גיליון 150

אבישי בן־דרור / הקדמה: מ"השוליים" לקדמת הבמה: מבטים חדשים על ההיסטוריות של מרחב אגן הים האדום בעת החדשה

המאמר מופיע במלואו בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

הים האדום הוא מרחב מלא בסתירות וניגודים. מן הצד האחד מקומו בתודעה כים המקראי שנחצה לשניים נשמר, ומן הצד האחר הוא נתפס במשך שנים כמרחב א־היסטורי, כתחנת מעבר בין מקום למקום, ללא היסטוריה משל עצמו; ים שהסביבה המקיפה אותו צחיחה ברובה, אך קרקעיתו משגשגת בשוניות אלמוגים. מאז ומעולם שימש הים האדום נתיב מעבר חשוב, וכך נוצרו בו קשרים חברתיים ותרבותיים טרנס־ימיים. הוא היה (ועודנו) זירת מאבק גלובלית בין מעצמות. אז מדוע, ממש עד לשנים האחרונות, נעדרת ההיסטוריה שלו מהמחקר? יונתן מירן סוקר את קורותיו של הים האדום, את חשיבותו ואת תפקידיו ההיסטוריים, ומצביע על השינוי בחשיבה המחקרית על אודותיו.

למאמר המלא לחצו

כאן. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

מנשה ענזי / יהודים תימנים בים האדום: מסחר, הגירה ופזורה

סוחרים יהודים נדדו באזור הים האדום כבר בימי הביניים, אך ההגירה היהודית מתימן התגברה במהלך המאה התשע־עשרה. תנועת היהודים ברחבי הים האדום והאוקיינוס ההודי הייתה חלק מגל הגירה גדול של מוסלמים מתימן, שכלל סוחרים ומהגרי עבודה. בעוד מרבית המחקרים מתמקדים בהגירה לארצות המערב, ישראל ואגן הים התיכון, מאמר זה בוחן את ההגירה לחופיה של מזרח אפריקה ואת תנועתם של יהודים לכיוון המזרח. המאמר בוחן את מסלולם של המהגרים, את חוויותיהם ואת גיבוש הפזורה היהודית־תימנית לאורך המאה העשרים, ועומד על הקשָרים עם סוחרים מוסלמים ועם קהילות אחרות. כך מצטיירת תמונה של מסגרת גאוגרפית, טרנס־לאומית, שהייתה מקובלת בין בני התקופה אך נעלמה מעינם של חוקרים בני ימינו.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

לאונרדו כהן / הדרך מדבּסן למאסאווה: המשמעות הדתית של גירוש הישועים מאתיופיה בשנת 1633

כחלק מהשלמת התנתקותה של אתיופיה מגורמים אירופיים, גורשו ממנה בשנת 1633 בני המסדר הישועי. מאמר זה נשען על כתביהם של הישועים המגורשים ומספק ניתוח מעמיק של התקופה שהם ראו בה שפל בתולדות המיסיון. התסכול, ההאשמה העצמית וההחמצה שהישועים חוו עם התמוטטות מפעל חייהם באתיופיה מובאים בהשוואה למקורות מהברית הישנה והחדשה ולכתבי אבות הכנסייה. בכתביהם מתארים הישועים את הקשיים שעברו עליהם בדרכם לגלוּת ומפרטים את מניעיהם של הקיסר והאצולה האתיופית, שמסרו אותם לסמכויות העות'מאניות בנמל בים סוף.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אבישי בן־דרור / הקרטוגרפיה המצרית של הרר, 1875–1885: על ידע, מרחב וטריטוריאליות

בין השנים 1875 ל־1885 התקיים בעיר הרר מפעל מיפוי קולוניאלי מצרי רחב היקף, שהיה גם בשימושם של הבריטים והאתיופים. אך מדוע נדחק מפעל המיפוי ממקומו בין דפי ההיסטוריה של הקרטוגרפיה הקולוניאלית של קרן אפריקה ואגן הים האדום? אבישי בן־דרור מנתח את ההקשרים ההיסטוריים הרחבים של המיפוי המצרי ומציג את ייצור הידע הקרטוגרפי המצרי והאירופי בהרר ובסביבותיה באותה עת. הוא דן בתפקידן של המפות המצריות בגיבוש מרחבים קולוניאליים עירוניים וכפריים, בהרר ומחוצה לה, ובהיותן של המפות ייצוגים של טריטוריאליוּת וריבונות מצרית.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

דוד רטנר / טרור אדום, תקווה אדומה: התקופה המהפכנית של אתיופיה (סוף שנות השישים – סוף שנות השבעים) והשפעותיה על הפוליטיקה האתיופית בת זמננו

ב־1974, לאחר מאות שנים של תרבות פוליטית קיסרית־נוצרית, פקדה את אתיופיה מהפכה סוחפת, והמשטר הקיסרי הופל. מאמר זה סוקר את ההתרחשויות שהובילו ל"תקופה המהפכנית" באתיופיה וממקם את ראשיתה בסוף שנות השישים. הוא מציג ומנתח את הכוחות שעיצבו אותה ואת האידאולוגיות שהנחו את הכוחות בזירה. התקופה המהפכנית לא הייתה ארוכה במיוחד והיא הסתיימה במרחץ דמים בשנת 1977, אך היא הייתה תקופה מעצבת שהשפעותיה ניכרות עד היום.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

שולחן עגול, רשימות קצרות על התמורה הגדולה מאת קרל פולני, בעריכתו של מיכאל זכים

מיכאל זכים / הקדמה; מיכאל זכים / חולי ליברלי; עמוס נדן / התמורה הקטנה: קרל פולני והאיכרים; ענת רוזנברג / מערכת פרסום ההמונים והמצאת חברת השוק: בעקבות "התמורה הגדולה" לקרל פולני; אריה קרמפף / המקור הגלובלי של התמורה הגדולה.

המאמרים מופיעים במלואם בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אייל כתבן, יאיר שגיא ויורם שחר / פסיקה "כשרה" בעור חזיר: על קובצי הפסיקה המנדטוריים כמקור היסטורי

כמעט בכל מחקר היסטורי ניצבת השאלה עד כמה המקורות משקפים נאמנה את המציאות בעבר. שאלה זו עולה בצורה מודגשת ביחס לקובצי פסיקה מימים עברו, בשל מרכזיותם במחקר ההיסטורי־משפטי. מאמר זה בוחן את ההיסטוריה של הפסיקה המנדטורית בראי הכלי שבו פורסמו – קובצי הפסיקה של תקופת המנדט, ומברר באיזו מידה קבצים אלה מעידים נאמנה על האופי היומיומי של עבודת בית המשפט, על משקלם של שופטים ספציפיים, או על מגמות בפסיקה המנדטורית.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אורנה וולף לוי / מאבקם המשפטי המשותף של הארגונים הבריטיים "האגודה היהודית להגנת נערות ונשים" ו"אגודת המשמר הלאומי" בסחר בנשים בין השנים 1885–1925

ההגירה היהודית לאנגליה של סוף המאה התשע־עשרה אמנם הביאה עימה הזדמנויות חדשות למהגרים, אך בה בעת היא חשפה נשים רבות לסכנות נוספות. היעדר ההגנה בחוק ומצוקה כלכלית קשה הובילו לתנאים שאפשרו לנצל מהגרות יהודיות שרצו לסייע בפרנסת המשפחה, וכך הן נקלעו לעולם של זנות וסחר בנשים. כדי לחלץ נשים ולהגן עליהן הוקמו בבריטניה שתי אגודות שניהלו מאבק נגד סחר בנשים: "אגודת המשמר הלאומי" ו"האגודה היהודית להגנת נערות ונשים". אורנה וולף לוי מציגה את האגודות ומשרטטת סיפור מעניין וחשוב על סוגיית הזנות בבריטניה במפנה המאות ועל תפקידם של ארגוני הסיוע במערכה המשפטית.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 150 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

זמנים - גיליון מספר 150

זמנים 150