תקצירי ההרצאות

מ"חינוך ישן" ל"חינוך חדש": על הפער הבלתי נסבל בין תיאוריה לפרקטיקה

ההכרה שמערכת החינוך - מבתי הספר ועד המוסדות להשכלה הגבוהה - אינה ממלאת את יעודה, חלחלה זה מכבר לתודעתם של מומחים והדיוטות, אך עד כה טרם נמצאה למערכת זו חלופה הולמת. אמנם קיימות הצעות אלטרנטיביות, רפורמות חדשות והתפתחויות טכנולוגיות ופדגוגיות שונות, אולם כל אלה נמצאים בחיתוליהם, ולפנינו עוד דרך ארוכה לפני שנוכל לטעון כי מצאנו את הנוסחה המנצחת להוראה המתאימה לצורכי הלומדים בעידן הנוכחי. למעשה, כדי ליצור סביבה חינוכית חדשה ומעודכנת יותר, עלינו להיפטר מהתוכנה הישנה ולפתח במוחנו תוכנה חדשה שמבוססת על פרדיגמות אחרות. ההרצאה תציג את הנחות היסוד של החינוך החדש ואת ההבדלים המהותיים ביניהן ובין הנחות היסוד של החינוך הישן. הטענה המרכזית תהיה כי מצוקות החינוך בימינו נובעות מהימצאותנו בשלב מעבר. אנחנו אולי כבר חושבים "פדגוגיה חדשה", אבל עדיין מתקשים לתרגם אותה למעשים.

פרופ' יורם הרפז עוסק בחינוך לחשיבה. הוא ייסד בשנות ה-90 את רשת "בתי ספר חושבים", ניהל את מכון מנדל למנהיגות, וערך את ביטאון הסתדרות המורים בישראל, "הד החינוך", עד 2015. הרפז פרסם ספרים ומאמרים רבים בשלושה תחומי מומחיותו העיקריים: מטרות החינוך, הוראה ולמידה ופיתוח חשיבה. הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית בית ברל, בעל ניסיון רב בליווי תהליכי התחדשות במערכות חינוך בארץ ובעולם.

הבקרוב של העתיד הקרוב: "מציאות בהפרעה", הטרנדים שהיא יוצרת והשפעתם על הרגלי הלמידה שלנו

הרצאה מעוררת השראה המשרטטת את השינויים בעולם בעשור האחרון, במגזר העסקי ובזירות אחרות, ומספקת תחזית מרתקת לאנושות בשנים הקרובות. קצב השינויים הטכנולוגיים הכלכליים והחברתיים משפיע על האופן שבו אנחנו מתנהגים, קונים, וגם לומדים. בהרצאה נכיר את המגמות החדשות, נשמע כיצד עשויים להשפיע השינויים העתידיים על הרגלי הלמידה שלנו, ובמה כדאי להתמקד ולהשקיע. ההרצאה תפתח צוהר לעולם חיזוי הטרנדים בתחומים שונים, מנקודת מבטה הייחודית של מי שעוסקת שנים בבניית אסטרטגיות המחר.

עדי יופה, מחלוצות תחום הטרנדולוגיה, מומחית לעתידנות עסקית. בעשור האחרון מתמקדת יופה בניתוח טרנדים צרכניים ובחיזוים, ומעניקה לחברות הגדולות בישראל, בהן גופים רב-לאומיים, שירותים העוסקים במגמות עתידיות ובהשפעתן. יופה מרצה במסגרות שונות ובפני פורומים מגוונים, בהם דירקטוריונים והנהלות של חברות ציבוריות, ומופיעה בכנסים כמו ועידת הנשיא, גלובס ודה מרקר. היא מרצה בבתי הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה ובטכניון, ומלמדת קורסים בניתוח מגמות וחיזוים לסטודנטים מהארץ ומהעולם.

קולו של הסטודנט – תובנות על מרצים שהטביעו חותם

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא ייחודית, משום שהסטודנטים מגיעים אליה בשלים ובוגרים יותר מעמיתיהם בעולם. כתוצאה מכך, חוויית הלימודים שלהם שונה. מחקרים רבים מבקשים לפענח מי הוא הסטודנט של המאה ה-21 ומהם צרכיו. הדגש הוא תמיד על הבדלי הדור, על שימוש מוגבר באמצעים טכנולוגיים ועל הצפה מוחלטת של מידע בלתי ערוך. בנוסף, כל מוסד אקדמי מבקש להיות חדשני, מפתח שיטות שונות להוראה ומשתמש בכלים ובתכנים חדשים כדי להציב את סגל ההוראה שלו בראש הפירמידה, אך למעשה, מבלבל בעקיפין את הסטודנט ומקשה עליו להבין מה הוא אמור ללמוד מכל זה.
אז מה הם הצרכים האמיתיים של הסטודנטים?
בסקר שערכה ב-2017 התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות זו הפעם השנייה, נעשה ניסיון לאתר מרצים מעוררי השראה. המטרה הייתה להבין כיצד במקצוע כה דינמי כמו הוראה, ישנם כאלו אשר לעולם ישאירו את חותמם. תוצאות הסקר לא מפתיעות כלל.

קרן יחזקאל, אחראית תחום אקדמיה בקמפוס, המחלקה לקידום מדיניות אקדמית בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. ממונה על ליווי והכשרה מקצועית של רמ"חי ורמ"די אקדמיה באגודות הסטודנטים בקמפוסים השונים בנושאי זכויות, תקנונים ושיפור איכות ההוראה.

הוראה מבוססת נתונים - הצצה ראשונית לתחום ה-Learning Analytics

איך נוכל לעודד למידה רציפה במהלך הסמסטר? כיצד נסייע לסטודנטים מתקשים בזמן אמת? מה עלינו לעשות כדי לוודא שהסטודנטים אכן מגיעים לפריטי המידע החשובים באתר הקורס? האם הפריטים האלה אכן משרתים אותם?
כל זאת ועוד בהצצה ראשונית ל-Learning Analytics, תחום שמאפשר להבין דפוסי למידה והעדפות של הלומדים באמצעות ניתוח הפעילות באתרי הקורסים. כך, למשל, מהתבוננות במדדים נצברים כמו מספר הכניסות לאתרים, שכיחותן וזמן השהייה באתרים, ניתן להבין כיצד כל אחד מפריטי המידע בהם תורם לסטודנטים. היכרות עם הנתונים מסייעת לנו לתכנן טוב יותר את משאבי הלמידה ולהתאימם ללומדים.

אמיר וינר הוא מנהל היחידה לחומרי לימוד אינטראקטיביים בשה"ם, העוסקת בהפקה של חומרי לימוד מקוונים, בהם קורסים מצולמים, ספרים דיגיטליים ומשאבי למידה אינטראקטיביים. עם העובדים נמנים מפתחי אינטראקטיב ומומחים בצילום, תסריט, בימוי, עריכת וידאו ואפטר אפקטס.

הסודות של מרצי TED – עקרונות להרצאה מרתקת

הרצאות TED הפכו בשנים האחרונות לפורמט המוביל בעולם, המשפיע על התקשורת בעולם העסקי. הקונספט יצא לדרך כבר בשנת 1984 בקליפורניה, שנים לפני פרוץ האינטרנט לחיינו. מאחורי היוזמה עמד ריצ'רד סול וורמן, שאסף את חבריו הקרובים לאירוע של הרצאות קצרות בשלושה נושאים - טכנולוגיה, בידור ועיצוב (באנגלית יוצרות המילים את ראשי התיבותTED ). במהרה צברו ההרצאות הצלחה והפכו לכנס שנתי.
בשנת 2000 נוספו לכנס הגדול עוד כמה כנסים קטנים, שבהם נמשכת כל הרצאה בין שלוש ל-18 דקות ב-2006 הושק האתר הפופולרי שאליו מועלות ההרצאות המצולמות, וב-2013 חצו הסרטונים את רף מיליארד הצפיות. מה הופך את ההרצאות ב-TED לאטרקטיביות כל כך? כיצד אנחנו יכולים ללמוד מהמרצים ב-TED כדי לשפר את העמידה שלנו מול קהל? ההרצאה תחשוף, באמצעות קליפים וסיפורים מאחורי הקלעים, את העקרונות והסודות שהופכים את הרצאות TED לפופולריות בעולם ואת דובריהן לאנשים משפיעים.

אביגיל טננבאום היא מייסדת ושותפה בחברת "וירטואוזו", המאמנת הרשמית של דוברי ארגון TED העולמי והחברה הישראלית היחידה המורשה לעשות זאת. טננבאום עובדת עם מנהלים וצוותים בעולם העסקי בישראל ובחו"ל על שיפור התקשורת עם קהל והאימפקט עליו בשיטה ייחודית, המשלבת תיאטרון עם מרכיבים מתחומים כמו פסיכולוגיה ונוירולוגיה. טננבאום אימנה יותר ממאה דוברים ממדינות שונות ותחומים מגוונים, וסייעה להם לבטא את הגרסה המיטבית של עצמם.