שוב נתחיל מחדש

תקופת החגים יכולה להיות הזדמנות לשיפור יחסי משפחה ולתכנון תהליכים של שינוי. רונה ספורטה, מסבירה כיצד ניתן לעשות לעצמנו קואוצ'ינג אישי באמצעות כלים של כתיבה

חגי תשרי מספקים לנו הזדמנויות רבות לבוא בחיק המשפחה. המעגלים הקרובים והמורחבים שלנו נושקים זה לזה באינטנסיביות, שעלולה לטלטל את המרחב הפרטי שכה עמלנו להגדיר בשנות התבגרותנו. המפגשים השבטיים הללו מעמידים מול עינינו תמונות של הזמן החולף, של יחסים בין-אישיים ושל הסביבה הקרובה.
"זו תקופה שבגלל האינטנסיביות שלה יוצרת מראה מגדילה של הטוב ושל הרע. במהלכה עולים מתחים ותשישות, אבל גם דברים טובים כמו תמיכה, חמימות, חוויות משותפות והומור", אומרת רונה ספורטה, מרצה לפסיכולוגיה בבית הספר מירב לרפואה משלימה.

איך עוברים את התקופה הזו עם תחושות טובות בלבד?

ספורטה מציעה להתחיל להתמודד עם החגים עוד לפני שהם מגיעים. כלומר, לצד ההכנות הרגילות, כגון בגדים חדשים, קישוטים לסוכה, מאכלים ומתנות, להכין את עצמנו לקראת התחלה חדשה, ולחולל שינוי. "אני חושבת שכדאי לנצל את המומנטום של התחלת שנה עם האיחולים לשנה הקרובה כדי להבטיח לעצמנו להשיג מטרות חשובות, הקשורות ביחסים שלנו עם בני המשפחה".

כלומר, לחבר בין מפגשים משפחתיים ורוח החג כדי לשפר יחסים?

"כן. לחשוב על כך שיש לנו הזדמנות לפתוח דף חדש. ביהדות יש לנו טקס של תשליך - אנחנו יכולים לעשות לעצמנו תשליך אישי ולהשליך מעלינו כעסים וספקות".

אבל איך אפשר להשליך אם לא מגיעים לפתרונות?

"משליכים את החרטות, את האכזבות ואת הפחדים. את כל מה שמעכב אותנו ומעורר בנו תחושות לא נעימות ביחס לסובבים אותנו. כי נורא קל לנו להגיד במהלך השנה שניסינו ולא הלך. בעצם מה שצריך לעשות זה מעין אימון אישי. למשל, איך אני מצליחה לשהות עם אמא שלי בלי להתעצבן עליה, איך אני מתַקשרת טוב יותר עם הילדים שלי".

כתיבה ככלי לאימון אישי

הכלי שעליו ממליצה ספורטה לצורך בניית תהליכים כאלה עם עצמנו הוא הכתיבה. "אני מאוד ממליצה לכתוב, כי זה מחבר אותך לעצמך. יש משהו בכתיבה שממקד אותך ועוזר לך לראות מה מטריד אותך, שחור על גבי לבן", היא אומרת. "הכתיבה מעבירה את מה שמתחולל בתוכנו מהתחום הרגשי אל התחום הפרטני".
אחת הטכניקות של כתיבה היא הכנת רשימת צעדים לפתרון בעיה כלשהי. "רשימות, שאותן עורכים לא בראש אלא על דף נייר, מאפשרות לנו גם לסמן V על מה שהצלחנו לבצע, מה שמחזק את תחושת ההישגיות".

כיצד משתמשים ברשימה לפתרון בעיה?

"בוחרים קושי שרוצים להתמודד איתו במסגרת המשפחה, ומכינים רשימה של צעדים שעשויים להביא לפתרון. למשל, הקושי הוא שאני מתעצבנת הרבה על חמותי. המטרה שרוצים להשיג היא לנסות להפסיק להתעצבן עליה. בשלב הראשון, יש לפרט בכתב מה מכעיס אותי בה. בשלב השני, לנסות להבין כיצד הדברים שמכעיסים אותי בה קשורים אלי ולא אליה. יש לנסח את המשפטים כך שלא יתמקדו במה שהיא עושה, אלא במה שאנחנו מרגישים. כלומר, המיקוד הוא בנו, כי משם מגיע הכעס. בשלב השלישי יש לבצע תרגילי נשימה, שבהם מנסים להרפות מהרגש שמתעורר בנו. בשלב הרביעי מדמיינים סיטואציות שקורות איתה ואנחנו נושמים לפני שמתעצבנים. בשלב החמישי יש לפגוש אותה ולראות אם זה עובד או שעלינו לשפר את התהליך מולה".
דוגמה נוספת שנותנת ספורטה היא קושי בתקשורת עם הבת המתבגרת. מחלקים את הפתרון לשלבים הבאים: בשלב הראשון, לשמוע מה רוצה הבת לעשות בחגים; בשלב השני, לאתר מתוך דבריה פעילויות שניתן לעשות יחד; בשלב השלישי, לקבוע יחד איתה זמן שבו עושים זאת; בשלב הרביעי, להפוך את זה לריטואל קבוע.
טכניקה נוספת שמציינת ספורטה היא כתיבת תסריטים. "למשל, לפני ארוחה משפחתית שעלולה להעלות תכנים פנימיים בעייתיים לכתוב על דף שני תסריטים: האחד, ארוחת חג שהתרחשה ובגללה אני ירֵאה כל כך מארוחות דומות; ובתסריט השני לכתוב את מה שהייתי רוצה שיקרה. ואז, לנסות לאתר איפה נמצאים הפערים, על מה מהם אני אחראית ומה אני יכולה לשנות".

"מדובר בתהליכים קצרי מועד שניתן לעשות אותם בבית לבד", אומרת ספורטה, ומדגישה כי חשוב להעמיד מטרות ריאליות, כאלה שנוכל באמת לעמוד בהן ולצאת מחוזקים לקראת השנה החדשה.

* רונה ספורטה היא ביבליותרפיסטית.

לפרטים נוספים והרשמה נא לפנות לטלפון: 1-700-703-100.