אש וזעם : בתוככי הבית הלבן של טראמפ

אש וזעם

אוטופיה במדים : תרומת צה"ל להתיישבות, לקליטת העלייה ולחינוך בראשית ימי המדינה

סוחרי המהירות : מלחמות מחשבים בוול-סטריט

סוחרי המהירות : מלחמות מחשבים בוול-סטריט

גולדרייך דה שליט : ‏מ‏קום

מתקשרים : ספר לימוד בתקשורת לחט"ע

מתקשרים : ספר לימוד בתקשורת לחט"ע

בן ציון מאיר חי : הרב עוזיאל - הגות, הלכה והיסטוריה

בן ציון מאיר חי : הרב עוזיאל - הגות, הלכה והיסטוריה

לקראת אוטוביוגרפיה מינורית : מסות

לקראת אוטוביוגרפיה מינורית : מסות

הבשורה על פי הטבע

הבשורה על פי הטבע

איים של סיפורים : נרטיבים אישיים ומקצועיים של מטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות

איים של סיפורים : נרטיבים אישיים ומקצועיים של מטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות

סודות נתניהו

סודות נתניהו

אנטומיה של רצח עם : חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ'

אנטומיה של רצח עם : חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ'

אוטוביוגרפיה, או, סיפור ניסויי עם האמת

אוטוביוגרפיה, או, סיפור ניסויי עם האמת

חיק-האם של זיכרונות : נשים, אוטוביוגרפיה והעלייה השנייה

חיק-האם של זיכרונות : נשים, אוטוביוגרפיה והעלייה השנייה

במקום ייאוש : מדיטציות ישראליות

במקום ייאוש : מדיטציות ישראליות

הקומה השנייה : חייה ויצירתה של עמליה כהנא-כרמון

הקומה השנייה : חייה ויצירתה של עמליה כהנא-כרמון

שני פירושי ר' אברהם אבן עזרא על מגילת אסתר : בלוויית חילופי גירסאות, מראי מקומות, ביאור ומבוא

שני פירושי ר' אברהם אבן עזרא על מגילת אסתר : בלוויית חילופי גירסאות, מראי מקומות, ביאור ומבוא

מסתערבים : אגדה ישראלית

מסתערבים : אגדה ישראלית

העצים והשבבים

העצים והשבבים

בסיס המטכ"ל בקריה 2016-1948

בסיס המטכ"ל בקריה 2016-1948

מפרויד עד איין ראנד : פרקים בתולדות רגש האשמה בעידן הקפיטליסטי

מפרויד עד איין ראנד : פרקים בתולדות רגש האשמה בעידן הקפיטליסטי

משילות או דמוקרטיה? המאבק על האינטרס הציבורי וכללי המשחק הפוליטי

משילות או דמוקרטיה? המאבק על האינטרס הציבורי וכללי המשחק הפוליטי

אני הלישז היחידה בעולם : תהליכי מתן שמות לתינוקות

אני הלישז היחידה בעולם : תהליכי מתן שמות לתינוקות

מחקרים בשפות שמיות, מקרא ומדעי היהדות : מוגשים לראובן שמחה שטיינר

מחקרים בשפות שמיות, מקרא ומדעי היהדות : מוגשים לראובן שמחה שטיינר

לחבר את האיים ליבשה : התמקדות מערכתית בלמידה מעמיקה כתנאי לשיפור החינו

ענת זוהר ​​ 

מדוע קשה כל כך לשפר את מערכת החינוך? מדוע, אף על פי שפרויקטים של חדשנות פדגוגית מצליחים בקנה מידה קטן ויוצרים איים של מצוינות, הם אינם מצליחים להתחבר לכדי יבשה? רפורמה רודפת רפורמה, אך מערכת החינוך הישראלית דורכת במקום מבחינת איכות הלמידה וההוראה. הספר לחבר את האיים ליבשה מתריע על כך שתהליכי שינוי חינוכי נוטים להתמקד ברובד טכני ושטחי בעוד שינוי עמוק דורש תכנון אסטרטגי מפורט ועבודה שיטתית על ליבת תהליכי הלמידה וההוראה. בעזרת ניתוח הדוגמה של הטמעה מערכתית של הוראת חשיבה בבתי הספר מפצח הספר את הקוד של עבודה מערכתית רחבה ועמוקה בסוגיות כגון: ההתפתחות המקצועית של מורים, האתגרים הכרוכים בהטמעה רחבה של למידה בדרך החקר והמתח שבין הטמעה מערכתית של חשיבה למבחנים סטנדרטיים. הספר פונה למתעניינים בשיפור מערכת החינוך, בתהליכי שינוי ובהטמעת הוראה עם חשיבה במערכות חינוך. -- אתר המו"ל.​

לחבר את האיים ליבשה : התמקדות מערכתית בלמידה מעמיקה כתנאי לשיפור החינו

התנהגות לא נאותה בארגונים

יואב ורדי, אלי וייץ ​

 

חלק א. התנהגות ארגונית לא נאותה (האל״נ): פרק 1. נאותה לא ארגונית והתנהגות נאותה ארגונית התנהגות -- פרק 2. מודל כללי להבנת התנהגות ארגונית לא נאות -- פרק 3. התנהגות ארגונית לא נאותה וקריירות: הקשר הטמפורלי־דינאמי -- חלק ב. ביטויי האל״נ וקודמנים להאל״נ: פרק 4. ביטויי האל״נ ברמת הפרט -- פרק 5. פגיעה בתפוקה והתנהגות פוליטית -- פרק 6. שחיתות, התנהגות ארגונית לא אתית והתנהגות לא נאותה הקשורה לרכוש -- פרק 7. קודמנים להאל״נ ברמת הפרט -- פרק 8. קודמנים ברמת התפקיד וברמת הקבוצה -- פרק 9. קודמנים ברמת הארגון -- חלק ג. השלכות למחקר ולניהול: פרק 10. דילמות מדידה במחקרי האל״נ -- פרק 11. מודל יישומי לניהול התנהגות לא נאותה.​

התנהגות לא נאותה בארגונים

שמונה שנים שלטנו : טרגדיה אמריקאית

טא-נהסי קואטס 

בספרו רב המכר בין העולם וביני ביסס טא-נהסי קואטס את מעמדו כאינטלקטואל האמריקאי השחור המוביל של דורנו. בשמונה שנים שלטנו הוא מאגד שמונה מאמרי מפתח שפרסם לאורך שמונה שנות כהונתו של אובמה ושוזר אותם לנרטיב מרתק של התפתחות אישית ואינטלקטואלית, המשולב בניתוח מפוכח של גזענות, פערים מעמדיים, עוולות היסטוריות מתמשכות והדרכים הנכונות והיעילות לתבוע ולהשיג תיקון ופיצוי. קואטס מציע פרספקטיבה ביקורתית חריפה ומקורית שיש לה תוקף לא רק בארצות הברית, המתקשה למחות את כתם העבדות, אלא גם בארצות אחרות הגוררות מורשת מבישה של דיכוי, נישול וביזה.​

​​

שמונה שנים שלטנו : טרגדיה אמריקאית

פדגוגיה דיגיטלית : הזדמנויות ללמידה אחרת

עורכת: רבקה ודמני 

 

טכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות  יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי. 

שלושה רבדים של טכנולוגיות חדישות מחייבים שינוי פרדיגמטי בהתייחסות לשילובן ולהטמעתן בתהליכי הלמידה וההוראה: רשתות חברתיות,  מציאות אלטרנטיבית וטכנולוגיות ניידות. במקרים רבים, גם כשהמורים משתמשים בטכנולוגיות אלה או בחלקן, הם אינם בוחנים מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה ומשנים אותם, ואינם מנצלים את ההזדמנויות החדשות שהכלים הטכנולוגיים מזמנים. לנוכח זאת, העולם הפדגוגי החדש מחויב להציב לעצמו מטרות מחודשות ולנסח שוב את דמות המורה החדש: הפדגוג הדיגיטלי שמזהה את ההזדמנויות החדשות ליצירת סביבת למידה, הטמונות בעולם הטכנולוגי. 

פדגוגיה דיגיטלית : הזדמנויות ללמידה אחרת

דמוקרטיות במשבר - דוח מחקר

עודד רון, מרדכי קרמניצר ויובל שני 

מחקר זה עוסק בסקירת אמצעים אנטי־ליברליים ספציפיים שננקטו בעשור האחרון ב־ 2 מדינות הנמצאות כל אחת, לפי מדדים בינלאומיים וכתיבה ענפה בנושא, במקום שונה על רצף ההתרחקות ממודל הדמוקרטיה הליברלית: הונגריה ופולין. לסקירה שתי מטרות: הראשונה היא להבין את המנגנון העומד בבסיסם של האמצעים שננקטו ואת תכליתם. המטרה השנייה היא לבחון באופן ביקורתי את הטענה שבנושאים הקשורים להגנה על מוקדי כוח ביקורתיים ננקטו בישראל צעדים הנראים דומים לצעדים שהופעלו במדינות אלו. 

דמוקרטיות במשבר - דוח מחקר

הציונות בתוניסיה : בין קולוניאליזם צרפתי ללאומיות מקומית

חיים סעדון 

ספר זה בוחן את מקומה ואת חשיבותה של הציונות בתוניסיה באמצעות עיון בשלוש קבוצות: החברה היהודית, החברה המוסלמית והחברה הקולוניאלית הצרפתית. הציונות בתוניסיה הייתה אפיק לביטוי של זהות יהודית מודרנית. היא נאבקה עם זהויות יהודיות מודרניות אחרות שאפיינו את הקהילה היהודית על מקומה בחברה היהודית. מאבקים אלה היו על הגדרת מצבה של יהדות תוניסיה ועל ההתמודדות עם האתגרים שניצבו בפניה בעידן הקולוניאלי הצרפתי ובתקופה של התחזקות הלאומיות בתוניסיה. כוחה של הציונות בתוניסיה הלך וגדל בזכות כוחה הארגוני של התנועה, דרכי פעולתה המודרניות והקונקרטיזציה של הזהות הלאומית שהציעה ליהודי תוניסיה. לשיא כוחה הגיעה התנועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר המאבק לעצמאותה של תוניסיה הלך והתעצם ושאלת הקמת מדינת ישראל נעשתה ממשית. בשנת 1947 ארגנו הציונים בתוניסיה את העלייה הבלתי חוקית המאורגנת הראשונה, שפתחה את העלייה הגדולה מצפון אפריקה והחלה את תהליך סיום הנוכחות היהודית בחבל ארץ זה. הספר סוקר את התפתחותה של הציונות מראשיתה ועד 1948 תוך ניסיון להבין את תפקודה של הציונות במציאות הקולוניאלית המורכבת.​

הציונות בתוניסיה : בין קולוניאליזם צרפתי ללאומיות מקומית

להפוך לבולגרים : יהדות בולגריה בשנים 1918-1878

יוסף קונפורטי ​

 

הספר חושף בפני הקורא את תולדותיה של אחת הקהילות הקטנות והייחודיות בקרב יהודי אירופה – קהילת יהודי בולגריה. הדיון מתמקד בעיצוב הקהילה למן כינונה של מדינת הלאום הבולגרית (1878) ועד למלחמת העולם הראשונה. בתודעה הישראלית וגם בתודעתה העצמית של יהדות בולגריה, היא מצטיירת כקבוצה חילונית והומוגנית בעלת מאפיינים לאומיים חזקים, המייחדים אותה הן משאר הקבוצות ביהדות העות'מאנית ויהדות ספרד, הן משאר הקבוצות בחברה הישראלית. השינויים הפוליטיים במדינת הלאום הבולגרית החדשה הצמיחו הנהגה שחתרה להוביל את יהודי בולגריה לעבר הקדמה ולהשוות את מעמדם האזרחי והווייתם החברתית, הכלכלית והתרבותית לאלה של הקהילות היהודיות המתקדמות במרכז אירופה ובמערבה. הדגש בספר זה והפן המקורי שבו הוא חקר תפקידה של ההנהגה המסורתית במארג הכוחות ברחוב היהודי ובחינת מקומה בגיבוש לאומיותה של יהדות בולגריה. לקראת סוף המאה התשע-עשרה הופיעה בבולגריה התנועה הציונית שהתסיסה את הרחוב היהודי וקראה תיגר על שלטונה של ההנהגה המסורתית. הספר בוחן מחדש את מטרותיה של התנועה הציונית בבולגריה בשני העשורים הראשונים לכינונה, על רקע מאבק פוליטי חסר פשרות על ההגמוניה ברחוב היהודי, שניהלה נגד הממסד הישן. התודעה הלאומית של יהודי בולגריה התהוותה תוך כדי מאבק זה ולצד ההתמודדות עם האנטישמיות. הזינו אותה גם יחסי הגומלין עם העם הבולגרי ושאיפותיו הלאומיות שיהודי בולגריה היו שותפים מלאים להן.​

להפוך לבולגרים : יהדות בולגריה בשנים 1918-1878

תנועות הנוער בישראל : ייחודיות חינוכית בת מאה

עורכים: ניר מיכאלי, ניר גרטל 

המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודיים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.

תנועות הנוער בישראל : ייחודיות חינוכית בת מאה

שילוב נשים בצה"ל בראי פקודת השירות המשותף

עידית שפ​רן גיטלמן 

פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995) הייתה אות הפתיחה להרחבת שירות הנשים בצה"ל. מאז נפתחו לשירות נשים, בהדרגה, עוד ועוד תפקידים, והיום הן משרתות במגוון רחב של מקצועות צבאיים, לרבות ביחידות מבצעיות. בצד תהליך זה הולך וגדל מקומם ומספרם של חובשי הכיפות הסרוגות בתפקידי ליבה ובקצונה. עובדה זו מציבה לפני צה"ל את אחד האתגרים החברתיים הגדולים בשנים האחרונות – אתגר השירות המשותף.

כיצד מאזנים בין ערכים המתקשים לעלות בקנה צְבא עַם אחד? האם מחויבותו של צה"ל לעקרון השוויון גוברת על חובתו לאפשר שירות מכבד לכלל חייליו וחיילותיו שאינו סותר את אמונתם או את הגבלותיהם ההלכתיות? האם הסדרת הסוגיה באמצעות פקודת השירות המשותף היא אכן הביטוי הנכון לאיזון הראוי? ומה אפשר ללמוד מן הדרך שעבר צה"ל ועברה החברה הישראלית עד לעדכונה של פקודה זו?

מחקר זה מבקש להשיב על שאלות אלו תוך שהוא בודק את סוגיית השירות המשותף כמקרה מבחן למחלוקת החברתית אשר חדרה את חומות הצבא וחלחלה אל בסיסיו. אחד ממוקדי הדיון בו הוא המאבק הציבורי שהתפתח במקביל לניסוח הפקודה שנועדה להסדיר את השירות של חיילות לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה, מאבק שהתקבע בתודעה הציבורית כמלחמה בין שני צדדים שכל אחד מהם רואה בצה"ל כלי להטמעת ערכים ואג'נדות בצבא בפרט ובחברה הישראלית בכלל. בסופו של הדיון מוצעות מסקנות והמלצות ליישום.

שילוב נשים בצה"ל בראי פקודת השירות המשותף

מערך ההכשרות מקצועיות בישראל : חסמים, כשלים ואתגרים בהשוואה בינלאומית

איתן רגב, ירדן קידר ונאור פורת​ 

ההכשרה המקצועית נועדה לאפשר לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה לרכוש מקצוע ולפתח כישורים נדרשים בשוק העבודה. יש לה חשיבות גדולה בפיתוח ההון האנושי, במתן מענה לצורכי המעסיקים ובהגדלת פריון העבודה. בעשורים האחרונים אנו עדים בישראל להידרדרות במעמדו של מערך ההכשרות המקצועיות, בהיקפו ובתקציבו: היקף ההכשרות המקצועיות בתקצוב ציבורי קוצץ בחדות וכך גם התקציב המוקצה להן, והן הפכו בהדרגה למכשיר לשיפור רווחתן של אוכלוסיות חלשות במקום להיות מכשיר לפיתוח ההון האנושי בקרב כלל האוכלוסייה. מגמה זו יצרה מחסור בכוח אדם מיומן, בפרט בענפי התעשייה וההיי־טק. הגורמים למחסור מעצימים זה את זה; כשלים בהכשרה, תקצוב נמוך וחסמים מבניים בתעשייה – כולם מובילים למצוקה בכוח אדם, הן בכמות והן באיכות, הפוגעת בהשקעה בהון היצרני. ואם לא די בכך, עד שנת 2021 צפויים לפרוש מענפי התעשייה עשרות אלפי עובדים מיומנים. מחקר זה בוחן את מערך ההכשרות המקצועיות בישראל בהיבט הארגוני, התכנוני, התקציבי והביצועי ומשווה בינו לבין מערכי הכשרות במדינות מפותחות אחרות. המחקר מזהה את החסמים ואת הכשלים העיקריים בכל אחד מן ההיבטים המפורטים ומגיש המלצות ממוקדות ויישומיות שיסייעו לקובעי המדיניות לשפר את הכמות ואת האיכות של כוח האדם המיומן במשק. ​

מערך ההכשרות מקצועיות בישראל : חסמים, כשלים ואתגרים בהשוואה בינלאומית

הממשק בין הכנסת לממשלה בתהליכי חקיקה ממשלתית

נועה קברטץ-אברהם ​

 

כנסת ישראל נחשבת פרלמנט שהיקפי החקיקה שלו אדירים וכזה שהממשלה שולטת בו בסדר היום ובהליך החקיקה. אך כיצד באים לידי ביטוי מאפיינים אלו בתהליך החקיקה הממשלתי, למן הרגע שבו מתגבש במשרד ממשלתי רעיון להצעת חוק ועד לכניסתו של חוק זה לספר החוקים? אילו חולשות ואילו עוצמות מתגלות בתהליך? ומי משתי הרשויות היא שמנהלת בישראל את תהליך החקיקה הממשלתי – הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת? במחקר זה נבחנת לראשונה עבודת הכנסת והממשלה בתהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות. המחקר סוקר את התהליך, מנתח אותו, מאתר בו את נקודות הקושי והחוזק הקיימות ומאבחן אותן. זו הפעם הראשונה שמוצגת תמונה מקיפה ומלאה של תהליך החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות בישראל, לקראת אפשרות טיובו.​

הממשק בין הכנסת לממשלה בתהליכי חקיקה ממשלתית

האם מערכת ההשכלה הגבוהה ערוכה לגידול במספרם של בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה?

 איתן רגב וגבריאל גורדון ​

כיצד תשפיע מגמת הגידול בביקוש למסלולי הלימוד הריאליים באקדמיה בחומש הבא, והאם יהיה אפשר להתמודד איתה במסגרת המשאבים הקיימים היום?
בשנת 2013 הותנעה יוזמת " 5 פי 2" בעקבות ירידה ניכרת במספר התלמידים המסיימים בהצלחה את בית הספר התיכון ברמת 5 יח"ל במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובמקצועות הטכנולוגיה. היוזמה נשאה פרי, ובין השנים תשע"ג לתשע"ט גדל מספר הזכאים בכ־ 10,000 . כיצד תשפיע מגמה זו על הגידול בביקוש למסלולי הלימוד הריאליים באקדמיה בחומש הבא (תשפ"ב–תשפ"ו; 2025/26-2021/22 ), והאם יהיה אפשר להתמודד איתה במסגרת המשאבים הקיימים היום? מחקר זה מנתח בעזרת נתונים מינהליים את דפוסי ההשתלבות של בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה בלימודים אקדמיים. הוא מוצא כי רובם משתלבים במסלולי הלימוד הריאליים וכי יש להם בהם ייצוג יתר משמעותי. לעובדה זו צפויה להיות השפעה חזקה על הביקוש ללימודים בתחומי המדעים וההנדסה בחומש הבא, וניתן להעריך בסבירות גבוהה שהוא יגדל מאוד; על פי אומדני המחקר, הביקוש לתחומים אלו בחומש הבא יהיה גדול בכ־ 45% מהקיבולת הקיימת במוסדות האקדמיים היום. למעשה, כבר היום יש ביקוש עודף מצד מועמדים מתאימים בחלק ממקצועות ההיי־ טק באקדמיה, ובתחומים מבוקשים )כגון מדעי המחשב( – המאופיינים בפרמיית שכר גבוהה – מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובעיקר האוניברסיטאות, מתקשים לתת מענה לביקוש הגובר ובלית ברירה מעלים את רף הקבלה. מהם הצעדים שיש לנקוט כדי להסיר את החסמים בפני הגדלת הקיבולת במסלולים אלו? המחקר ממליץ על כמה פתרונות מעשיים וקורא לקובעי המדיניות ליישמם בהקדם – לקראת כניסתם הקרובה של בוגרי 5 יח"ל החדשים בשערי האקדמיה.​

האם מערכת ההשכלה הגבוהה ערוכה לגידול במספרם של בוגרי 5 יח"ל במתמטיקה?

מרחבי עבודה משותפים : עובדים יהודים וערבים בארגוני עבודה בישראל

אסף דר 

השסע היהודי־ערבי הוא שסע מרכזי בחברה הישראלית. מחקר המדיניות שלפנינו בוחן כיצד מתבטא קונפליקט זה במרחבי עבודה משותפים ליהודים וערבים אזרחי ישראל, תחום שלא זכה לתשומת לב מחקרית רבה. המחקר המקיף המובא בספר מבוסס על 61 ראיונות עומק עם עובדים בשלושה מגזרים כלכליים – רפואה, ייצור והיי־טק. הוא מבקש לענות בין השאר על השאלות האלה: האם הסכסוך האתני־לאומי־דתי בין יהודים לערבים מחלחל למקומות עבודה משותפים, ואם כן, מהם גילויי הקונפליקט בצוותי עבודה מעורבים? מהם מוקדי המתח המרכזיים הנוצרים ביחסים בין יהודים לערבים העובדים יחדיו? כיצד מגיבים העובדים בסיטואציות טעונות - למשל, כיצד מגיבים רופאים ערבים כאשר מטופל יהודי משמיע הערה גזענית כלפיהם? מהי התגובה של עמיתיהם היהודים במצבים כאלה? מה מרגישה מהנדסת ערבייה מוסלמית כאשר הארגון המעסיק אותה אינו מציין שום חג מהחגים שהיא חוגגת?

בהסתמך על ממצאי המחקר מוצע בספר מודל יישומי למעסיקים ולמקבלי ההחלטות ברמת המדינה. מודל זה מאפשר לכונן מרחבי עבודה משותפים שיתמודדו ביעילות עם מתחים אתניים־לאומיים־דתיים במקום העבודה וליצור סביבת עבודה מכבדת ומכילה לבני כל הקבוצות במדינת ישראל.​

מרחבי עבודה משותפים : עובדים יהודים וערבים בארגוני עבודה בישראל

פיקוח על התביעה המשטרתית

גיא לוריא 

מינהל התביעות במשטרה ("התביעה המשטרתית") מנהל כ־ 90% מההליכים הפליליים בישראל. שיוכה המוסדי של התביעה המשטרתית למשטרה מקשה על תובעיה למלא את תפקידם במקצועיות הנדרשת על רקע לחצים משטרתיים מבניים הפוגעים באי־תלותם ומשפיעים על שיקול דעתם המקצועי. לנוכח קושי זה, כבר כשני עשורים עומדת בלתי ממומשת החלטת ממשלה שקבעה בשנת 2001 כי יש להעביר את התביעה המשטרתית למשרד המשפטים ולאחד אותה עם הפרקליטות. בשנים האחרונות מתברר שהמדינה אינה פועלת כדי ליישם את החלטת הממשלה הזאת. להפך. מערכת אכיפת החוק ערכה רפורמות ארגוניות בתביעה המשטרתית וביחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה שתכליתן לקבע את המצב הקיים, מתוך תפיסה שחיזוק עצמאותה הארגונית של התביעה המשטרתית במסגרת המשטרה, בצד הידוק הכפיפות המקצועית שלה ליועץ המשפטי לממשלה — לרבות באמצעות מנגנוני הנחיה, פיקוח ובקרה — הם פתרון טוב יותר. ואולם דוח של מבקר המדינה משנת 2019 הצביע על כך שתובעי התביעה המשטרתית עדיין אינם עצמאיים דיים מגורמי החקירה במשטרה, וכי מנגנוני ההנחיה והבקרה מצד היועץ המשפטי לממשלה אינם פועלים הלכה למעשה. על רקע זה, המחקר המובא כאן מביא המלצות לתיקונים במנגנוני הפיקוח והבקרה על התביעה המשטרתית.​

פיקוח על התביעה המשטרתית

פיקוח על מעקב מקוון בישראל

עמיר כהנא ויובל שני 

מדוע יש לפקח על רשויות המדינה כשאלה בולשות אחרי הפעילות המקוונת שלנו; כיצד ניתן לפקח על מעקב מקוון של גופי מודיעין ואכיפת חוק; מיהם האחראים בישראל על פיקוח זה; האם המצב הקיים נותן מענה ראוי למאפיינים הייחודיים של פעילות סיגינטית; האם ישנם מודלים עדכניים בדין הזר שרצוי להכיר וללמוד מהם? בהמשך למחקר רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 ), שתיאר את ההיבטים החסרים בדין הישראלי החל על פעילות מעקב מקוון של רשויות המדינה, ואת אלו שנדרש בהם תיקון והשלמה, מטרתו של המחקר המובא כאן היא לבחון את טיבו של הפיקוח בישראל על פעילות זו. המחקר סוקר את נקודות החולשה במערך הפיקוח הישראלי על פעילות סיגינטית וממליץ על הקמת גוף ייעודי לפיקוח על פעילות זו, בדומה לנעשה בדמוקרטיות אחרות.

פיקוח על מעקב מקוון בישראל

אחד מחמישה תלמידים : החינוך החרדי בישראל

ענת בארט, אהוד שפיגל וגלעד מלאך ​

מערכת החינוך החרדי הישראלית גְּדֵלה בקצב מהיר, וכיום לומדים בה אחד מכל חמישה תלמידים. אי־אפשר שלא להיות ערים להצלחותיה ולאמון שהיא מעוררת בקרב ציבור רחב, אך אי־אפשר גם להתעלם מן הכשלים שבה ומן האתגרים שהיא מציבה. החשיפה אליה וההשוואה שלה למערכות חינוך אחרות המוּכרות לנו בישראל ובעולם מעוררות שאלות מרתקות באשר לטיב העשייה החינוכית הראויה.

מה אנחנו יודעים על החינוך החרדי? מהם תוכני הלימוד ושיטות ההוראה בחינוך זה? במה שונים ובמה דומים מוסדות החינוך לבנים ומוסדות החינוך לבנות? ומה טיב היחסים בינם לבין מוסדות המדינה?

תמונתה הרחבה והעדכנית של מערכת החינוך החרדי בישראל, הסמויה לרוב מעינינו, נפרשת כאן לראשונה. הספר מתאר את המרכיבים המגוונים של החינוך החרדי לבנים ולבנות ובוחן את ההבדלים בין שלבי החינוך ומסגרות החינוך השונות. הוא מציג את מעטפת העשייה החינוכית (תשתיות פיזיות ואנושיות וקשרים עם גורמי חוץ) ומנסח רעיונות ראשוניים לשינויים ולרפורמות במערכת שמרנית ומתבדלת זו. חיבור זה שואף לאתגר את קובעי המדיניות  במדינה, את העובדים עם הציבור החרדי ומוסדותיו ואת כלל העוסקים בחינוך. הוא מציע קריאת חובה לכל מי שמתעניין בחברה הישראלית בכלל ובציבור החרדי בפרט ולכל מי שרוצה להבין טוב יותר את המרחב החינוכי שמאות אלפים מילדי ישראל מתחנכים בו. 

אחד מחמישה תלמידים : החינוך החרדי בישראל

ממלכתיות במדיניות תרבות

עדנה הראל פישר​ 

מהי המשמעות הנודעת לתרבות ולאומנות בעבור החברה האנושית ומה תרומתן לה? ובפרט, מהי תרומתן לחברה הישראלית על רקע מאפייניה הייחודיים וגיוונה הרב? מדוע המונח נאמנות זר למונח תרבות וחותר תחת משמעותן של התרבות והאומנות ותחת תרומתן לחברה? מהו ייחודו של חופש הביטוי האומנותי, ומדוע עלינו לייחס לו מקום מרכזי בחתירה למימוש הצדקותיו של חופש הביטוי בעבור היחיד והחברה? מדוע עלינו להימנע מלדרוש נאמנות מן התרבות גם בכל הנוגע לפעילות תרבות המסתייעת במשאבי ציבור? ובכלל – מהו תפקידה של הממשלה בעת המודרנית בתחום התרבות, מדוע נדרש הציבור להקצות לתחום התרבות ממשאביו, ומדוע נודעת חשיבות יתרה לעיסוק במדיניות תרבות? כיצד יש בידי המושג ממלכתיות לתרום במענה לשאלות אלה באיתור העקרונות שביסוד תפקידי המדינה בתחום ובהגשמתם המיטבית?

שאלות אלו ואחרות העוסקות במשמעותן של התרבות והאומנות ובחשיבותן הרבה לחברה נדונות בהרחבה במחקר המדיניות המובא כאן. בראש ובראשונה, המחקר מבקש להניח תשתית רחבת יריעה לדיון הציבורי בישראל בנושא ובכך לתת מענה לחסר הקיים בתחום. חשיבות המחקר מקבלת משנה תוקף לאחר שנבחרי ציבור ומובילי דעה הציבו בשנים האחרונות סימני שאלה באשר להנחות ששימשו מוסכמות יסוד ביחסים שבין המדינה לתחום התרבות במהלך עשרות שנים ואשר על יסודן עוצבו המוסדות הפועלים בו ויחסיהם עם המדינה. בהתבסס על עקרונות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל יסוד ההצדקות לחשיבותם של תחום התרבות ושל חופש הביטוי האומנותי בעבור החברה, המחקר מציע מתווה לעקרונות מנחים וממלכתיים למעורבות המדינה בתחום התרבות, ובכלל זה מימון תרבות. בסיכומו מובאות המלצות לקובעי המדיניות ולגופים ציבוריים הפועלים  בתחום לטובת ייסודה של מדיניות תרבות ועדכונה מעת לעת בשיתוף הציבור.​

ממלכתיות במדיניות תרבות

קול אפקטיבי : שילוב החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטות במגזר הציבורי

לילה מרגלית 

על אף ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות בקידום של ייצוג הולם למיעוט הערבי במינהל הציבורי, החברה הערבית בישראל עדיין סובלת מתת־ייצוג חמור בדרגים הבכירים של המערכת ומהדרה מתהליכי קבלת ההחלטות בה. המחקר קול אפקטיבי צולל לעומקה של סוגיה זו ומתמודד עם שאלות יסוד כמו: מהן ההצדקות הנורמטיביות לשילוב מיעוטים – ובפרט המיעוט הערבי בישראל – בעמדות מפתח במינהל הציבורי? מהי מהות ה"ייצוג" בשירות ציבורי מקצועי, ניטרלי וא־פוליטי, ומהו הרף הנדרש כדי שהשתתפות המיעוט אכן תהיה אפקטיבית? מה קורה בדמוקרטיות אחרות – ומה אפשר ללמוד מניסיונן של חברות בעולם המתמודדות עם שסעים אתניים? האם ניתן לשאוב השראה מהמדיניות שאימצה הממשלה בשנים האחרונות לטובת קידום ייצוגן של נשים בפקידות הבכירה? מהו המצב בפועל בשירות המדינה, בחברות הממשלתיות, בתאגידים הציבוריים ובגופים ציבוריים אחרים שעוסקים בגיבוש מדיניות ובחלוקה של משאבי החברה – ומה הייתה מדיניות הממשלה לאורך השנים? על בסיס בחינתן של שאלות אלו, המחקר מעלה הצעה לפעולה יזומה מצד הממשלה לשילוב אפקטיבי יותר של החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטות שלטוניות.

קול אפקטיבי : שילוב החברה הערבית בתהליכי קבלת החלטות במגזר הציבורי

טיפול שורש בשחיתות שלטונית : הקמת גוף לטיפול מערכתי-מבני

יעל ויזל, מרדכי קרמניצר ועדנה הראל פישר ​

מסמך זה קורא להקמת גוף לטיפול בשחיתות השלטונית ומסרטט את יעדיו, סמכויותיו ומבנהו. הרעיון שעומד ביסוד יצירת גוף זה הוא שמאבק אפקטיבי בשחיתות אינו מתמצה בענישה פלילית על מעשי שחיתות שהתרחשו ויש לכלול בו גם היבטים מניעתיים, ובעיקר – פעילות הסברתית והטמעת שינויים מערכתיים־מבניים. מאבק אפקטיבי בשחיתות חייב להיות רב־מערכתי ורב־פנים ולהתמודד הן עם הסימפטומים של הנגע הן עם שורשיו. המסמך מציע שיטה לתִכלול הדרכים לטיפול בשורשי השחיתות השלטונית – הקמת גוף ייעודי לטיפול יסודי במופעים של שחיתות שלטונית, בלי לגרוע או לפגוע בפעילותם של גופים חשובים אחרים בשירות הציבורי שפועלים למאבק בשחיתות מסוג זה. במקרה שמתגלים ליקויים אתיים חמורים בגופים ציבוריים, הגוף יפעל לתחקור האירועים במטרה לאתר היבטים מבניים טעוני טיפול, יגבש המלצות ויפעל להטמעתן. נוסף על כך, הגוף יוכל ליזום חקירות שאינן נובעות מליקוי שאותר אלא מבעיה כללית שעלולה, לפי המחקר בתחום, להניב שחיתות, כמו בירוקרטיה מופרזת או היעדר שביעות רצון של הציבור משירות מסוים. לצד המטרה המניעתית, הגוף יוביל גם תהליכים הסברתיים ואתיים בשני ערוצים – הראשון, העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב למשמעות של שחיתות, נזקיה ודרכי המאבק בה; והשני, קביעת נורמות אתיות ומשמעתיות והטמעתן בקרב משרתי הציבור.

טיפול שורש בשחיתות שלטונית : הקמת גוף לטיפול מערכתי-מבני

מבוא לתורת המשפט

יצחק אנגלרד ​

ה‏ספר מבוא לתורת המשפט המופיע כעת במהדורה השנייה נתחבר ועודכן על ידי השופט (בדימ') פרופ' יצחק אנגלרד. הספר אזל מן השוק זה שנים רבות, והוא מיועד למשפטנים ולכל אדם המעוניין לרכוש מושגי יסוד במשפט. הספר נכתב על רקע המשפט הישראלי שחלו בו שינויים מהותיים מאז המהדורה הראשונה וזאת במיוחד במישור החוקתי. במסגרת הדיון בשאלות יסוד הוא מתייחס גם למסורת המשפטית העשירה של עם ישראל. בין הנושאים הנידונים בספר: מהות המשפט, משפט ומוסר, המערכת הדתית ויחסה למשפט ולמוסר, מקור התוקף של המערכת הנורמטיבית, משפט וצדק, המשפט הטבעי, משפט ויושר, החלת הכלל המשפטי וההליך השיפוטי, מהות החקיקה, חוקי היסוד, המנהג, התקדים המחייב. 

מבוא לתורת המשפט

מערכת המשפט בישראל

ורד דשא 

העלייה העצומה בכוחה ובמידת השפעתה של חיי האדם, הפכה את "מערכת המשפט" נושא לכתיבה משפטית עצמאית במרבית המדינות המפותחות. בישראל, זהו ספר ראשון מסוגו. הספר עוסק בהיבטים השונים של תופעה זו ובשאלות אשר יורדות לשורש תפקידה ותפקודה של מערכת המשפט. "מערכת משפט" היא מונח רחב אשר מתאר את משפט המדינה ואת האמצעים, המנגנונים והתהליכים שנועדו לוודא את קיומו בדרך להפיכתו למערכת הצדק של המדינה. מערכת המשפט משקפת כיצד אנו כישראלים, מתנהגים, וכיצד אנו כמדינה, מצפים שהאנשים, ארגונים, ורשויות השלטון, יתנהגו האחד לשני. לכל מערכת משפט יש את מקורות המשפט שלה, את המאפיינים המיוחדים שלה ואת המשקל היחסי של כל אחד במערכת הכוללת. הספר סוקר את העקרונות הבסיסיים, אבני המסד, המאפיינים וכללי המסגרת עליהם נשענת מערכת המשפט בישראל – בדגש על הפרקטיקה הנוהגת; והוא דן בנושאים המרכזיים ובמתחים הבסיסיים המתנהלים במערכת זו. הסקירה שבספר נועדה לנסות ולהגדיר את קווי המתאר של המסגרת בה נדרשת מערכת המשפט לפעול ואת האתגרים מולם היא ניצבת . לצד אלה סוקר הספר בפרספקטיבה חדשה ועדכנית - את המוסדות, הפרוצדורה והסגל האנושי המרכיבים את מערכת המשפט והאתגרים העומדים בפניהם. הספר הוא כלי עבודה לכל משפטן, עורך דין, פרקליט, תובע, יועץ משפטי – ציבורי או פרטי וסטודנט, ולכל שופט, פוסק, בורר, מגשר, חוקר או מחוקק (גם אם אינו משפטן). לצד היותו כלי עבודה יש לספר תרומה אף במישור המערכתי הרחב. ניתוח הרכיבים של מערכת המשפט מגלה פער בין האדנים, היסודות והערכים עליהם נבנתה המערכת, לבין המציאות הנוהגת כ- 70 שנה לאחר הקמתה. סקירת העקרונות, הכללים והערכים אליהם יש לשאוף, נועדה לסייע לשיפור מערכת המשפט ולהשבת אמון הציבור בה. -- אתר נבו.​

עתירות מנהליות : היבטים תאורטיים ומעשיים של הליך ההתדיינות

מיה רויזמן-אלדור 

ספר זה נועד לשפוך אור מחקרי חדש על ההתדיינות בעתירות מנהליות בבתי המשפט לעניינים מנהליים בישראל, ובתוך כך מציג תמונת מצב ראשונה מסוגה של השיקולים והעקרונות שעמדו בבסיס הקמת בתי המשפט המנהליים; כמו גם של האופן בו מתנהל בפועל הליך ההתדיינות בעתירות מנהליות. בהתבסס על הממצא המחקרי לפיו בתי המשפט המנהליים נצמדים ככלל לעקרון "ייחוד ההליך המנהלי" בהפעלת כללי הפרוצדורה בבירורן של עתירות מנהליות, מנתח הספר את הקשרים ההדוקים והרב-גוניים בין כללי פרוצדורה לבין זכויות מהותיות של מתדיינים בכלל, תוך המחשת קשרים אלו בליטיגציה בעתירות מנהליות בפרט. לאחר בחינת עקרון "ייחוד ההליך המנהלי", שורשיו, יישומו ובעיותיו מנקודת מבט השוואתית, בוחן הספר באופן ביקורתי את הרציונלים שהוצגו בספרות המחקרית ובפסיקה לתמיכה בעקרון זה ומגיע לכלל מסקנה כי אף לא אחד מהרציונלים הללו מספק הצדקה לתמיכה גורפת בעקרון "ייחוד ההליך המנהלי" כעקרון מנחה לביקורת שיפוטית על המנהל במערכת המשפט הישראלית. על רקע התכליות שכללי פרוצדורה צריכים לשרת בהליך שיפוטי בכלל ובהליך לביקורת שיפוטית על המנהל בפרט, ומתוך הבנה שהאינטראקציות בין פרטים לרשויות המנהל הן כה מגוונות ושונות זו מזו, הספר קורא לאימוצה של תפיסה חדשה ודיפרנציאלית לעיצוב הפרוצדורה בהליך הביקורת השיפוטית על המנהל. ד"ר מיה רויזמן-אלדור היא בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת תל-אביב. בעברה שירתה כעתודאית בענף הדין הבין-לאומי שבפרקליטות הצבאית, ובהמשך עסקה כעורכת דין בליטיגציה מנהלית וחוקתית. כיום מכהנת כשופטת בבית משפט השלום בתל-אביב. -- אתר נבו. 

עתירות מנהליות : היבטים תאורטיים ומעשיים של הליך ההתדיינות

צווי הרחקה במשפט האזרחי

גלי רון 

בקשות לצווי הרחקה מציבות בפני בתי המשפט אתגר של ממש, משום שעל בתי המשפט לבחון, במסגרת הליך קצר, מהיר ומיידי, האם יהא זה צודק והכרחי, מבחינת מידת הסכנה ומניעתה, לתת צו הרחקה. גם כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שיש לתת צו ההרחקה, עליו לשקול מה יהיו מידתו והיקפו של הצו. משימה זו אינה פשוטה מכמה טעמים: ההשלכה הקשה של צו הרחקה על המורחק; ההתנגשות הנוצרת בבקשות מסוג זה בין זכויות היסוד של הצדדים ; הקושי הקיים בהכרעה בסוג זה של בקשות במקרים של גרסאות סותרות של הצדדים והעדר ראיות חיצוניות תומכות ; הדילמה הקיימת בעת הכרעה בבקשות מסוג זה - האם יש להסתכל על המצב כפי שהוא, או שמא יש להביא בחשבון חששות, פחדים וסכנות, שאולי יתרחשו בעתיד. הספר "צווי הרחקה במשפט האזרחי" סוקר בצורה מקיפה ויסודית את הוראות הדין בנוגע לשלושת צווי ההרחקה המוכרים במשפט האזרחי - צווי הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, צווים על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת וצווים מכוח הזכות למדור שקט ושלו. הספר עומד על נקודות הדמיון בין צווים אלה ועל ההבדלים ביניהם. הספר עומד על האופן שבו בתי המשפט פירשו את הוראות הדין בעניין צווים אלה ועל אופן שבו יישמו אותן בפסיקתם. קביעות משפטיות אלה אוגדו בספר זה לכדי מסכת משפטית מאורגנת, פרקטית ונעימה לקריאה. מחברת הספר, גלי רון, היא עורכת דין העוסקת מזה שנים רבות בתחום דיני המשפחה והירושה ובוגרת תואר ראשון ושני במשפטים. בשנת 2009 יצא לאור ספרה, בית המשפט לענייני משפחה בראי הפסיקה. הספר צווי הרחקה במשפט האזרחי הוא ספרה השני. -- אתר נבו.

צווי הרחקה במשפט האזרחי

ספר דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוטומאן

יוסף הכהן 

ספר דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוֹטוֹמָאן הוא כרוניקה מאת רופא יהודי ממוצא ספרדי שחי באיטליה במאה השש-עשרה. לדברי המחבר, הוא התכוון לכתוב את "רוב התלאות אשר מצאונו בארצות הגוים מיום גְלוֹת יהודה מעל אדמתו עד היום הזה", "את מלחמות מלכי הגוים אשר נלחמו בארץ יהודה וירושלם" "ואת גירושי צרפת וספרד". לפי זה, הוא התכוון לשלב את התלאות שפגעו ביהודים בגולה, ובכללן "גירושי צרפת וספרד", בהיסטוריה של העימות בין מלכי צרפת לקיסרות העות'מאנית על השלטון "בארץ יהודה וירושלים", כלומר על השלטון בארץ ישראל. למעשה זה סיפור, מאורגן לפי סדר כרונולוגי, של אירועים נבחרים מן ההיסטוריה העולמית, דומה במבנה ובתוכן למאות חיבורים שראו אור בזמנו. אלא שבמקרה זה הוא כתוב בעברית מקראית משובחת, ובתור שכזה הוא מיועד לציבור יודע שפה זו ומסוגל להבין אותו ואת הסיבה לכך שדווקא העימות בין מלכי צרפת ובין הקיסרות העות'מאנית נבחר לסמל את ההיסטוריה העולמית. החיבור יוצא לאור במהדורה ביקורתית מבוארת, יחד עם ספר עמק הבכא של אותו מחבר שרואה אף הוא אור: שניהם מהווים אספקלריה מאירה את חייו ואת תרבותו של יהודי בימי הרנסנס באיטליה. -- אתר המו"ל.​

ספר דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוטומאן

ידיד בית המשפט

שי פרבר 

בשנים האחרונות גובר בהתמדה השימוש במוסד "ידיד בית המשפט" (Amicus Curiae) והוא תופס מקום חשוב יותר ויותר בעבודת בתי המשפט בעולם כולו. ה"ידיד" הוא פרוצדורה משפטית שמאפשרת לצדדים שלישיים שאינם מעורבים באופן פורמלי בהליך משפטי מתנהל, להציג את נקודת מבטם ואת האינטרסים שלהם לבית המשפט באמצעות הגשת תזכיר (“Amicus Brief”). כיום, כמעט בכל ההליכים המשפטיים שבהם נדונים נושאים עקרוניים, מעורבים "ידידים" רבים, כגון ארגוני זכויות, חברות מסחריות או לשכות מקצועיות. הפיכתו של "ידיד בית המשפט" לפרקטיקה מרכזית בעבודת בתי המשפט בשנים האחרונות כרוכה בשינויים עמוקים שהתחוללו בעבודתם של בתי המשפט. אך מהו בדיוק "ידיד בית המשפט" האם מדובר ב"ידיד אמת" של בית המשפט או ב"ידיד" של הצדדים הפורמליים מה השימוש ב"ידיד" מלמד אותנו על המשפט המודרני מהם מאפייניו הייחודיים של ה"ידיד" הישראלי וכיצד לעשות שימוש מושכל ב"ידיד" הישראלי שאלות אלה ואחרות עומדות במוקד ספר זה. ד"ר שי פרבר, החוקר את נושא "ידיד בית המשפט" שנים רבות, מנתח בספר זה את מרכזיותו של "ידיד בית המשפט" ואת חשיבותו לחברה, למשפט המודרני ולעבודת בתי המשפט. הספר מניח תשתית עיונית ומעשית למוסד "הידיד" ומעניק הזדמנות מצוינת לקורא, גם זה שאינו משפטן, לעשות שימוש ב"ידיד" לשם השגת אינטרסים חברתיים שונים. -- אתר נבו.​

ידיד בית המשפט

חיי יוסף : רומן היסטורי

ראובן בונפיל 

"הייתה גם חומה שהקיפה את העיירה, אבל לעתים רחוקות היא הופיעה בחלומותיו אף על פי שבית המשפחה היה בנוי בתוכה סמוך לשער העיירה למטה. הגבעה עמדה תמיד במרכז החלום - אולי הקסם שלה היה טמון במורכבות ההתמודדות שלו עם הזיכרון, בסמלים הרבים שתלה בה כל אימת שהתבונן במשמעה בחייו, כאדם החוזר בשלב מאוחר למקום שבילה בו את ילדותו ומתמקד בגעגועים בחלקים שנותרו מן הפסיפס שהתפרק".יוסף הכהן היה רופא והיסטוריון יהודי בן איטליה של המאה השש-עשרה. ברומן היסטורי זה מעלה יוסף בערוב ימיו את סיפור אהבתו אל האשה שאתו, את געגועיו אל הימים שעברו ואת הרהוריו באשר לכוחם של ההיסטוריה ושל עיצוב הזיכרון. חוט של געגוע נמשך בין יוסף המזדקן לצד רעייתו ובין ימי ילדותו ונערותו. בנוף הפסטורלי של צפון איטליה, בין כפרים ציוריים ומבודדים, טווה יוסף קשרים אנושים, רגישים ואמיצים עם החברה הנוצרית הסובבת אותו ורוקם אריג של אהבה, שמחת ילדים וצער השכול.מבעד לסיפור האישי, הנוגע במורכבות הקיום היהודי בגולה ומבוסס על עובדות היסטוריות ועל ספריו של יוסף הכהן, עולה מסכת אנושית של זקנה ונעורים, אהבה ותודעת היותו של האדם בן חלוף. -- אתר המו"ל.​

חיי יוסף : רומן היסטורי

רגולציה חדשה : מהפכה במשפט הציבורי

שרון ידין 

כשנתיים לאחר שדוקטרינת החוזה הרגולטורי שפיתחה ד"ר ידין בספרה הקודם נקלטה אל הדין הישראלי בבג"ץ מתווה הגז, מגיע ספרה השני, ובו היא בוחנת את הפסיקה המהפכנית ואת משמעויותיה ליחסים המתקיימים בין רגולטורים ברשות המבצעת לבין תאגידים פרטיים. מתווה הגז הוא הדוגמה, בה"א הידיעה, לחוזה רגולטורי; פסק הדין של בית המשפט העליון אשר דן בחוקיותו הוא החשוב, המשפיע והמקיף ביותר ברגולציה עד היום. בבג"ץ מתווה הגז נרשמה קפיצת דרך שיפוטית כפולה, הן בהבנה שדפוסי הפעילות של המנהל הציבורי השתנו מן הקצה אל הקצה וכי כיום הם במידה רבה רגולטוריים, והן בהכרה המשפטית הריאליסטית בצורך לפתח ולהפעיל מגוון כלי רגולציה בשוק, לרבות כלים מבוססי הסכמה. שני אלה מחוללים מהפכה במשפט הציבורי המביאה עמה, בעידן שלאחר בג"ץ מתווה הגז, שינויים רבים הקשורים, למשל, בשקיפות, בחוקיות מנהלית, בהסדרים ראשוניים, בחוזים מנהליים, בשיתוף ציבור, בהנמקה מנהלית, בסבירות ומידתיות, בהבטחות מנהליות, בכבילת שיקול הדעת ובהתחייבות ליציבות רגולטורית. הספר סוקר ומפתח את דיני הרגולציה החדשה וממפה את כללי המשחק החדשים של המדינה הרגולטורית. הוא מקור ידע חיוני לכל העוסקים במנהל, ברגולציה ובמשפט ציבורי. ד"ר שרון ידין היא מרצה וחוקרת ברגולציה ומשפט ציבורי, בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. מחקריה זיכו אותה בפרסים יוקרתיים, התפרסמו בספרים ובכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וצוטטו בבית המשפט העליון, בהצעות חוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בין היתר, זכתה בפרס גורני לחוקר צעיר במשפט ציבורי, בפרס לייקרס, במלגת צבי מיתר ללימודי דוקטורט ובמלגת ליידי דיוויס ללימודי בתר דוקטורט. ספרה הקודם רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים, השפיע באופן ניכר על המשפט המנהלי ועל דיני הרגולציה בישראל והוא משמש מקור עיקרי ללימוד והבנת התחום. -- אתר נבו.​​

רגולציה חדשה : מהפכה במשפט הציבורי

מאכיפה פלילית לאכיפה מינהלית : ראיות מינהליות לביצוע עבירה פלילית - הצורך בהליך מינהלי הוג

רון שפירא 

ספר זה דן ב"קו התפר" שבין המשפט הפלילי למשפט המינהלי. שני ענפי משפט אלה לכאורה שונים זה מזה, אך בפועל, קרובים זה לזה. שניהם מאופיינים בהפעלת כוח שלטוני לשם אכיפת חוק, קביעת כללי התנהגות וטיפול במפרי חוק. אלא שבמשפט הפלילי נקבע האשם והעונש בגינו בהליך שיפוטי המותווה על ידי סדרי דין ודיני ראיות הקבועים בחוק. בהליכי אכיפה מינהלית קובעת רשות מינהלית כי אדם הפר חוק ומטילה עליו סנקציה, שלעתים דומה בהשלכותיה המעשיות לענישה פלילית, כל זאת בהליך שאינו מוסדר באמצעות דיני ראיות וסדרי דין חקוקים. פיתוח כללי האכיפה המינהלית בישראל מצוי בעיצומו. מגמת המחוקק, כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות בחקיקה ענפה, היא להסטת האכיפה בנושאים רבים מהמשפט פלילי לרגולציה ואכיפה באמצעות רשויות מנהל. החוקים הכוללים הליכי אכיפה מינהליים, לרבות קביעת ביצוען של הפרות חוק והטלת סנקציות מינהליות, הם רבים, שונים זה מזה ומפעילים אכיפה מנהלית, לעיתים בעלת השלכות מרחיקות לכת וסנקציות משמעותיות, בדרכים שונות. הדיון בספר מתמקד בהליך קביעת העובדות במסגרת אכיפה מנהלית ובצורך להבטיח את הוגנות ההליך. הספר מציג את החסר בחקיקה הקיימת והצורך בבניית הגשר שבין שני ענפי המשפט. הספר, המיועד לשופטים, עורכי דין ומשפטנים העוסקים בשאלות הסבוכות המתעוררות במעבר ובשילוב שבין אכיפה פלילית ומנהלית, מציג פתרונות לבעיות דומות בשיטות משפט זרות ומציע דרכים להתמודד עם החסר בחקיקה הישראלית כדי להבטיח בירור עובדתי והליך ראוי והוגן במסגרת האכיפה המנהלית. -- אתר נבו.​

מאכיפה פלילית לאכיפה מינהלית : ראיות מינהליות לביצוע עבירה פלילית - הצורך בהליך מינהלי הוג

האחריות הקפידה במשפט הפלילי

גיל שפטל 

ספר זה עוסק בדוקטרינת האחריות הקפידה במשפט הפלילי, תחום שבמהלך השנים חלה בו התפתחות רבה בארץ ובעולם. הספר מביא תשתית עיונית תיאורטית ומעשית של דוקטרינת האחריות הקפידה, במשפט הישראלי אך גם בשיטות משפט שונות. הספר מציג ניתוח מעמיק, מקיף ומקורי של האחריות הקפידה במשפט הפלילי ודיון ביקורתי של מכלול שיקולי המדיניות העומדים בבסיסה, באופן אשר יקדם את ההבנה של דוקטרינת האחריות הקפידה במשפט הישראלי ויצוק לתוכה תוכן ברור. יתר על כן, הספר מציע משמעות פרשנית חדשה של האחריות הקפידה במשפט הישראלי. הספר בוחן גם הצעות להסדרים חלופיים לאחריות הקפידה מחוץ למשפט הפלילי, ואת השיקולים בבחירת ההסדר הרצוי. הספר צפוי לשמש קהל יעד רחב של עורכי דין, שופטים, את רשויות האכיפה והאזרח הפועל ביומיום בתחומים הרבים שבהם עוסקת האחריות הקפידה. על המחבר: ד"ר גיל שפטל הינו מרצה בסגל פנים בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, וחוקר בתחומי המשפט הפלילי. הוא בעל תואר שלישי (Ph.d) במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומשמש גם כעו"ד. -- אתר נבו.​

האחריות הקפידה במשפט הפלילי

גופים ונושאי משרה דו-מהותיים

אסף הראל 

אנו חיים בעידן שבו גופים פרטיים ממלאים תפקידים חיוניים ומרַכזים בידיהם כוח ניכר היכול לגעת בחיי ציבורים שלמים. רבים מהם מפתחים זיקה לשלטון. לא אחת הכוח שהם צוברים עולה על זה של רשויות ציבוריות. על רקע זה מתעוררות שאלות חשובות המאתגרות את שיטת המשפט שלנו, ובהן: האם ראוי להגביל את כוחן של רשתות חברתיות האם מוסדות להשכלה גבוהה נדרשים להגן על חופש הביטוי של סטודנטים במתחם הקמפוס האם ראוי להשית על בנקים חובת הגינות מוגברת כלפי הציבור הרחב שאלות אלה ורבות אחרות טעונות תשובות משפטיות שימנעו פגיעה בזכויות ובאינטרסים מוגנים של הציבור. לפיכך פותחה בבתי המשפט גישה שעל פיה עקרונות מהמשפט הציבורי מוחלים על גופים אלה, המכונים "דו-מהותיים", לצד דיני המשפט הפרטי. עשור חלף מאז צאתה לאור של המהדורה הראשונה של ספר זה. בפרק זמן זה של מגמת הגלובליזציה וההפרטות, הלכו והיטשטשו קווי הגבול בין המשפט הציבורי לפרטי והתארכה רשימת הגופים הדו-מהותיים. מהדורה זו עומדת על התמורות שחלו בעשור האחרון בתחום הדו-מהותיות, ושָבה ומציגה בסיס עיוני להגדרת גופים דו-מהותיים ולאופן שבו צריך להחיל עליהם את עקרונות המשפט הציבורי. אחד החידושים במהדורה הנוכחית הוא ההצעה להכיר בכך שגם אדם הממלא תפקיד ציבורי – בדיוק כמו תאגיד – יכול להיות מסווג כ"אישיות דו-מהותית": כאדם פרטי שאישיותו המשפטית אינה תוצר הדין וכנושא משרה בעל אישיות משפטית נפרדת הנובעת ממעמדו הציבורי. מעמדה הדואלי של אישיות דו-מהותית מציב בפנינו אתגרים רבים ומעורר שאלות, ובהן: האם נושא משרה ציבורית רשאי לבטא את עמדתו הפרטית במסגרת תפקידו הציבורי האם ראוי להתיר הפגנה מול ביתו הפרטי של נושא משרה ציבורית בעידן של פריצת החומות בין פרטי לציבורי, המחבר מציע לשרטט מרחב מסוים של פרטיות בתוך האוקיינוס הציבורי שאדם כזה פועל בו. ומנגד, גם כאשר נושא המשרה פועל בספֶרה הפרטית הצרופה, מוצע שלא יתאפשר לו להשיל לחלוטין את היבטיו הציבוריים. ד"ר אסף הראל הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 2016-2011 כיהן כעוזרו של היועץ המשפטי לממשלה. לפני כן כיהן כמרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וכחבר סגל ודיקן סטודנטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. בהוראה ובמחקר ד"ר הראל מתמקד בממשק שבין תחום המשפט הציבורי לתחום המשפט הפרטי. -- אתר נבו.​​

גופים ונושאי משרה דו-מהותיים

תמונת מצב חברתית 2020 : מרץ 2020

שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, אביב ליברמן 

הנתונים המוצגים במסמך הנוכחי קוראים תיגר על הנחת היסוד בדבר היות יתרונותיה של "כלכלה המבוססת יותר ויותר על כוחות השוק" מובנים מאליהם.הכלכלנים הבטיחו כי "השוק החופשי" יידע לבצע הקצאת משאבים מיטבית. בפועל, הקצאת המשאבים מיטיבה בעיקר עם בעלי ההון, לאו דווקא עם כלל הישראלים. הרווחים שהצטברו אצל בעלי ההון עקב הגידול בחלקם בעוגה אינם משמשים בהכרח להרחבתה של "אומת הסטארט-אפ", הקטר המושך את רכבת הצמיחה, אל מעבר לגבולותיה הצרים של "מדינת" תל אביב. ועוד – בעוד הכלכלנים מרבים להלין, ברוח האידיאולוגיה הניאו-ליברלית, על הפריון הנמוך של העובד/ת בישראל, נתונים של מכון אהרן מפנים את האצבע אל מיעוט ההשקעות של בעלי ההון: בישראל, מלאי ההון הפרטי לשעת עבודה במגזר העסקי נמוך משמעותית מן הממוצע בארצות ה-OECD.פוליטיקאים למדו להתגאות בגידול של נקודת אחוז או שתיים בצמיחה, או להתחייב לגידול שכזה בעתיד. אלא שכיום ברור כי צמיחה כשלעצמה – גידול בתמ"ג – איננה בהכרח סימן לשיפור ברמת החיים של האוכלוסייה. במרבית שנות שלושת העשורים האחרונים, התמ"ג לנפש גדל בשיעור גבוה משיעור הגידול בשכר; במלים אחרות, המשק צמח אך מרבית האוכלוסייה לא נהנתה מצמיחה זאת במידה המצופה.35 שנה אחרי הנהגת תכנית החירום לייצוב המשק, צומחת בישראל שכבה הולכת ומתרחבת של עושר. בו בזמן, הרובד הבינוני בישראל הוא מן המצומקים במערב, ואילו רובד העוני וקרבת העוני הוא מן הרחבים במערב. -- ‏א‏תר המו"ל.‏​

תמונת מצב חברתית 2020 : מרץ 2020

תמונת מצב חברתית 2018 : מרץ 2019

שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס, אביב ליברמן 

מהדורה זאת רואה אור בימים של ערב בחירות. לכאורה, בימים שכאלה אמור להתקיים דיון ציבורי ער ביעדי המדיניות הציבורית. למרבה הצער, לא כך הדבר. ההתנצחויות בין הרשימות השונות ממעטות לעסוק בסוגיות של מדיניות בכלל ושל מדיניות חברתית-כלכלית בפרט. אנו מקווים שהנתונים המוצגים להלן יסייעו לכל הרוצה לדון בסוגיות אלה.המסמך מציג נתונים המלמדים כי מספר המפרנסים במשקי הבית גדל - אבל ישראלים רבים מדי מוצאים שוק עבודה שאינו מחלץ מהכנסה נמוכה ומרמת חיים נמוכה. החברה הישראלית משוועת לפיתוח כלכלי מאוזן של כל חלקי הארץ וכל חלקי האוכלוסייה, להרחבה משמעותית של הרובד הבינוני, להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה, לדיור ציבורי אוניברסלי בשכירות לטווח ארוך, למימון מדינתי של שירותים רפואיים מלאים, ללא צורך בביטוחים משלימים ופרטיים, ועוד. -- ‏א‏תר המו"ל.​

תמונת מצב חברתית 2018 : מרץ 2019

מגנזי אירופה - ‏כ‏רך שני

ההדיר והוסיף מבואות: שמחה עמנואל 

בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה נתלשו ברחבי אירופה אלפי דפים מתוך כתבי יד עבריים עתיקים, והם שימשו כחומר לכריכת ספרים ולעטיפת מסמכים ארכיוניים. דפים אלו, המכונים 'גניזת אירופה', נחשפים אט אט מתוך הכריכות. רובם מכילים יצירות הידועות לנו זה מכבר, אך לעתים מתגלים בהם חלקים מחיבורים חשובים שאבדו ולא שרדו אלא ב'גניזה' זו.בספר שלפנינו, השני בסדרת 'מגנזי אירופה', מתפרסמים קטעים מתוך תשעה חיבורים, ממגוון תחומים: פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד, ספרות ההלכה ופרשנות הפיוט. החשוב שבהם, שנדפס בפרק הראשון של הספר, נכתב בארץ ישראל במאה התשיעית או העשירית לערך. חיבור זה, שלא ידענו עד עתה על קיומו, חושף מידע רב ערך על תולדות ההלכה בארץ ישראל באותם ימים, ואף מלמד רבות על גלגוליה של תורת ארץ ישראל לאדמת אירופה. -- אתר המו"ל.​

מגנזי אירופה - ‏כ‏רך שני

ספר עמק הבכא

יוסף הכהן 

מחברו של ספר עמק הבכא, יוסף הכהן, הוא רופא יהודי ממוצא ספרדי שחי באיטליה במאה השש-עשרה. החיבור לא נדפס בחייו. נשתמרו ממנו כמה העתקות בכתבי-יד, שאחדים מהם אוטוגרפים. המהדורה הנוכחית רואה אור יחד עם מהדורה ביקורתית מוערת של ספר גדול אחר של יוסף הכהן, ספר דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוטומאן, שאכן נדפס בחיי המחבר בסביוניטה (Sabbioneta) שי"ד (1553).בספר עמק הבכא אסף המחבר רשימות של פרעות שפגעו בעם ישראל למן חורבן הבית השני ואובדן העצמאות המדינית בארץ ישראל. בפתח הספר הוא נימק את כוונתו כך: "להיות כי התלאות אשר עברו עלינו מיום גלות יהודה מעל אדמתו עד היום הזה מפוזרות הֵנַה וַהֵנַה נתתי אל לבי לחברם בחבור קטן יכלול את אשר מצאה ידי בקונטריסי הסופרים אשר כתבו לפני בלשון עברי ובספריהם ואקראה שמו עמק הבכא כי כשמו כן הוא וכל הקורא בו ישום וישאף יחד ועפעפיו יזלו מים וישים ידיו על חלציו לאמר עד מתי ה' – אל אלהי אתחנן יתמו ימי אבלינו וישלח משיח צדקנו ויגאלנו במהרה בימינו למען רחמיו וחסדיו אמן ואמן".בחרוזים שהקדים יוסף הכהן לחיבור כתב עוד: "לכן יום נשרף מקדשי יקראנו כל איש עברי כי עבור עמק הבכא יאות לו אז יום תמרורי". במילים אלה רצה לומר שהספר מתאים לקריאה בתשעה באב, ואמנם בכמה קהילות איטליה נהגו בעבר לקרוא את "ספר עמק הבכא" יחד עם ספר איוב בתשעה באב. החיבור רואה אור יחד עם ספר דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוטומאן ושניהם מהווים אספקלריה מאירה את חייו ואת תרבותו של יהודי בימי הרנסנס. -- אתר המו"ל.​

ספר עמק הבכא

עבר אחר : היסטוריה נוגדת-מציאות

ריצ'רד ג' אוונס 

מה היה קורה אילו נכשלה ההתנקשות בארכידוכס פרנץ פרדיננד בסרייבו ב-28 ביוני 1914? אולי לא הייתה פורצת מלחמת העולם הראשונה וכל ההיסטוריה של המאה העשרים הייתה נראית אחרת מכפי שהתרחשה במציאות? מה היה קורה אילו שמרה בריטניה על נייטרליות במלחמות העולם? האם האימפריה הבריטית הייתה מוסיפה להתקיים עד ימינו? האם ייתכן שהיטלר ואווה בראון לא התאבדו בבונקר בברלין, אלא נמלטו והסתתרו בארגנטינה? ואילו ניצחה הארמדה הספרדית את אנגליה בשנת 1588, האם לא הייתה מתנהלת מלחמת אזרחים באמצע המאה השבע-עשרה ואנגליה הייתה מדינה קתולית עד היום? איך הייתה נראית כיום ארצות הברית אילו הקונפדרציה של מדינות הדרום ניצחה במלחמת האזרחים האמריקאית? עוד כהנה וכהנה ספקולציות על רגעים בעבר, שבהם ההיסטוריה הייתה עשויה לפנות לנתיב אחר מזה שבו הלכה במציאות, ממלאות בעשורים האחרונים אינספור דפים בספרות בדיונית ובספרות המחקר.‏

בספר עבר אחר בוחן ההיסטוריון ריצ'רד אוונס בעין ביקורתית את הסוגה הפופולרית הזאת ומנתח את מניעי מחבריה – משעשוע והבעת משאלות לב ועד כוונה רצינית של החוקר להבין לאשורו את המהלך שנבחר באמצעות בחינת החלופות האפשריות. היסטוריה נוגדת-מציאות מדגישה בדרך כלל את יד המקרה באירועים מכריעים ושוללת גישה דטרמיניסטית או טלאולוגית; ואולם ברוב המקרים, טוען אוונס, או שאינה מתקבלת על הדעת או שהיא מייחסת לשינוי אחד השפעות דרמטיות ארוכות טווח בלי להביא בחשבון היבטים קריטיים רבים אחרים במרוצת הזמן שהיו מובילים לתוצאות שונות לחלוטין. לדעתו, תפקיד ההיסטוריון הוא לנסות ולהבהיר את מה שקרה באמת ולא להפריז בהשערות על היסטוריה דמיונית. -- אתר המו"ל.​

עבר אחר : היסטוריה נוגדת-מציאות

Algorithms for big data

Algorithms for big data

German, Jew, Muslim, gay: the life and times of Hugo Marcus

  Marc David Baer​​​

"German, Jew, Muslim, Gay offers an astonishing perspective on the history of modern Germany through the vantage point of a man with multiple identities who devoted his life to religious utopias, fought for homosexual rights, wrote gay fiction, converted from Judaism to Islam (one of the few of any faith to do so), and considered himself part of a spiritual elite that held the key to Germany's salvation. Born in Posen in 1880, the son of a Jewish industrialist, Hugo Marcus converted to Islam and chose the name Hamid; he became the most important convert in Germany while retaining his membership in the Jewish community. He was renamed Israel by the Nazis and sent to the Sachsenhausen concentration camp in 1938, where he was in the unique position of Muslim witness to the Holocaust. The imam of his mosque gained his release and he escaped to Switzerland, where he wrote gay fiction under the pen name Hans Alienus. He died in Basel in 1966. The book challenges deeply ingrained perceptions of Muslim-Jewish relations during World War II and illuminates their interconnected histories in modern Europe. It also tells the unknown story of Marcus' orientalized Islam that, in echoing Goethe's, revitalized an essential strand ​of Germany's spiritual heritage"-- Provided by publisher.​

German, Jew, Muslim, gay: the life and times of Hugo Marcus

Some wine and honey for Simon : biblical and Ugaritic aperitifs in memory of Simon B. Parker

Edited by: A. Joseph Ferrara and Herbert B. Huffmon ; with the assistance of Sergey Kozin 

 

This volume celebrates the life and work of the late Simon B. Parker (1940-2006), the Harrell F.Beck Scholar of Hebrew Scripture at the School of Theology and Graduate School of Arts and Sciences at Boston University. Contributors Edward L. Greenstein Mark S. Smith Karel van der Toorn Steve A. Wiggins N. Wyatt Katheryn Pfisterer Darr David Marcus Herbert B. Huffmon Bernard F. Batto Tim Koch F. W. Dobbs-Allsopp Amy Limpitlaw's website. 

​

Some wine and honey for Simon : biblical and Ugaritic aperitifs in memory of Simon B. Parker

The challenges of academic incivility : social-emotional competencies and redesign of learning environments as remedies

 Yariv Itzkovich, Dorit Alt, Niva Dolev​​​ 

 

The book introduces readers with theory and empirical findings related to uncivil behaviour in academic settings and discusses its precursors, implications and remedies. In the first part, we define academic incivility, its manifestations and dimensions, while distinguishing between academic incivility and workplace incivility. We then discuss the prevalence of faculty incivility (FI) and students' incivility (SI) in academic settings and focus on the dyadic relationships between faculty and students in the broader context of incivility in academia, with an added focus on faculty incivility. The second part introduces the main contributors to academic incivility. Personal factors, in this case, social-emotional competencies, and contextual factors, in this case, learning environments, are explored by combining up-to-date research data, personal stories and interviews with lecturers and students. A deep understanding of the precursors of academic incivility is critical to the examination of possible coping strategies within academic settings and elsewhere. In the third part, we explore the potential and practical remedies that can mitigate incivility in academic settings and, in particular, the enhancement of emotional and social competencies and the modification of learning environments. -- Publisher's website. 

​

hallenges of academic incivility : social-emotional competencies and redesign of learning environments as remediesies