מקובלי צפת, שהגיעו מספרד ומפורטוגל, קבעו במאה ה-16 כי בחודש שבט, שבו נהוג היה ליישם דינים חקלאיים (תרומות ומעשרות), יתפללו עבור העצים. כדי לתת טעם למועד, החלו גם לאכול פירות שבהם נשתבחה ארץ ישראל. יהודי הגולה, שלא היו בידיהם אמצעי קירור הולמים, לא יכלו לקבל פירות טריים מארץ ישראל, ולכן נאלצו להסתפק בגרסה המיובשת שלהם. ברבות הימים הפכו הפירות היבשים לסמל של החג גם בישראל, ומשנה לשנה גדל המיגוון שלהם בחנויות.
"פירות יבשים הם בריאים מאוד, אם משתמשים בהם בתבונה", אומרת קירה לוי, נטורופתית מוסמכת ומרצה בבית הספר מירב לרפואה משלימה. "הם מכילים הרבה קלוריות והאינדקס הגליקמי שלהם גבוה, אבל הם גם מכילים ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים".
למה הכוונה באינדקס גליקמי?
"האינדקס הגליקמי (Glycemic Index) היא שיטה שמודדת את המהירות שבה משפיעים מזונות שונים על רמת הסוכר בדם. המידע הזה משמעותי בהקשרים שונים, כגון סכרת, ירידה במשקל וסוגי סרטן, שחשודים כמגיבים לתנודות של סוכר בדם (כגון סרטן השד והפרוסטטה). עבור מצבים אלה רצוי לצרוך מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך. לעומת זאת, אינדקס גליקמי גבוה הוא טוב לפני אימון ספורט, טיולים, ועבור ילדים שמחליפים אנרגיה במהירות רבה".
האם לכל הפירות היבשים יש אינדקס גליקמי גבוה באותה מידה?
"במישמש מיובש יש אינדקס גליקמי נמוך יחסית. אינדקס גליקמי גבוה במיוחד יש לתמרים, לצימוקים ולפירות הטרופיים. אם רוצים להוריד אותו, ניתן לשלב את הפירות היבשים עם אגוזים, שמכילים הרבה שומן והרבה חלבון, ומאיטים את מעבר המזון בקיבה. האגוזים המומלצים הם: אגוזי מלך, שמכילים אומגה 3, אגוזי ברזיל, שמכילים סלניום, ושקדים, שמכילים הרבה סידן. מומלץ לשלב פירות יבשים גם בזרעי דלעת וזרעי חמנייה, שמכילים הרבה אבץ וברזל. חשוב לציין, שאת האגוזים מומלץ לאכול לא כשהם קלויים ומומלחים, כי הקלייה פוגעת בחומצות השומן שבהם".
אנא פרטי מעט לגבי יתרונותיהם התזונתיים של הפירות היבשים.
"הפירות היבשים שומרים על רוב הערכים התזונתיים של הפירות הטריים. בנוסף, כתוצאה מהייבוש עולה בהם כמות המינרלים, והם מכילים גם הרבה סיבים ופיטוכימיקלים, שהם נוגדי חמצון. דבלים מכילות הרבה מאוד סידן, מישמש מיובש עשיר בברזל, ובצימוקים יש הרבה ברזל וויטמין B6, שמסייע בטיפול במיגרנות ובתסמונת קדם-וסתית. חרובים מכילים הרבה סידן וסיבים. פפאיה מכילה חומר שנקרא פפאין, ובאננס יש אנזים שנקרא ברומליין. הפפאין והברומליין מסייעים בפירוק של חלבון, ובכך מסייעים למזון להתעכל. לכן, במנה הסינית המפורסמת של עוף באננס יש היגיון תזונתי".