האוניברסיטה הפתוחה היא מוסד ייחודי בנוף המוסדות האקדמיים בארץ. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה במטרה להנגיש ידע אקדמי ללא חסמי כניסה (בגרות מלאה, פסיכומטרי) לאוכלוסיות ייעודיות, לאוכלוסייה עובדת ולאוכלוסייה מהפריפריה. הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מושתתים על למידה מרחוק, למידה עצמית, מפגשי הנחיה ושיטות הוראה המתבססות גם על טכנולוגיות למידה מתקדמות. לאור הגמישות ומגוון טכנולוגיות הלמידה, מספר הסטודנטים הרשומים ללימודים באוניברסיטה הפתוחה הוא הגבוה מבין המוסדות האקדמיים.
לפי מניין חברי הסגל הבכיר, האוניברסיטה הפתוחה נחשבת למוסד קטן בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות. בתחום האקדמי חברי הסגל הבכיר משמשים כאחראים אקדמיים על צוות ההוראה בקורסים השונים. בניגוד למקובל באוניברסיטאות אחרות, ההוראה באוניברסיטה הפתוחה נעשית בידי מערך סגל הוראה רחב הכולל מרכזי או מרכזות הוראה ומנחים או מנחות. כמו-כן, הסגל הבכיר אחראי על פיתוח תכניות לימודים ופיתוח או עדכון קורסים בתחום הדיסיפלינה האקדמית.
כדי לשמור על רמה אקדמית נאותה, מדיניות האוניברסיטה הפתוחה היא לעודד את הסגל הבכיר להשתתף בפעילות מחקרית, להשתתף בכנסים מדעיים וליצור קשרי מדע עם חוקרים מהארץ ומחו"ל בתחומי המחקר שלהם. תפקידו של דיקן המחקר להתוות עם גורמי הנהלה את המדיניות הדרושה כדי לתמרץ חוקרים להגיע להישגים בתחומיהם המחקריים. מדיניות התמריצים היא נדבך אחד לשימור איכות הסגל הבכיר ושמירה על רמת מחקר גבוהה. נדבך שני הוא החזון: הגדרת יעדים להעמקת הפעילות המחקרית בטווח ארוך, לעידוד סטודנטים ללמוד לתארים מתקדמים (מימון מלגות), ליצירת תנאים למחקרים יישומיים עם גורמי תעשייה וחברות טכנולוגיות, ולשיפור מיצובה של האוניברסיטה הפתוחה כמוסד מחקרי פעיל בתוך הקהילה המדעית בישראל.
על יישום מדיניות התמריצים מופקדת רשות המחקר ובראשה ליאורה אזולאי, והצוות ברשות המחקר דואג לתת מענה לצורכי החוקרים והחוקרות ולשמש בקרה ופיקוח על התנהלות המחקר באוניברסיטה הפתוחה. לפיכך, רשות המחקר היא מעין רשות מבצעת ומפקחת ולה הכלים הדרושים ליישום המדיניות וההחלטות המתקבלות בכל הקשור למחקר באוניברסיטה הפתוחה. בין היתר, תפקידה של רשות המחקר לאתר מגוון קולות קוראים המתאימים לחוקרים ולחוקרות, ולהעמיד לרשותם את התנאים כדי שאחוזי ההגשה מכלל החוקרים והחוקרות יהיה גבוה, אחוז זה מתורגם לאחוזי הצלחה גבוהים. כמו כן, רשות המחקר דואגת לספק תשתיות מחקריות ותנאים מתאימים לטובת כלל קבוצות המחקר הן בקמפוס ברעננה והן מחוצה לו, במקומות שבהן קיימות קבוצות מחקר מתארחות (אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון של הנגב, הטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה עין-כרם).
יש כיום מגוון רחב של קרנות שמכירות בזכותה של האוניברסיטה הפתוחה להגיש באמצעות חוקריה בקשות למימון מחקרים. אציין את החשובים שבהם; מענקי ISF אישיים ומענקי ISF ייעודיים (כגון ביכורה), קרנות דו-לאומיות כמו BSF, BSF-NSF, GIF וקרנות דו-לאומיות יעודיות כמו ISF-סין, ISF-סינגפור או ISF-יפן. מעבר לכך קיימות אפשרויות הגשה רבות במסגרת האיחוד האירופי החל בהצעות מחקר בסיסי כמו ,ERC FET-Open, דרך הצעות מחקר יישומי של מאגד המורכב מגופי מחקר ותעשייה ממדינות שונות (קונסורציום), וכלה בתוכניות שמטרתן לממן הכשרה מקצועית והחלפת ידע בעזרת ניוד כוח אדם מקצועי וסטודנטיאלי בין מדינות חברות (תכנית מארי-קירי).
בנוסף לכך, חוקרי האוניברסיטה הפתוחה יכולים להגיש הצעות מחקר יישומיות במענה לקולות קוראים מטעם המדען הראשי במשרדי הממשלה השונים ובמענה לקולות קוראים מטעם הרשות לחדשנות. סוגים של קולות קוראים אלו מיועדים להכוונת מחקרים לפיתוח טכנולוגיות שעונות על צרכים לאומיים בדגש על פיתוח פטנטים, יישום היתכנותי של רעיונות טכנולוגיים עד אפשרות להקמת חברות הזנק משותפות. פעילויות אלו מתחלקות בין רשות המחקר לחברת היישום "אופמופ" (חברת בת של האוניברסיטה הפתוחה). חברת היישום אחראית בין היתר על הסכמי קניין רוחני, השקעות וניהול הפעילות עם גופים ממשלתיים או עם חברות פרטיות.
בשנים האחרונות אנו עדים לגידול ניכר במספר הזכיות של חוקרים מתחומים שונים - מדעי הטבע והחיים, מדעים מדויקים, מדעי החברה ומדעי הרוח, במענקים תחרותיים כגון ISF, GIF, BSF, ERC, במענקים מטעם משרד המדע והרשות לחדשנות ובפרסים בין-לאומיים. הישגים אלו מלווים בגידול משמעותי של מספר הפרסומים המדעיים, חברוּת בוועדות מקצועיות לאומיות, הגדלת מספר שיתופי פעולה והעברת ידע אקדמי לערוצי יזמות.
כולי תקווה שעוד מוסדות אקדמיים ישכילו להפנים ולהעריך את חשיבותם של החוקרים באוניברסיטה הפתוחה ואת תרומתם בהתמודדות עם אתגרים לאומיים בכלל ועם אתגרים בשדה המחקר בפרט. מחקרים פורצי דרך כשמם כן הם - ללא גבולות, והם תולדה של שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות.
פרופ' עפר ריעני
דיקן המחקר