מה יעשה המעבר דרומה לחיל המודיעין ולמדינה? לאן עוד נגיע במלחמת הסייבר? ואיך צריכה להיראות האקדמיה בעשור הבא? רות שהם, מי שהובילה פרויקטי ענק בצבא, במערך הסייבר וב-IBM וכיום מכהנת כמנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, מספרת בפודקאסט של גופמן קריאייטיב על העיקרון האחד שעליו הכול יקום או ייפול.
היא מילאה שורה של תפקידי תכנון בשורות הצבא והשתחררה בדרגת אלוף-משנה. ב-2012 הצטרפה לחברת IBM וכיהנה בתפקידי פיתוח עסקי בכירים. בהמשך השתלבה בצמרת מערך הסייבר הלאומי, ומינואר 2021 משמשת כמנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה. עם הניסיון העשיר הזה, הזמנו את רות שהם לפודקאסט "זמן לחשוב", כדי לשמוע ממנה קצת על הפרויקטים השונים שהובילה ולנסות לגזור תובנות מהמכלול המצטבר.
"הפרויקטים המאתגרים שעסקתי בהם מתאפיינים בשינוי משמעותי, בדרך כלל ארגוני", היא אומרת. לדבריה, הדבר הקריטי ביותר הוא לרתום את השותפים. "הרתימה היא האתגר הגדול ביותר, יותר מהפרויקט עצמו. קל יחסית להקים בניין או מחנה צבאי, אבל לשנות ארגון ולהעביר אותו למקום אחר - זה הסיפור". מנהלת פרויקט, אומרת שהם בפודקאסט, חייבת "לקום בבוקר וכמו סוס דוהר, לדהור ולפעמים לא לראות בעיניים. אם את לא נחושה אז קשה מאוד להצליח כי יש המון מהמורות בדרך - סוגיות פרסונליות, תקציביות, המון התנגדויות".
אחד הפרויקטים הגרנדיוזיים שיצא לה להוביל הוא העתקת בסיסי המודיעין וחיל התקשוב לנגב - מהלך שאושר עוד בממשלת שרון ורק לאחרונה נחתם סופית, עם צפי ליישום ב-2028. בשיחה היא מספרת על המכשולים האינסופיים והשינויים שבוצעו תוך כדי תנועה, למשל - חלוקה לפרויקטי ביניים והוכחת היתכנות בכל פעם מחדש. היא מתייחסת גם לאתגר שימור המוחות בעקבות המעבר; לאופן שבו ניתן להכשיר ולקדם אוכלוסיות מגוונות, לאו דווקא מבית הגידול של 8200, לקריירה טכנולוגית מבטיחה; ולהכרח לפתח את מטרופולין באר שבע ואת הנגב כולו, רגע לפני שאנחנו מאבדים אותו.
בכובעה הנוכחי, שהם מודעת היטב לכך שתקופת הקורונה הפכה במידה מסוימת את כלל האוניברסיטאות ל"פתוחות", אבל מדגישה: "אוניברסיטה פתוחה זה לא רק להעביר הרצאה בזום - זו תפיסה שלמה. כאן יש לנו יתרון גדול, אם כי אנחנו צריכים לייצר את הקפיצה הבאה". היא מספרת על תהליך של למידה וחשיבה ביחס למציאות המשתנה, בין היתר באיזון שבין למידה מרחוק להגעה פיזית לקמפוסים. "צוות אסטרטגי מנתח את חוויית הסטודנט מיום שהוא מתעניין ועד שהוא בוגר, כדי לספק מעטפת שלמה. למשל בנושא של קהילות סטודנטים במטרה לצקת קבוצת שייכות, גם אם לומדים בזום. אנחנו בודקים אם נכון לעשות את זה פר מקצוע או מקום מגורים. אבל אני נפעמת בכל פעם מחדש מהיקף הכלים שהאוניברסיטה נותנת לסטודנט כדי שיגיע לקו הגמר, זה לא טריוויאלי".
בשאלה הגדולה שהאקדמיה מתחבטת בה - תואר עיוני מול הכשרה מעשית, כאשר קורסי ההסבה למיניהם נושפים בעורף - אומרת שהם: "האוניברסיטה הפתוחה היא בדיוק המקום שמאפשר גם וגם - גם לימודים אד הוק וגם תואר אקדמי. אתה יכול ללמוד בקצב שאתה רוצה, לעבוד ולהגיע גם להכשרה וגם לתואר".
האזנה נעימה.