פרופ' (אמריטוס) בנימין (בני) נויברגר שהיה ממייסדי המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, נפטר ביום שישי, ה-1 באפריל 2022, כ"ט אדר ב'. בן 79 היה במותו.
דברים לזכרו של פרופ' בנימין נויברגר / מאת פרופ' דניס שרביט
ההנהלה, חברי הסגל האקדמי, סגל ההוראה והסגל המנהלי באוניברסיטה הפתוחה, משתתפים בצערה של משפחת נויברגר על מותו של פרופ' בנימין נויברגר שהיה מבוניה ומחוקריה הבכירים של האוניברסיטה הפתוחה ופעל רבות לקידומה והתפתחותה.
פרופ' נויברגר היה חלוץ בתחום הדעת של מדע המדינה בישראל. את מירב ומיטב זמנו כחוקר הקדיש לסוגיות מרכזיות בתחום בהן טבע את חותמו:
סוגייה אחת הייתה הרעיון והמשטר הדמוקרטי אותם בחן באופן תיאורטי ואמפירי כאחד, בספרי יסוד המשמשים עד היום את הסטודנטים למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה ובמוסדות להשכלה גבוהה האחרים בישראל. סוגייה שניה בה התמקד בהתמדה הייתה הדמוקרטיה הישראלית שאת יציבותה, מורכבותה, שורשיה הליברלים והאי-ליברליים, השגיה ואתגריה, ולצידם כשלונותיה, כתמיה והסכנות המאיימות עליה חקר כאיש מדע מדינה מבלי לטשטש את מחויבותו אליה כאזרח. בוויכוח המדעי על המשגת אופיו של המשטר בישראל נקט עמדה מנומקת שהעשירה את הדיון הציבורי. הוא פרסם מאמר מכונן על ריבוי ההגדרות והמשמעויות של המושג "מדינה יהודית ודמוקרטית". סוגיה שלישית הייתה בחינת היחסים המורכבים בין דת למדינה, בישראל ובעולם. הוא הציע טיפולוגיה של דגמים שונים, התקפה עדיין, אשר הצביעה על מהימנותו בחקר הפוליטיקה ההשוואתית. סוגיה רביעית הייתה הלאומיות והגורם האתני בפוליטיקה בכלל, ובמשטר דמוקרטי בפרט.
תחום נוסף שבו פרופ' נויברגר היה חלוץ בבניתו ובקידומו בישראל היה לימודי אפריקה. מבטו לא היה ממוקד במדינה אחת כי אם בכל מדינות היבשת מדרום לסהרה, מערב ומזרח אפריקה כאחד, דבר המבטא היטב את רוחב סקרנותו . יבשת אפריקה הייתה עבורו מעבדה דרכה בחן הלכה למעשה את השאלות התיאורטיות שהעסיקו אותו בנוגע להשפעתו של הגורם הלאומי, האתני, הדתי, הלשוני על התרבות הפוליטית ועל אופי המשטרים שקמו בה. פרופ' נויברגר חקר את מה שכינה "הציונות השחורה", כלומר השפעת היהדות והציונות על הוגי ומנהיגי הלאומיות האפריקנית. מחקר מונוגרפי חשוב וחלוצי הקדיש פרופ' נויברגר לרצח העם ברואנדה שבו בחן בקפידה את מכלול ההסברים השונים שהועלו כדי לעמוד על המניעים לרצח העם המחריד.
בחמישים שנות פעילותו המחקרית כתב פרופ' נויברגר כ- 20 ספרים, ערך עוד 20 במספר, פרסם ארבעים מאמרים לכתבי-עת וארבעים וחמישה פרקים בתוך ספרים. גם לאחר פרישתו ב-2012, הוסיף לחקור ולפרסם, ובקרוב ייצא לאור ספר חדש פרי עטו באנגלית על הלאומיות האפריקנית.
עד היום נלמדים ספריו הקאנונים בסוגיות אלו, ומאחר שספרים אלה מצויים בכל הספריות ומופיעים בסילבוסים של מרבית הקורסים על ישראל ועל אפריקה ניתן לקבוע שחוקרים, מורים, סטודנטים ותלמידים או שלמדו אצלו או שלמדו ממנו.
לאוניברסיטה הפתוחה הצטרף פרופ' נויברגר בשנת 1978, והוא היה חבר הסגל הראשון בתחום מדע המדינה, אותו תכנן מן היסוד. הוא מילא באוניברסיטה תפקידים רבים ובכירים, ביניהם ראש מנהל ההוראה (לימים דיקן הלימודים האקדמיים). הוא הגה ובנה את התכנית ללימודי דמוקרטיה בין-תחומיים לתואר שני שמאז כינונה בראשית שנות האלפיים זכתה למאות בוגרים.
פרופ' נויברגר פרש לגמלאות בשנת 2012. בשנת 2014 זכה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה. הוא גם הוזמן ללמד באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר–אילן, באוניברסיטת רייכמן ובמכללת בית-ברל. הוא היה פרופסור–אורח באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת פנסילבניה.
פרופ' נויברגר היה שוחר שלום ושוחר טוב, נעים הליכות, איש קשוב לבריות ואהוד עליהן, הומניסט וליברל, אזרח פעיל ומעורב. כל מי שהכיר אותו התרשם מרוחב דעתו ורוחב ליבו. האוניברסיטה הפתוחה התברכה בנוכחותו ובפועלו.
אנו שולחם תנחומים לרעייתו, ד"ר בלינה נויברגר, ולשלושת ילדיהם.
יהי זכרו ברוך.