Loukia-Alavanou-2023-140X148-Hebrew-for-web

החדר הירוק 16:9 , אנימציה, ערוץ אחד, וידיאו סטריאוסקופי החדר הירוק – בתיאטרון ובקולנוע – הוא חלל ביניים: בתיאטרון הוא משמש כמקום שבו עוברים השחקנים מהאני אל האחר, ואילו בקולנוע הוא משמש כ"אל־מקום". סרט הווידיאו , העשוי כמעין קולאז', חוקר את ה"אל־מקום" המטפורי שאינו שייך החדר הירוק הסטריאוסקופי לפילטר הכחול או לפילטר האדום של מרחב הסטריאוסקופ. הסרט מורכב מדימויים שצילמה ) על רקע מסך ירוק Birde Vanheerswynghels( הציירת הפלמית הצעירה בירד ואנהירסווינגלס 50־ המשולבים עם קטעי דימויים של חללי פנים ויקטוריאניים מתוך סרטים בריטיים משנות ה . העיצוב האקספרסיוניסטי של בית הגברת הזקנה הקטנה והשתלטנית בסרט 20־ של המאה ה ) נתפס לעיתים כמבטו של זר על בריטניה בשנים שאחרי מלחמת 1955( " "לחסל את הליידי העולם השנייה. מדובר בתקופה שבה המדינה, המתמודדת עם שינויים סוציו־פוליטיים ועם צנע, ביקשה להדחיק זיכרון קולקטיבי של עברה הקולוניאליסטי. תוך כדי הדהוד של השינויים יוצר אנלוגיה בין ה"מבט החדר הירוק החברתיים והכלכליים המתרחשים באירופה של ימינו, החיצוני" של העין הסטריאוסקופית ובין ה"איום מבחוץ" המעסיק כיום את אירופה. דיאלוג דו־משמעי המורכב מקולות קולנועיים בין "זרה-אורחת" ובין ה"מארחת" שלה מבלבל ומתעתע. חללי הפנים הוויקטוריאניים, הנֶחזים דרך הסטריאוסקופ, משמשים כ"מלכודות" במובן ההיצ'קוקי – הן עבור הדמות שמגלמת ואנהירסווינגלס והן עבור הצופה עצמה. לוקייה אלוואנו