זמנים - גיליון מספר 94

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 94 של זמנים, ניתן להזמין מנוי לכתב העת כאן.

לקריאת המאמר במלואו לחצו כאן.

הארכאולוגיה המודרנית, טוען יו וויליאמסון, יכולה לאשש או להפריך השערות לגבי תהליכים ארוכי-טווח שהתרחשו במזרח הקדום, כגון תמורות בחקלאות ובארגון החברתי. היא איננה יכולה, ברוב המקרים, להוכיח את אמיתותם ההיסטורית של אירועים המתוארים בתנ"ך. הוויכוח בין חוקרי מקרא לארכאולוגים, ובין האסכולות הארכאולוגיות השונות, לגבי המהימנות של הסיפורים במקרא על כיבוש כנען וראשית המלוכה, הוא תוצאה של התעלמות מן ההתפתחויות שחלו בדורות האחרונים הן בגישות ההיסטוריוגרפיות והן בשיטות של הארכאולוגיה.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 94 של זמנים, ניתן להזמין מנוי לכתב העת כאן.

ספרי התורה ונביאים ראשונים, טוען פיליפ דייוויס, אינם מציגים מציאות היסטורית כלל וכלל, ולכן הארכאולוגיה איננה יכולה למצוא שרידים חומריים אשר יאשרו את תולדות ישראל ויהודה כפי שהם מוצגים בספרי התנ"ך. ספרי המקרא הם, לטענתו, חיבורים פילוסופיים בעיקרם, הכוללים חזונות שונים של "עם ישראל" האידאלי, לפי השאיפות של המחברים השונים של ספרי המקרא. המחברים האלו נמנו עם אליטה של פילוסופים או אינטלקטואלים, שכתבו מעין אוטופיות, ולא תיארו את המציאות של חיי האוכלוסייה בכנען. כפי שאין טעם לחפש שרידים ארכאולוגיים מן המדינה של אפלטון, כך אין טעם לחפור על מנת לחשוף שרידים של ישראל שבמקרא.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 94 של זמנים, ניתן להזמין מנוי לכתב העת כאן.

ישראל פינקלשטיין אינו מכחיש את ערכם של ספרי התורה וספרי ההיסטוריה המשנה-תורתית (מיהושע ועד מלכים) כתיעוד היסטורי. אולם, טענתו העיקרית היא, שהם משקפים את המציאות ההיסטורית בימי כתיבתם - כלומר בשלהי תקופת המלוכה. המחברים של ספרי המקרא, אנשי הממסד בחוגי המלוכה והמקדש בירושלים במאות השביעית והשישית לפני הספירה, כתבו למען מטרות אידאולוגיות, לצורכי תעמולה ולהבעת משאלות לעתיד. "הממלכה המאוחדת" היא משל למציאות, לשאיפות ולדימויים הפוליטיים בימי המלך יאשיהו.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 94 של זמנים, ניתן להזמין מנוי לכתב העת כאן.

הספרים שנכללו בתנ"ך הם תעודות היסטוריות חשובות ביותר, גורס אהוד בן צבי, אך הם אינם מוסרים מידע על המציאות ההיסטורית בתקופה שאותה הם מתארים – החל מבריאת העולם ועד סוף ימי המלוכה – אלא על התקופה שבה נכתבו (קרוב לוודאי, התקופה הפרסית). באמצעותם אפשר לשחזר את עולמם של המשכילים שכתבו וקראו את הטקסטים האלה, את הזיכרון הקולקטיבי של הקהילה, את הפחדים והתקוות שפעמו בקרבּהּ ומצאו את ביטויָם בכתיבת החיבורים הללו. ספרי הנבואה הם ספרים דידקטיים, שמטרתם לעצב את תפישת העולם של ציבור מסוים של קוראים. אין טעם להשתמש בהם רק כמאגר, שממנו אפשר אולי לדלות פירורי מידע על ימיו של נביא זה או אחר. אחדים מספרי המקרא הם אמנם סוג של היסטוריוגרפיה, אך שונה בתכלית מן הכתיבה ההיסטורית המודרנית. ספרים אלה מהווים בעיקר מקור היסטורי חיוני להבנת עולמם של מי שכתבו אותם ושל ציבור הקוראים אשר בשבילו הם נועדו.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 94 של זמנים, ניתן להזמין מנוי לכתב העת כאן.

על סמך עדויות ארכאולוגיות, אך גם באמצעות השוואה להיסטוריות קדומות אחרות, כגון האיליאדה להומרוס והכרוניקה האנגלו-סקסית המספרת את תולדותיו של המלך האגדי ארתור, טוען איתמר זינגר - תוך פולמוס עם טיעונים שהעלה ישראל פינקלשטיין - כי תיאורי הפלשתים במקרא ומאבקם בישראלים הם מהימנים למדי, ומשקפים מציאות מראשית ימי המלוכה בישראל ולא מסופם.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 94 של זמנים, ניתן להזמין מנוי לכתב העת כאן.

במרוצת הדורות הועלו הסברים מהסברים שונים לחוקי הכשרות בכלל ולאיסור על אכילת חזיר בפרט - החל מנימוקים הקשורים בתאוריות של היגיינה ורפואה ועד טיעונים היסטוריים לגבי מגעים בין-תרבותיים. גידי יהלום מאשש כאן, בהסתמכו על ממצאים ארכאולוגיים מן הזמן האחרון, את ההסבר הקושר את האיסור על החזיר למוצאם של בני ישראל משבטים נוודים במדבר.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 94 של זמנים, ניתן להזמין מנוי לכתב העת כאן.