הספינות שיצאו אל "העולם החדש" כדי להביא אל אירופה זהב ותבלינים היו עבור רבים מאנשי הצוותים מלכודות מוות. הם חלו במחלה מיסתורית, וכמעט מחציתם מתו במהלך המסע. באחד הימים, בעקבות סערה גדולה, התנתקה בבטן האונייה חבית מים. המים נשפכו והרטיבו את שקי הקטניות, ולאחר כמה ימים הבחינו אנשי הצוות שהקטניות התקלקלו והוציאו שורשים. בלית ברירה הם אכלו אותן, ולמרבה הפלא, כל מי שהיה חולה החלים, ואיש לא מת מהמחלה המסתורית. הם הבינו, שלקטניות המונבטות יש תכונה רפואית חשובה, ובעקבות זאת החלו להנביט מגשים של קטניות על סיפון האונייה. "הם לא ידעו אז על ויטמין C, שהחוסר בו גורם לצפדינה, אבל הם הבינו עד כמה הנבטים חשובים לבריאות", מסכמת הילה אפללו, נטורופתית מוסמכת ומרצה בבית הספר מירב לרפואה משלימה. "בקטניות יבשות אין ויטמין C, אבל בתהליך ההנבטה הן מייצרות אותו בכמויות גדולות".
את הסיפור הזה מספרת אפללו, כשהיא נדרשת לדבר על נבטים. "הם בריאים, כיף לאכול אותם, והם גם מהווים נשנוש לגיטימי - בריא ולא משמין", היא אומרת. "בנוסף, מי שצורך ויטמין C כדי להגן על עצמו ממחלות החורף, יכול להשתמש בנבטים. פירות הדר מכילים הרבה ויטמין C, אבל ההדרים הכתומים הם מאוד אלרגניים, ועלולים לגרום לנזלת ולליחה. לנבטים אין השפעה כזו".
אילו עוד יתרונות יש לנבטים?
"בנבטים יש כמות גדולה של ויטמינים נוספים - בהתאם לסוג הנבט - והם עשירים בנוגדי חמצון, בסידן, בברזל, ובסיבים תזונתיים".
אילו סוגי נבטים יש?
"ראשית, חשוב להבדיל בין נבטוטים לנבטים. נבטוטים הם קטניות שהוציאו רק שורשון קטן. נבטים הם זרעים, שהוציאו שורשון, גבעול ושני עלים. יש מיגוון גדול של נבטים ונבטוטים בעלי טעמים שונים: אלפלפה, שעועית סינית, צנון, ברוקולי, חילבה, קולורבי, חמניה, חיטה, חרדל ועוד. בין הקטניות המונבטות ניתן למצוא חומוס, פול, עדשים, מש, אפונה ועוד".
איך אוכלים נבטים?
"הכי טוב זה לאכול אותם חיים, בסלט או בתוך סנדוויץ'. בניגוד לירקות, שמרטיבים את הלחם לאחר זמן, נבטים נותנים לכריך עסיסיות חיה ורעננה. נבטי קטניות ניתן להוסיף לכל תבשיל, בסוף הבישול. קטניות מונבטות הן קלות יותר לעיכול, וההנבטה מקצרת את זמן הבישול. בנוסף, אני מכינה ממרחים מנבטים, למשל, ממרח חומוס חי מחומוס מונבט ולא מבושל".
הנבטה תוצרת בית
לדברי אפללו, במקום להוציא הרבה כסף על נבטים ונבטוטים מוכנים, אפשר להנביט בבית בקלות. "נבטים מנביטים על מצע של בד לא סיבי, כדי שהשורשים לא ייתפסו בסיבים. מניחים את הבד על מגש, מרטיבים אותו, ומפזרים זרעים בצורה אחידה. הבד צריך להיות לח, לא יותר מזה, כי אם הזרעים שקועים במים הם נרקבים. ככל שהם צפופים, כך הם יהיו ישרים וזקופים כמו בחנויות. אם מפזרים במרווחים גדולים הם מתעקלים ותופסים זוויות לכיוון האור. אבל הטעם הוא אותו טעם".
ומה לגבי נבטוטים?
"נבטוטים מנביטים בצנצנת זכוכית. ממלאים חמישית מהצנצנת בקטניות, סוגרים את הפתח ברשת נגד יתושים, ומחזקים בגומייה, ממלאים במים ומשאירים כך ל-24 שעות. זה גם תלוי במזג האוויר - בקיץ אני משרה רק לילה, ובחורף ליממה. כשחם מאוד משרים במקרר, כדי שהקטניות לא יתססו ויסריחו. לאחר מכן הופכים את הצנצנת מעל הכיור, מנקזים את הנוזלים, ומניחים אותה (עם הרשת) הפוכה במיתקן לייבוש כלים. פעם ביום מרטיבים ומסננים מיד. כשהנבט מגיע לגודל הרצוי, מתחילים לאכול, ואת מה שנשאר מכניסים עם הצנצנת למקרר. משאירים את הרשת, כדי שניתן יהיה לנקז את המים, מומלץ להחזיק את הצנצנת במקרר כשהיא הפוכה בתוך קערית, על מנת שתרכז את עודפי המים. ניתן לשמור את הצנצנת כך שבועות במקרר, ולהוציא ממנה נבטים בכל פעם שרוצים".
הילה אפללו היא נטורופטית מוסמכת, מנהלת את אתר "חיים אורגניים"
כותבת: טלי גלסקי
לפרטים נוספים והרשמה נא לפנות לטלפון: 1-700-703-100.