Loukia-Alavanou-2023-140X148-Hebrew-for-web

לוקייה אלוואנו בריאיון על מציאות מדומה כמדיום אמנותי (קטלוג הביתן 2022 בפברואר 20 ," קטעי ריאיון מ"גוֹלים: לוּקיָה אַלָוָואנוּ משוחחת עם דריאן לידר של ונציה) 59־ היווני, הביאנלה ה לוקייה אלוואנו אקדים ואומר שאני מתעניינת מאוד בתיאטרליות של המדיום. אם אני לא טועה, אנטונן ארטוֹ הוא שהכניס לשיח את המושג "מציאות מדומה", כאשר דיבר על "תיאטרון האכזריות" שהגה. ואני חושבת שבאופן עבודתי ניכרים היבטים רבים של אכזריות מסוג כזה. מציאות מדומה היא המרחב המיטבי להעלות אסוציאציות חופשיות. אני תמיד משתמשת במונטאז' כדי להעלות אסוציאציות חופשיות בעבודות שלי. והעובדה שאמנים ממקמים את הצופה בחלל מבודד ועם זאת רגיל (בוונציה הצופים מוקמו בחלל הדומה לבית קולנוע המקרין מציאות מדומה), יוצרת מתח שמעניין אותי מאוד. בחרתי בזה במודע, משום שבאופן כלשהו יש בבחירה במדיום הזה מן הנוסטלגיה. אף שהמְסַפֵּר עשוי להשתמש בכינוי הגוף "אנחנו", יש כאן עוד רובד, של בדידות, של סובייקטיביות מבודדת. דריאן לידר הרחיבי על בדידותו של הצופה במציאות מדומה. ל' אלוואנו עבורי, מציאות מדומה משולה לחלימה. בשל בדידות זו [הטמונה במציאות מדומה], היא מאפשרת לאמנים מרחב שבו הם יכולים להתחבר למצב של חלימה. וכמובן, יש משהו מאוד מפתה בתלת־ממדיות – היא ממש נוכחת, כמו בחלום.