Meshotetim-2-gluyot_ for web-low

"אני לא משוטטת לשם השוטטות. השוטטות שלי היא מעין חיפוש מקום, נוסעת, רושמת ומציירת הדר גד אני מחפשת דרך מקום ואין לי מקום". מהתבוננות נופים ומקומות מרובי פרטים, ובתהליך העבודה בסטודיו היא מגרדת ומוחקת את שכבות הצבע, מגלפת ומגלה בהם את החומרים שמהם נבנה הזיכרון. גירוד הצבע הוא פעולת חשיפה, המקבילה לחשיפת הנושאים הציוריים, לחשיפת החיים, לחשיפת האמת. היא עדה־נוכחת למתרחש מול עיניה: הטבע במלוא תפארתו, הטבע הסוער ברוח, הרוחש, הנשבר, המתרסק, המתפזר, הנסדק, הקמל, הטבע כמרחב של התהוות ושל התפוררות, של צמיחה ושל התחדשות ומוות. הטבע הוא גם מראה להתרחשות האנושית בנפש פנימה. בתערוכה גד מציגה עבודות מסדרת "הרקפות" ומסדרת "הבד לבן גם מבפנים". הסדרה השנייה צוירה על בדי פשתן שהיו שייכים למשה גרשוני ובערוב ימיו חולקו לציירים אחרים, בנדיבות ליבם של בני משפחתו. הצירוף של שתי הסדרות מעלה קונוטציה מיידית לציורי הרקפות של משה גרשוני מתקופות שונות. לדימוי הרקפת משמעויות מרובות בתרבות הישראלית ), זיכרון והנצחה, קשר חזק vanitas בכלל ואצל גרשוני בפרט, כמו: טבע דומם ( לטבע ולנוף המקומי הישראלי ולמעגל החיים בטבע. הציור, הנדמה במבט ראשון כמונוכרום, מתגלה לאיטו בגווניו המרובים, ופותח אינספור אפשרויות של חווייתו כמופשט. מתחת לפני השטח של אסתטיקה חושנית בעלת יופי רב עוצמה, רוחשים מטענים רגשיים עמוקים של כאב, של בדידות ושל חיפוש אינסופי, המהולים באופטימיות מהוססת, בהשלמה ובקבלה. הדר גד 2022 מאי-ספטמבר | האוניברסיטה הפתוחה | כרמית בלומנזון אוצרת: | #2 משוטטים 196x145 | שמן על פשתן | 2016 | B "והבד לבן גם מבפנים" מתוך הסדרה