ג.
הצילום מרחוק מאוד (Extreme Long Shot ) - הולם סצינת אקספוזיציה שבה נערכת הכרות ראשונית וכללית של הצופים עם הסביבה שבה יתפתח הסיפור בהמשך הסרט. המרחק הגדול מספק מבט כללי על שני המרחבים ומבליט את הניגוד העצום ביניהם: צבעי הפסטל של העיירה והסימטריות של הבתים, לעומת הצבעים הקודרים של הטירה, הצבעוניות העזה של הגינה והדפוסים הא-סימטריים במקום. למרות הקירבה הגיאוגרפית, מדובר בשני עולמות נפרדים.

סיבה נוספת לבחירה בצילום מרחוק מאוד היא שבמרחק זה הדמויות נראות קטנות, בודדות וחסרות אונים בעולם גדול ומנוכר. פג קטנה וחסרת-אונים מול חוסר שיתוף הפעולה של שכנותיה בחלק הראשון של הסיקוונס ושוב קטנה ואף מפוחדת בטירה האפלה. גם אדוארד נמצא בעמדה של חולשה. ההקטנה וההחלשה של הדמויות ביחס לסביבה תורמת לרמת המשמעות של הסרט, העוסקת, בין השאר, בלחצים של החברה על היחיד. אדוארד נותר, בגלל צירוף מקרים אומלל "לא שלם", ולכן הוא נידון להיות מנודה ונרדף על-ידי החברה צרת-האופקים של העיירה הכל-אמריקאית. הוא וגם אלה שבאים לעזרתו חסרי אונים מול דעות קדומות והנטיה האינסטינקטיבית לדחות את הזר והשונה ולחשוש ממנו.

ג + ד
1. פריים לדוגמה מהחלק הראשון של הסיקוונס: בחרתי בפריים מתוך השוט השני של העיירה 00:05:09. הבתים נמצאים במרחקים שונים מהמצלמה ולמרות זאת מחלקים את המסך אנכית לארבעה אזורי צבע. הקיר הצהוב המואר, הקיר הצהוב המוצל, הקיר הורוד והקיר הצבוע בתכלת. השביל והדשא הירוקים שלפני הבתים יוצרים קווים אופקיים כמעט ישרים והשמים כחולים. הבית הצהוב בולט בימין המסך ומאוזן על ידי שני הבתים שלשמאלו. רק הדרך חסרת החן והאלימה שבה גגות הבתים קורעים את השמים לקו זיגזגי בעל קצוות חדים, יכולה להעיד על כך שבתמונה הפסטורלית הזו יכולה להסתתר אכזריות חותכת וחוסר שלמות. זווית הצילום ישרה, כמו ברוב השוטים בסיקוונס זה. כך, העיירה נראית לכאורה מקום פסטורלי ותיאורה הולם את משמעותו של המושג 'בית בפרוורים' בדרך החיים האמריקנית. אולם הצבעים המלאכותיים רומזים על חוסר הטבעיות והזיוף שמאחורי הקירות. האופן שבו השמיים נחתכים בחדות על ידי גגות הבתים שובר את הפסטורליות המלאכותית ומוסיף לפריים שהוא כביכול שקט ואידילי, תחושה של סכנה המרחפת מעל בתי העיירה.

2. פריים לדוגמה מהחלק השני של הסיקוונס: כאשר פג נכנסת לגן הקסום של הטירה (00:09:29). גן הטירה שונה מהותית מהגינות של תושבי העיירה. הגן הוא צבעוני, מלא דמיון ויצירתיות, עם פרחים צבעוניים  - בעיירה כלל לא היו פרחים בגינות. זהו גן קסום העשוי ביד אומן ומלא בפסלים ויצירות אמנות. יש בו קווים מעגולים וקשתות - בניגוד לעיירה שבה העיצוב מתאפיין בקווים ישרים. מאחורי הגן ניצבת הטירה שצבעה אפור וגובהה רב - בניגוד לבתי העיירה הצבועים צבעים פסטליים ובעלי קומה אחת בלבד. הטירה מוצגת כאן כמקום מפחיד ומאיים (המוסיקה מסייעת לתחושה), שונה בצבעיו, בצורתו ובאופן שבו הוא מצולם מהעיירה. זווית הצילום מעט נמוכה ומשתנה במהלך השוט.  הצבעים של הטירה, למרות היותם קודרים, הם מוכרים לצופה. הם אמנם לא ריאליסטיים, אבל אלה הצבעים שהיינו מצפים לפגוש בטירה אפלה, אפילו אם כל הידע שלנו בטירות מקורו בסרטים. צבעי הגן היפה מעידים על כך שלמרות האפלולית והסגנון הגותי המאיים, מדובר במקום אמיתי, חי ונושם. זהו מקום מושבו של מישהו עם רגישות מיוחדת ליופי. (תנועות המצלמה במרחב הגן מוסיפים לתחושת החיות והיופי, וזאת בניגוד לשוטים הסטטיים במרחב העיירה).