מירי יקרה
הייתי המומה נוכח הסתלקותך הפתאומית מבחינתי,
כיוון שלא ידעתי על מחלתך.
אני זוכרת אותך כראש דיקנאט הלימודים , בתקופה בה עיריית פתח תקווה
התלבטה האם לקבל אותי לתפקיד מנהלת המכללה העירונית שעתידה היתה לקום בעיר.
ואת היית זו שהמלצת עלי, שבטחת בי, שנתת לי את תמיכתך,
ואמונך כמי שתשמור על האינטרסים של האו"פ מול הרשות המקומית.
תמיד ראיתי בך אשה אצילה, מקצועית, דמות ראויה להערצה,
ובעיקר - בת אדם.
אנושית, חייכנית, מקשיבה לכל אחד, דלתך תמיד הייתה פתוחה,
תמיד שוחחת בגובה העיניים על אף היותך בעלת תארים רמי מעלה.
מירי יקרה
אני מקווה שתנוחי על משכבך בשלום ובסיפוק
על השיגייך הרבים,
ובעיקר על כך שהיית משמעותית כל כך בחייהם של אנשים רבים
ובעיקר בחיי.
תודה לך
אודליה אייזנברג