מוסדות דת וחברה בחברון הממלוכית
יהושע פרנקל
במקורות מן התקופה הממלוכית המידע על חברון מקוטע וחלקי. אך די בהיקפו של המידע המצוי כדי להסיק שמחברים מוסלמים בני התקופה דמיינו את חברון כעיר קודש אסלאמית, כלומר כמרחב עירוני בנוי והדומיננטיים בו הם מבני דת אסלאמיים, וקצב החיים מתנהל בזיקה עמוקה לשריעה. החלק הראשון של המאמר מכוון לביסוס הנחה זאת באמצעות תיאור הטופוגרפיה של חברון הממלוכית. החלק השני דן בספרות "שבחי חברון" בתקופה הממלוכית. חיבורים אלה מאירים את תמונת עולמם של בני התקופה ואת הפרשנות ההיסטורית שאימצו. החלק השלישי במאמר מציג את המידע המוגבל על אודות החברה החברונית תחת הסולטאנים הממלוכים וכן תיאורים של עלייה לרגל לקברי האבות (המסגד האיבראהימי) והפולחן שהתקיים בסמוך להם.
התבנית הסיפורית של הטקסט ההיסטורי נועדה להשפיע על הקורא. כרוניקות ממלוכיות וכן הילקוטים של "שבחי חברון" אינן לקט של דיווחים סתמיים או גיבוב אקראי של מסורות. אלה הן יצירות אשר כוונו לקהל קוראים אשר היה מעורב במסופר והכיר גרסאות שונות שלו, כפי שאלה נתקבעו בזיכרון הקולקטיבי. ציבור זה חיפש בטקסטים המוקדמים אישור לתמונת עולם יציבה, קבועה וכמעט בלתי-משתנה. קו זה הנחה את המחברים בני הזמן בבואם ללקט מתוך חיבורים מוקדמים או בעריכתם את הכרוניקות. על-פי תפיסתם, מקוריות החיבור נבעה מאופן עריכת הלקט וקביעת ייעודו המוגדר.