את השיעור הנמוך יותר של נשים באקדמיה (Bouvy & Mujoomdar, 2019). מענקי מחקר והצגה של מחקר בכנסים מדעיים משפיעים מאוד על הקידום באקדמיה, והטיות מגדריות בתחומים אלה יכולות לעכב את הקידום של נשים. 

מרכיב חשוב נוסף בקידום האקדמי הוא ההערכה של ההוראה האקדמית. גברים זוכים להערכות הוראה טובות יותר מנשים (Boring, 2017). באחד המחקרים נבדקו דירוגי הוראה בקורסים אקדמיים מקוונים שנלמדו ללא מפגש פיזי עם המורה (MacNell, Driscoll, & Hunt, 2015). כל אחד מהמורים – נשים וגברים – לימד הן בשם גברי והן בשם נשי, והסטודנטים והסטודנטיות לא ידעו מי המורה שמאחורי השם. כלומר, לא היה כל הבדל בסגנון ההוראה או באינטראקציה עם הסטודנטים והסטודנטיות בין ה"מורה האישה" ל"מורה הגבר", שכן המורה היה אותו אדם בשני שמות שונים. נמצא שדירוגי ההוראה הממוצעים של מורים ומורות שלימדו תחת שמות של נשים היו נמוכים יותר מדירוגי ההוראה הממוצעים של מורים ומורות שלימדו תחת שמות של גברים.