חדש על המדף

יוני 2022

סערת כפילים : מסע בעקבות זהות מרובה

סערת כפילים : מסע בעקבות זהות מרובה

עירן דורפמן

"האם אנחנו לבד בעולם? בעידן של אינדיבידואליזם קיצוני בא ספרו של עירן דורפמן ומכריז: איננו יחידים, אנחנו ריבוי! עד שלא נכיר בכך, לא נבין את מלוא המורכבות האנושית, לא נדע לקיים בינינו קשר ראוי. טבוע בנו דבר מה, שיכול לשמש גשר בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין האחר. במסע ארוך ומרתק, אישי ואינטלקטואלי גם יחד, מתחקה ובולש 'סערת הכפילים' אחר מהות הכפיל (Doppelgänger), לדמויותיו ולהתגלמויותיו השונות, החל בכפיל של הנרקיסיסט וכלה בסוד האהבה של הכפיל וסוד הריבוי שבנו. המחבר מזהה את הכפיל כיסוד מרכזי הטבוע בסובייקטיביות האנושית, תוך הסתמכות על עבודות מתחום הפסיכואנליזה, תורת הספרות, פילוסופיה ולימודי תרבות. למעשה, אין מקור ואין כפיל, טוען דורפמן – השניים קשורים בתלות הדדית. הפיצול הוא חלק מהותי מן האדם; אם נקבל את כל הכפילים שבנו, ישתרר אולי שלום יחסי – בינינו לבין עצמנו, ובבוא העת, אף בינינו לבין יריבינו-שכנינו." -- מעטפת האחורית.

סערת כפילים : מסע בעקבות זהות מרובה

 מהמגרב למערב : יהודי מרוקו בין שלוש יבשות

מהמגרב למערב : יהודי מרוקו בין שלוש יבשות

יצחק דהן

גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים. מעטפת אחורית.

מהמגרב למערב : יהודי מרוקו בין שלוש יבשות

מרד האקדמאים : עימות חברתי-פוליטי על פערי שכר בשנות החמישים

מרד האקדמאים : עימות חברתי-פוליטי על פערי שכר בשנות החמישים

אבי בראלי, אורי כהן

הספר בודק את חתירתם של אקדמאים מהמעמד הבינוני האשכנזי לנצל את יתרונותיהם ולהרחיב את פערי השכר בינם לשאר העובדים, בעיקר עובדים מזרחים, ואת ההתנגדות רבת העוצמה של השלטון לשאיפותיהם. בהתנגשות בין שני הגורמים, ששיאה בשביתה כלל־מעמדית כושלת של האקדמאים בראשית 1956, נחשפו תפיסות מנוגדות באשר לתשתית החברתית־כלכלית והתרבותית הראויה לגיבוש הזהות הקולקטיבית של מדינת הלאום החדשה. הניצחון של שלטון מפא"י על האקדמאים היה בבחינת 'שירת הברבור' האחרונה של מפא"י כמפלגת פועלים. המעמד הבינוני, שמפלגת השלטון הכניעה בתחילת 1956, כבש אותה עצמה ממחצית שנות השישים והכתיב לה את דרכו החברתית־כלכלית, שנדחתה בעשור הראשון לקיום המדינה. הספר מתמודד אפוא עם טענה מושרשת במחקר הסוציולוגי וההיסטורי על עמדת השלטון כלפי המזרחים ועל שיתוף הפעולה של מפא"י עם המעמד הבינוני האשכנזי, ופותח צוהר חדש להבנת ההתגבשות המעמדית־עדתית של החברה והפוליטיקה בישראל. -- מעטפת אחורית.

מרד האקדמאים : עימות חברתי-פוליטי על פערי שכר בשנות החמישים

בין הבית לרחוב : היעדר ביטחון דיורי בישראל

בין הבית לרחוב : היעדר ביטחון דיורי בישראל

שלומית בנימין

בשנים האחרונות עלה בישראל מספרם של האנשים הנתונים במצוקת דיור; מקצתם חסרי קורת גג ומקצתם חסרי בית סמויים, אנשים שאין להם מקום מגורים קבוע ובטוח. נשאלת השאלה מי ייחשבו חסרי בית: האם אלו רק אנשים שמתגוררים ברחוב או גם מי שנמצאים על סף פינוי מביתם או מתגוררים אצל קרובי משפחה וחברים? האם נשים שסובלות מאלימות ומקום מגוריהן אינו בטוח יכולות להיחשב חסרות בית? וכיצד יוגדרו הבדואים תושבי הכפרים הלא מוכרים שבתיהם נהרסים חדשים לבקרים? שאלות נוספות נוגעות להבניית התופעה, מתוך הנחה שהגדרת הבעיה קובעת את תפיסתה ואת אופני ההתמודדות עימה: בידי מי הכוח להגדיר את הבעיה? האם מדובר בסוגיה אישית או בבעיה חברתית שיש לה היבטים תרבותיים, לאומיים ופוליטיים? מה טיבו של המאבק על הגדרת התופעה ועל קביעת גבולותיה? -- מעטפת אחורית.

בין הבית לרחוב : היעדר ביטחון דיורי בישראל

השתכנות מתקנת : נשים מזרחיות מתקנות עוול ומחפשות בית

השתכנות מתקנת : נשים מזרחיות מתקנות עוול ומחפשות בית

קלריס חרבון

ספרה פורץ הדרך של ד"ר קלריס חרבון מנסח מחדש את מושג ה״פלישה״ מקטגוריה משפטית פלילית ל"השתכנות מתקנת", ובכך הוא מציב את פעולותיהן של נשים מזרחיות נגד פינוין מבתיהן במסגרת חלופית של המאבק לשוויון. השתכנות מתקנת, המעוגן במחקר הבינתחומי המתעצם של לימודי מזרחיות, מפרק בנחרצות הנחות יסוד בנוגע לחוקי הדיור הציבורי, תוך שהוא ממחיש את האפשרויות המחקריות שבמושג ההצטלביות – של מעמד, גזע, אתניות, מגדר ומיניות – ללימודי המשפט. הספר גם משקף את האקטיביזם הפמיניסטי המזרחי של המחברת עצמה כעורכת דין מעוררת השראה שייצגה משתכנות ומיקמה מעשי התנגדות גופניים אלה בהקשרם ההיסטורי הרחב . - פרופ' אלה שוחט, כריכה אחורית.

השתכנות מתקנת : נשים מזרחיות מתקנות עוול ומחפשות בית

הפרקריאט : המעמד המסוכן החדש

הפרקריאט : המעמד המסוכן החדש

גאי סטנדינג

הפרקריאט ("המעמד הפגיע") הוא מעמד חדש שצומח במהירות ברחבי העולם. אלה הם עובדים המועסקים בצורה לא סדירה, במשרות שאינן יציבות ומספקות ושאין בהן שכר הוגן, תנאים סוציאליים ומשמעות. נמנים עמם "עובדי קבלן" בתחומי התחזוקה והסיעוד, פרילנסרים ועובדים שעתיים וזמניים בענפים כמו הוראה, בריאות, רווחה, בניין ותקשורת. רבים מהפרקריאטים מתוסכלים וזועמים עקב הפגיעות הכלכלית והקיומית שלהם. התסכול מתבטא לעתים בעוינות, במיוחד כלפי מהגרים וקבוצות מוחלשות אחרות שנתפסות בעיניהם כאיום. לא אחת הם נגררים לקיצוניות פוליטית - במיוחד מאחר שהם אינם מגדירים את עצמם כמעמד-למען-עצמו ולמעשה הם "שקופים" ונעדרי ייצוג ארגוני ופוליטי. סטנדינג מזהיר מפני הסכנה הטמונה באי היציבות החברתית שמעמד זה מחולל בחברה. הוא טוען כי יש צורך דחוף בשינוי עולם העבודה ודוחק בנו לקדם "פוליטיקה של גן עדן", שבה חלוקה מחדש של משאבים והכנסה בטוחה יהיו חסם כנגד הקצנה פוליטית ויענו על הצרכים והשאיפות של המעמד הגלובלי החדש הזה. - מעטפת אחורית.

הפרקריאט : המעמד המסוכן החדש

הספרות העברית כגיבורת תרבות : ספר כנס לכבוד פרופסור ניצה בן-דב

הספרות העברית כגיבורת תרבות : ספר כנס לכבוד פרופסור ניצה בן-דב

עורך: אור שרף

הספרות העברית כגיבורת תרבות מבוסס על הרצאות שנשאו סופרים וחוקרים בתחומי ספרות, משפט, פסיכולוגיה והיסטוריה בכנס בשם זה, שנערך באוניברסיטת חיפה לכבודה של כלת פרס ישראל, פרופסור ניצה בן-דב. הספר עוסק בנושאים רחבי היקף: הספרות העברית כספרות השוואתית ; אידיאולוגיה, זהות, נפש האדם, ציונות ומקורות היהדות ביצירות עגנון ; האוטוביוגרפיה העברית לדורותיה - שבמסגרתה נחשפים, למשל, סודותיו של "החיים כמשל", ספר פולחן בספרות העברית, וגילויים מחיי סופרים, הטמונים ביסוד יצירתם. כל זאת על רקע העיסוק בתולדות ביקורת התרבות בספרות העברית מתקופת התנאים ועד לעת המודרנית. הספר מוסיף נדבך חשוב למחקר העוסק ביצירותיהם של ש"י עגנון, פנחס שדה, יהודה עמיחי, חיים באר, יעקב שבתאי, מרן יוסף קארו ואחרים. - מעטפת אחורית.

הספרות העברית כגיבורת תרבות : ספר כנס לכבוד פרופסור ניצה בן-דב

נזיד עדשים : תפיסות הדדיות של נוצרים ויהודים בעידן הפיוס

נזיד עדשים : תפיסות הדדיות של נוצרים ויהודים בעידן הפיוס

כרמה בן יוחנן

במחצית השנייה של המאה העשרים היה נראה שפרק חדש נפתח ביחסי יהודים ונוצרים. בהצהרה שנישאה בסיום ועידת הוותיקן השנייה ב-1965, ה-Nostra Aetate, נטשה הכנסייה הקתולית את מורשתה האנטי-יהודית וסללה את הדרך לשיקום היחסים בינה לבין העם היהודי. ואמנם, אנשי דת קתולים קידמו בהתלהבות את הפיוס עם היהודים, משום שראו בו ביטוי לנכונותה של הכנסייה לקחת חלק בפרויקט המודרני. ואולם עד מהרה התברר ששינוי היחס ליהודים מאיים על יסודות המסורת הנוצרית. במקביל התברר שבחלקים נרחבים של העולם היהודי, ובפרט בעולם האורתודוקסי, רבים אינם מעוניינים בהתקרבות ואף מברכים על כך שהמציאות הפוליטית החדשה, הן במדינת ישראל והן מחוצה לה, מאפשרת מרחק מן הנוצרים. ספרה של כרמה בן יוחנן, נזיד עדשים, דן במפגש בין הלהיטות הנוצרית להתקרב ליהודים ולהתחבר מחדש לעברה היהודי של הנצרות לבין הרתיעה היהודית מן הקׅרבה הזאת, עד כדי מחיקת כל זכר מסורתי לסובלנות יהודית כלפי הנצרות. -- גב הספר.

נזיד עדשים : תפיסות הדדיות של נוצרים ויהודים בעידן הפיוס

הרופא לשבורי לב : מסע רפואי לספרות של א.ב. יהושע

הרופא לשבורי לב : מסע רפואי לספרות של א.ב. יהושע

חנן גוזנר גור

גם אלו המכירים את יצירתו של א.ב. יהושע על בוריה, יופתעו לגלות באיזה עומק והיקף ובאיזו דרגה של פירוט נוכח בה עולם הרפואה. הרופא לשבורי לב של חנן גוזנר גור הוא מסע רפואי מרתק לשש יצירות מופת שכתב יהושע, המוארות מחדש תוך פירוט, ניתוח ודיון בכל התכנים הרפואיים הקיימים בהן, לצד בחינה מעמיקה של מרקמן המלא. חוקרי ואוהבי ספרות ימצאו כאן היבטים חדשים, באשר זו המונוגרפיה המקיפה הראשונה על נושאי רפואה בספרות של א.ב. יהושע; סטודנטים, רופאים ואנשי צות רפואי יגלו עולם הומניסטי המכיל תובנות מורכבות ביחס לחוויית החולה, חוויית הרופא, היחסים בין רופא לחולה ואורחותיהם של מוסדות האשפוז ושל הממסד הרפואי; ומעל הכול, הקריאה בספר מספקת מבט נרחב ומקיף על הספרות הריאליסטית והגרוטסקית גם יחד, הטובלת בהומור רב ומלאה באהבת אדם, מלאת הגוונים, הצבעים והרגשות האנושיים - הספרות של א.ב. יהושע. - מעטפת אחורית.

הרופא לשבורי לב : מסע רפואי לספרות של א.ב. יהושע

 האובייקט הנשגב של האידיאולוגיה

האובייקט הנשגב של האידיאולוגיה

סלבוי ז'יז'ק

האובייקט הנשגב של האידיאולוגיה הציע בפעם הראשונה סינתזה מקורית של שתי מסורות מרקסיסטיות יריבות – זו שהושפעה ממרקס המוקדם, ומכאן גם מהגל, וזו שהושפעה ממרקס המאוחר, ומכאן גם מאלתוסר ותלמידיו. למרבה האירוניה, התפר שחיבר בין שתי המפלגות הרעיוניות היריבות הוא לאקאן. ז’יז’ק מחבר כאן לראשונה את הגל, מרקס, אלתוסר ולאקאן לכדי מטריצת פעולה והיקסמות דרך המושג הכה סוגסטיבי ועמום שלו – "הממשי". כך למשל שולל ז’יז’ק את ההנחה המרכזית של הפוסט-מרקסיזם בדבר היותה של החברה אחוזה בריבוי של קונפליקטים, ואי לכך חוסר האפשרות לרדוקציה של המאבקים לכדי מאבק מרכזי אחד, אפילו לא לקונפליקט הכלכלי. כנגד זאת מציע ז’יז’ק לראות את כל המאבקים החברתיים כרצף של תגובות לקונפליקט יסודי אחד, לגרעין ממשי בלתי-אפשרי, או "אנטגוניזם" בשפתם של לקלאו ומוף. גרעין ממשי זה הוא אוניברסלי ונעדר תוכן קונקרטי, אך לובש פנים פרטיקולריות בכל פעם שבה הוא מתממש. -- מעטפת ‏א‏חורית.

האובייקט הנשגב של האידיאולוגיה

 הימין הקיצוני החדש

הימין הקיצוני החדש

תאודור ו' אדורנו

מניין שואב הימין הקיצוני החדש את כוחו? כיצד משרתים אותו הפיחות המכוון במעמד האמת וסימון מתנגדי הממשלה כאויבי המדינה והעם? איך מגויסת לטובתו תקשורת ההמונים? עד כמה סכנתו ממשית וכיצד אפשר להיאבק בו? -- מעטפת אחורית.

הימין הקיצוני החדש

מה רצו הפלסטינים? : דגמי המדינה המבוקשת בשיח האינטלקטואלי והפוליטי של הפלסטינים בשנים 1988-1944

מה רצו הפלסטינים? : דגמי המדינה המבוקשת בשיח האינטלקטואלי והפוליטי של הפלסטינים בשנים 1988-1944

אנדרה דרזנין

זהו מחקר המציג מרקם עשיר, רב מימדי ורב גוני של השיח הפלסטיני על דמותה של המדינה הפלסטינית הרצויה, גבולותיה, צורת משטרה וקהילתה הפוליטית משלהי תקופת המנדט הבריטי ועד הכרזת העצמאות של המדינה הפלסטינית ב-1988. תוך שימוש במגוון אדיר של מקורות, משרטט דרזנין ביד אמן את התפתחותו של שיח פוליטי ואינטלקטואלי דינאמי ותוסס בין חברי הקהילות הפלסטיניות השונות בפזורה, בשטחים הפלסטיניים ובמדינת ישראל, בין אינטלקטואלים, עיתונאים, פעילי ארגונים ומנהיגים פוליטיים. הוא מנתח בכישרון תהליכי התפתחות וקווי המשכיות בהתמודדות האינטלקטואלית עם האתגר שהציונות הציבה בפני הפלסטינים, משלילה מוחלטת עד השלמה וניסיונות לגבש מודלים שונים של דו-קיום. הוא מציג תהליך מרתק בו רעיונות שעלו בתחילה בפריפריה של הזירה הפוליטית-אינטלקטואלית הפלסטינית ונתפסו כשוליים וחסרי חשיבות, נעו בהדרגה אל מרכז הדיון ואל צמתי ההכרעה הפוליטיים ונטמעו בהם, עד כדי שינוי פני הזירה לגמרי.
ספרו של דרזנין הוא דוגמה להיסטוריה אינטלקטואלית במיטבה המראה את הדינאמיקה בין רעיונות מדיניים לבין תהליכים פוליטיים וחברתיים. בתור שכזה, הוא מהווה תרומה חשובה ביותר למחקר על המחשבה והפוליטיקה הפלסטינית במאה ה-20, והוא עתיד להפוך לכלי חיוני, לא רק לחוקרי אקדמיה, אלא לכל אדם משכיל וסקרן, להבנה טובה יותר של הבעיה המרכזית בפניה ניצבת החברה בישראל.
פרופסור מאיר ליטבק, מרכז אליאנס ללימודים איראניים
החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב. -- אתר עברית.

מה רצו הפלסטינים? : דגמי המדינה המבוקשת בשיח האינטלקטואלי והפוליטי של הפלסטינים בשנים 1988-1944

ויגדלו הנערים : מגדר ומיניות באשכנז בימי הביניים

ויגדלו הנערים : מגדר ומיניות באשכנז בימי הביניים

איל לוינסון

כיצד נראו חיי היום-יום של צעירים וצעירות באשכנז בימי הביניים? איך השפיעו היחסים החברתיים בין הצעירים לבין שכניהם הנוצרים על זהותם היהודית והמגדרית? באיזה אופן נתפסה הגבריות בעיני הצעירים היהודים, ומה בין תפיסת הגבריות הרבנית לערכי הגבריות האבירית של אירופה? ויגדלו הנערים: מגדר ומיניות באשכנז בימי הביניים מספר את סיפורם של צעירים וצעירות ביהדות אשכנז במאות ה-11–ה-15. הספר מספק הצצה מרתקת ואינטימית אל תרבות הנעורים היהודית ואל יחסי הגומלין המגדריים שבהם נטלו חלק הצעירים בבתי המשתה ובבתי המחולות, בחצרות בתי הכנסת, בבתים פרטיים וברחובות הערים של צפון-מערב אירופה. ויגדלו הנערים פותח צוהר לחברה יהודית המעצבת את זהותה היהודית והמגדרית המורכבת בתוך המרחב של תרבות הרוב הנוצרית. -- מעטפת אחורית.

ויגדלו הנערים : מגדר ומיניות באשכנז בימי הביניים

הלבנטינית : ז'קלין כהנוב: ביוגרפיה אינטלקטואלית

הלבנטינית : ז'קלין כהנוב: ביוגרפיה אינטלקטואלית

דוד אוחנה

ז’קלין (שוחט) כהנוב (1979-1917) היא סופרת ומסאית שהקדימה את זמנה. עולמה התרבותי, הספרותי והאינטלקטואלי היה רחב מִנִי ים, אולם תהילתה נודעה בעיקר בשל מסותיה שביססו תאוריה תרבותית על הלבנט. שמה הולך לפניה כתאורטיקנית פמיניסטית, נסיכת הלבנט ומבשרת התרבות הים תיכונית. לפנינו ביוגרפיה אינטלקטואלית ראשונה על אודותיה העוקבת אחר מפעלה הספרותי וההגותי שהתגבש בתחנות חייה בקהיר, ניו יורק, פריז ותל אביב. ‏-‏- מעטפת אחורית.

הלבנטינית : ז'קלין כהנוב: ביוגרפיה אינטלקטואלית

אור במערב : התרבות העברית במרוקו 1956-1912

אור במערב : התרבות העברית במרוקו 1956-1912

דוד גדג'

אור במערב: התרבות העברית במרוקו, 1912–1956 בוחן את היחס לשפה העברית ולתרבות העברית בקהילה היהודית במרוקו בתקופה הקולוניאלית, תוך הצגת תהליכי היווצרותה וצמיחתה של רשת תרבות עברית במהלך ארבעה עשורים רבי תהפוכות. פרקי הספר דנים בהיסטוריה אינטלקטואלית, באידאולוגיות חינוכיות ותרבותיות, בהיסטוריה תרבותית, בפעילותם של סוכני תרבות וביצירתם התרבותית, וכן בדגמים תאורטיים להבנת התהליכים ההיסטוריים. הספר תורם לחקר ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של העם היהודי במאה ה-20, ובכלל זה לחקר התרבות העברית, שהתמקד עד היום באירופה ובארץ ישראל. -- מעטפת אחורית.

אור במערב : התרבות העברית במרוקו 1956-1912

החמצה : בשבח החיים שלא נחיו

החמצה : בשבח החיים שלא נחיו

אדם פיליפס

עשיר להפליא... לעקוב אחר משפטיו של פיליפס זה כמו לצפות בקוסם רב־אומן בפעולה”. פרנסס וילסון, דיילי טלגרף ”מבריק... חתרני... אף שספרו המעודן והחזק של פיליפס חושף במידה רבה את המציאות כהווייתה, הוא אינו מייאש, להפך: הוא מציע כי אם נקבל את העובדה שחלק נכבד מחיינו הוא החיים שבעצם לא חיינו, נוכל ללמוד לחיות במלואם את החיים שאנו חיים בפועל”. ג’ון גריי, פרוספקט מגזין ”מרשים... לעיתים יש בכתיבתו של פיליפס מאיכות הכתיבה של קרול לואיס, כמו החל הזחל מעשן הנרגילה לגלות עניין אמיתי בבריאותנו הנפשית”. לורנס סקוט, פייננשל טיימס ”יוצא מן הכלל... פיליפס, שהוא תמיד אנושי, לעולם לא מצמצם, נמנה עם הכותבים שזהו עונג צרוף פשוט לשמוע אותם חושבים”. רולנד מנת’ורפ, סאנדיי טלגרף ”פיליפס מזהה את ההבטחות המפתות שבסיפוק, המסתיימות לרוב בתסכול, ומראה כיצד ’אנו לומדים לחיות איפשהו על הרצף שבין החיים שיש לנו לבין אלו שהיינו רוצים’”. איאן פינליסון, לונדון טיימס -- כריכה אחורית.

החמצה : בשבח החיים שלא נחיו

התגלות וסמכות : סיני במקרא ובמסורת

התגלות וסמכות : סיני במקרא ובמסורת

בנימין דוד זומר

“החיבור שלפנינו מציע שילוב נדיר בין עיון אקדמי בתעודות המקראיות לבין דיון הגותי ביחס בין התגלות לחוק ביהדות. אף מעבר לייחוד זה, ספרו של זומר שייך לסוגה שאינה שכיחה עוד בדורנו. בליבה מצוי המאמץ לשמר מתח עדין. מצד אחד, מחויבות עמוקה לאמונה בהתגלות האל ולהלכה שנובעת מהתגלות זו. ומצד אחר, הכרה בשינוים ההיסטוריים והשאיפה לשלב שיקולים חברתיים וקהילתיים בפסיקת ההלכה. המתח הזה מרתק ופורה במיוחד. התעודות המקראיות עצמן, לטענת זומר, מעוררות את הקורא לתהות מה בדיוק נאמר על־ידי האל ומה בתורה הוא פרשנות אנושית. ניתוח זה קורא לעדכן את הסברה המחקרית השולטת, שלפיה חז”ל היו הראשונים לתהות על היחס בין התגלות אלוהית לפרשנות אנושית. התהייה על ההתגלות קדמה למקרא עצמו. זומר הוא איקונוקלסט שמרן − הוא מנפץ אלילים ודעות קדומות כדי להגן על המסורת ועל לכידותה”. הלל בן־ששון, ”הארץ”. -- מעטפת אחורית.

התגלות וסמכות : סיני במקרא ובמסורת

שיקום עוברי חוק : תיאוריה ויישום

שיקום עוברי חוק : תיאוריה ויישום

עורכים: אתי אלישע, ענת זליג, אורי תימור

מאמרים תיאורטיים שמציגים גישות ומודלים שיקומיים עכשויים, בצד מאמרי מחקר שבחנו מגוון תוכניות שיקום המופעלות כיום בקהילה ובכלא, בישראל ובמדינות מערביות אחרות בעולם. המטרה המרכזית של הספר הנוכחי היא להעשיר את הידע הקיים בתחום שיקום עוברי חוק בקרב סטודנטים, חוקרים ואנשי טיפול בתחום הקרימינילוגיה ותחומי ידע משיקים, כגון משפטים, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, וכן לעודד מחקרים נוספים בתחום.

שיקום עוברי חוק : תיאוריה ויישום

העשור שבו נולדו "ערביי ישראל" : ישראל ואזרחיה הערבים-פלסטינים 1976-1966

העשור שבו נולדו "ערביי ישראל" : ישראל ואזרחיה הערבים-פלסטינים 1976-1966

דורון מצא

ביטול הממשל הצבאי בשלהי 1966 ותוצאות המערכה הצבאית של 1967 חתמו פרק בתולדות היחסים בין המדינה לאזרחיה הערבים-פלסטינים ופתחו פרק חדש. אירועים אלה נעלו באופן סופי את שערי האפשרות לפתרונה המוחלט של "השאלה הערבית-ישראלית", ומנקודת מבטה של המדינה הם החריפו את הדילמה שנוצרה כבר עם שוך קרבות 1948 בין תכליותיה האסטרטגיות למציאות הנכחת המיעוט הערבי-פלסטיני בתחומה. התקבעות המיעוט בישראל הפכה לעובדה קיימת, בה-בעת שיכולתה של המדינה להמשיך לסמן את נבדלות המיעוט באמצעות קיר הברזל שהעמיד הממשל הצבאי, אשר התקיים כמעט שני עשורים, הפכה בלתי-אפשרית. בניסיון להתמודד עם הפער בין האידיאל למציאות, ובהיעדר חלופות אסטרטגיות אחרות, חתרה ישראל להמשיך לקבע את מעמד האוכלוסייה הערבית-פלסטינית כסוג של מובלעת הנוכחת במרחב הישראלי, אבל גם נבדלת ממנו בערכים שונים. ספרו של דורון מצא בוחן את האופן שבו הופעלה המדיניות הישראלית דרך ניתוח שדה השיח הפוליטי-ממסדי. מדובר באופן שבו דובר על המיעוט באמצעות מערכות מושגיות, הגדרות לשוניות ומונחים כמו "ערביי ישראל", "השתלבות", "גיס חמישי", "נאמנות" ועוד, אשר הפכו את השפה לכלי של מדיניות לכל דבר ועניין וקבעו מסמרות גם לעתיד. הבניית השיח הסתייעה ברשתות של המומחים לענייני ערבים אשר פיתחו את הידע על אודות המיעוט, ובאמצעותו כוננו את השיח, הפיצו אותו והעניקו לו פרשנות במרחב הציבורי, בעיקר אצל קובעי המדיניות. בתהליך זה בלט היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה, "המלך הפילוסוף", שמואל טולידאנו, אשר ידע להסתייע בלימודי מזרחנות באקדמיה הישראלית והפך לליבה הפועם של רשת המומחים בנושא "הערבי-ישראלי". ספרו של מצא קושר בין ענייני שיח, ידע, שפה, מדיניות ומומחים. חשיבותו בכך שהוא מספק הצצה לא רק לאופן שבו עוצבה המדיניות דרך מנגנוני השיח, אלא גם להיגיון הפנימי העומד מאחוריה. במובן הזה יש בספרו של מצא כדי לסייע בפענוח הדינמיקה המאפיינת את יחסי המדינה עם המיעוט עד ימנו אלה. -- מעטפת אחורית.

העשור שבו נולדו "ערביי ישראל" : ישראל ואזרחיה הערבים-פלסטינים 1976-1966

מבטים מצטלבים : שותפות חינוכית בין הורים לבין צוותי חינוך

מבטים מצטלבים : שותפות חינוכית בין הורים לבין צוותי חינוך

עורכים: יצחק גילת, עידית טבק

מעורבות הורים בבתי ספר ובגני ילדים מהווה כיום סוגיה מרכזית במערכת החינוך, סוגיה הזוכה לתשומת לב רבה בקרב הורים, צוותי חינוך, קובעי מדיניות וחוקרים. בצד התועלת הגדולה שעשויה לצמוח ממעורבות הורים, היא מאופיינת במתח, במאבקי כוחות ותסכולים קשים בשתי האוכלוסיות, ולכן היא נחשבת כאחת הסיבות לשחיקת מורים ומנהלים. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בניתוב המעורבות לאפיקים פרודוקטיביים. מבטים מצטלבים מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של הקשר בין הורים לצוותי חינוך. היבטים אלה כוללים, בין השאר, מעורבות הורים בטיפוח ספורטאים צעירים, מורים בחינוך המיוחד, יחסי כוח במערכת החינוך, מעורבות הורים בשיעורי בית, מעורבות הורים כאזרחות פעילה, תפיסת גננות את מורכבות הקשר בין ההורים, ויום הורים כטקס וכסמל. מאמרי הספר נכתבו על ידי חוקרים מומחים ממכללות לחינוך ומאוניברסיטאות. - מעטפת אחורית. ‬

מבטים מצטלבים : שותפות חינוכית בין הורים לבין צוותי חינוך

פיקציה : מבחר מאמרים על הדרמה הישראלית בטלוויזיה

פיקציה : מבחר מאמרים על הדרמה הישראלית בטלוויזיה

עורכים: יעל מונק, אורנה לביא-פלינט, איתי חרל"פ 

'פיקציה: מבחר מאמרים על הדרמה הישראלית בטלוויזיה' חוקר את הדרמות ואת סדרות הדרמה בטלוויזיה הישראלית. המאמרים בספר נעים על ציר כרונולוגי - מהקמת ערוץ ציבורי אחד בשלהי שנות השישים, דרך המעבר לעידן רב־ערוצי, עד האלף הנוכחי, שדרמות, פורמטים ויוצרים ישראליים נהנים בו מהצלחה ברחבי העולם. פרקי הספר בוחנים את היחסים המורכבים בין החברה והתרבות בישראל ובין הדרמה הטלוויזיונית ששיקפה אותן, הגיבה להן והשתתפה בעיצוב ובשינוי שלהן.
לספר מבוא נרחב שמציג סוגיות מפתח בלימודי הטלוויזיה בעולם ובישראל ואת ההיסטוריה של הדרמה הישראלית בטלוויזיה. מאמרי האסופה עוסקים בין היתר בשאלות של מקום ומרחב, פס הקול בדרמה הישראלית, זהות ולאום, היסטוריה, טראומה ונוסטלגיה, טרור וסדרתיות, ייצוג הפלסטינים בטלוויזיה הישראלית, זהות מזרחית, יהדות וטלוויזיה ויצירותיהם של ג׳אד נאמן ורם לוי. עם הדרמות הנדונות בספר נמנות: חדוה ושלומיק 1971, מישל עזרא ספרא ובניו, האדם הוא המרכז, החצר של מומו הגדולה, פלורנטין, בת ים – ניו יורק, חִרְבֶּת חִזְעַה, מר מאני, רצח מצלמים, הבורר, חטופים, פאודה, התסריטאי, תמרות עשן, עקרון ההחלפה, מרחק נגיעה, סרוגים, שטיסל, אורים ותומים, הנערים וזגורי אימפריה. -- אתר המו''ל.

פיקציה : מבחר מאמרים על הדרמה הישראלית בטלוויזיה

עולם בלי עבודה : טכנולוגיה, מיכון וכיצד עלינו להגיב

עולם בלי עבודה : טכנולוגיה, מיכון וכיצד עלינו להגיב

דניאל סוסקינד 

במשאל שנערך בקרב עובדים בארצות הברית ובבריטניה השיבו יותר משלושים אחוזים מהנשאלים כי אין הם משוכנעים שתהיה להם עבודה מכניסה ומפרנסת בעוד שנים לא רבות. הם צופים לנגד עיניהם כיצד רובוטים, טכנולוגיה מתקדמת וחידושי תכנות ומחשוב מסלקים אותם ממשרותיהם, והמשק המודרני המתפתח מתקשה למצוא להם תעסוקה חלופית מכבדת וראויה. דניאל סוסקינד פוסק כי הנשאלים אינם טועים. אכן, אנו צועדים בקצב מהיר ומדאיג לעבר עולם בלי עבודה. למציאות כזו יש השלכות חברתיות ותרבותיות שחורגות מהתחום הכלכלי. הספר מסביר מדוע חידושים מופלגים בטכנולוגיה בעבר, למשל מהפכת התחבורה, לא חוללו תמורות כה מהפכניות כמו העולם החדש שאת ניצניו אחנו כבר מזהים בימינו. ראוי לה לכל חברה, קובע המחבר, שתתכונן למצב החדש כדי למנוע אסון שאין לו שיעור. הוא גם יודע להצביע על פתרונות ודרכים למניעת האסון הגדול. העולם צריך להתאים את עצמו לעובדה כי בעתיד הלא רחוק ישתלטו תחליפים לא אנושיים על מקומות העבודה שלנו. למהדורה השנייה של הספר, המובאת עתה לקוראים עברית, הוסיף המחבר הקדמה חדשה, שכל כולה דיון מעמיק ופוקח עיניים על השפעות מגפת קורונה העולמית על שוק העבודה. המגפה, הוא מסכם בנימת אזהרה, הוכיחה עד כמה תצפיותיו על עולם העבודה בספר המקור היו נכונות ומאיימות. --אתר סימניה.

עולם בלי עבודה : טכנולוגיה, מיכון וכיצד עלינו להגיב

שדה האוריינות החזותית : שיטוט מקומי במרחבים של תאוריה, יישום ופרשנות

שדה האוריינות החזותית : שיטוט מקומי במרחבים של תאוריה, יישום ופרשנות

עורכת: מלכה בן-פשט

אוריינות חזותית ניכרת ביכולת ליצור, לפרש ולהבין ביטויים חזותיים. בדומה לאוריינות לשונית, יש לשאוף אליה ולשכללה בהתמדה באמצעות תהליכי חשיבה ויצירה. אוריינות חזותית כרוכה בפיתוח מכלול מגוון של יכולות, מיומנויות וכשרים. במכלול התבוננות המשתוקקת לחדור לעומק הדברים הנראים לעין, מעולם התופעות ומייצוגיו, או מאלה הנחזים בעיני הרוח, הזיכרון והחשיבה. בתהליך האורייני מתרחשים קליטה, עיבוד, פענוח, פרשנות וביקורת. אלה עשויים לטייב את הקרקע למעשה היצירה, הנקשר במעגל לפעולת ההתבוננות.
אוריינות חזותית נדרשת בכל תחום דעת, בשדות המדעים והאומנויות, בין שהייצוג החזותי הוא הכלי המחקרי ובין שהוא מושא המחקר או הלמידה, בין שהוא חלק מהוויית היום-יום ובין שהוא מגולם בתהליך היצירתי ובחוויית היצירה. העולם החזותי בעידן הדיגיטלי הנוכחי ספוג בהדמיות ובייצוגים חזותיים המופקים באמצעות תוכנות המשתכללות בקצב מואץ. שלל הביטויים החזותיים משרתים עולמות תוכן שונים ואף מבנים אותם. יש לכך השלכות על תופעות חברתיות, על דפוסי חשיבה, על תפיסות עולם, על אבחנות, גילויים והמצאות וכן על הלמידה. מכאן שפיתוח יכולות הנדרשות לאוריינות חזותית חיוני מאי פעם להתנהלות ולהתמצאות בסבך החיים, ההשכלה, התקשורת והיצירה. כמו כן, פיתוח אוריינות חזותית תורם להעצמת פרטים וקהילות, ובכלל זה מורים, לומדים, אנשים עם מוגבלות, קשישים ואוכלוסיות מודרות.
מהותו הרב-תחומית של שדה האוריינות החזותית מתגלמת בשבעה-עשר פרקי הספר שנכתבו על ידי מיטב החוקרים מהאקדמיה הישראלית, בעלי מוניטין בזירה הבין-לאומית. הם מציגים אסופה מרשימה של מחקר חזותי בשלל תחומי דעת: חינוך, מדעים, פילוסופיה, אומנויות, תקשורת, מחקר היסטורי ולימודי תרבות. עולמות התוכן המגוונים הללו שובצו בשלושה שערים: הראשון מתמקד בבחינה תאורטית של השדה ושל ממשקיו עם שדות קרובים, השני עוסק בהדגמת יישומי אוריינות חזותית בזירות למידה וחינוך ובתרבות היום-יום, והשלישי מציג יישומי אוריינות חזותית ופרשנות בתחומי האומנויות (אומנות פלסטית, עיצוב, קולנוע ותיאטרון). לאורך הפרקים עוברות כחוט השני סוגיות יסוד בחקר האוריינות חזותית: הקשר האינהרנטי בין התאוריה לבין מעשה היצירה והעיצוב החזותי; התלות ההדדית והמתח שבין השפה החזותית לבין זו המילולית; וריבוי האופנויות המאפיין את היחסים בין המודוסים החזותיים לבין צורות ביטוי אחרות כמו מוזיקה, דיבור וכתיבה. -- מעטפת אחורית.

שדה האוריינות החזותית : שיטוט מקומי במרחבים של תאוריה, יישום ופרשנות

יומן מסע בצפון סוריה, 1911

יומן מסע בצפון סוריה, 1911

תומאס אדוארד לורנס 

תומס אדוארד לורנס, שנודע בהיסטוריה כ"לורנס איש ערב", היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל קרוב למאה שנה. היומן האישי שכתב בשנת 1911 בהיותו בן 23, לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכאולוגיה ולעשייתו המודיעינית הייחודית. דבריו רומזים על הדרך שבה הוא עתיד להיות דמות דומיננטית הן בשדה הקרב והן בעיצוב המדיניות של מנהיגי האימפריה הבריטית בכל הנוגע למזרח התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומיד עם סיומה. אנו פוגשים אותו בשנת 1911, בחודשים יולי–אוגוסט, לקראת סיום עונת חפירות ארכאולוגיות בכרכמיש. באותה עונה ניהל את החפירות דויד הוגארת' (Hogarth), ארכאולוג בכיר באוניברסיטת אוקספורד, שכיהן כמנהל המוזיאון הארכאולוגי בעיר זו – המוזאון הראשון מסוגו בעל מסורת של מאות שנים. לורנס בן העשרים ושלוש סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות והוגארת' ראה בו מדען צעיר שלו עתיד מבטיח. עם צירופו לעונה זו גם הטיל עליו למלא תפקיד חשוב באיסוף החומרים לכתיבת הדו"ח הסופי בן מאות העמודים על העונה, כולל מאות רבות של צילומים. על היקפי החומר הזה שנועד להתפרסם בחסות ה"מוזאון הבריטי" אפשר ללמוד מעיון בשלושת המכתבים ששלח לורנס לאימו ושתרגומם צורף ליומן. -- אתר המו"ל.

יומן מסע בצפון סוריה, 1911

 תקווה רדיקלית : פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית

תקווה רדיקלית : פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית

מיכל קרומר-נבו 

"איך ניתן להבין עוני כסוגיה של אי-צדק חברתי? מה תפקידם של אנשי מקצוע ביחס לעוני ולאנשים החיים בעוני? איך תפיסות חברתיות הגמוניות של עוני משפיעות על עיצוב פרקטיקות מקצועיות? וכיצד תיראה פרקטיקה מקצועית המחויבת לצדק חברתי? בספר תקווה רדיקלית מציעה מיכל קרומר-נבו עקרונות תאורטיים ופרקטיים מפורטים לאופן שבו החברה, והפרטים המרכיבים אותה, יכולים וצריכים להיאבק בעוני. הספר מבוסס על הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני המשלבת תאוריות ביקורתיות מהעולם החברתי עם תאוריות פסיכולוגיות התייחסותיות על נפש האדם. הפרדיגמה, שפותחה ע"י המחברת בעשרים השנים האחרונות ואף הוטמעה בשירותי הרווחה בישראל, רואה בעוני הפרה של זכויות אדם ומעמידה במרכז הפרקטיקה את הסולידריות בין אנשי המקצוע לאנשים החיים בעוני ואת התביעה המתמשכת לצדק חברתי. בארבעה שערים – טרנספורמציה, הכרה, זכויות והתייצבות לצד – מציע הספר שילוב ייחודי של כתיבה מחקרית, נרטיבים אישיים ודוגמאות רבות מהפרקטיקה. שילוב זה מאפשר לקוראת להרהר ולערער על הנחות יסוד מקובלות המבוססות על אינדיווידואליזציה של בעיות חברתיות ועל האשמת אנשים בעוניים. הספר פונה לקהל רחב של קוראות וקוראים – חוקרים וקובעי מדיניות, עובדים סוציאליים, עורכי דין, רופאים, מורים, פעילים חברתיים - ובעצם לכל מי שצדק חברתי קרוב לליבם, שכן ניתוח המציאות החברתית המוצע בו ודרכי הפעולה לשינוי מציאות זו רלוונטיים לכל מי שמעוניין להשתתף במאבק בעוני. -- מעטפת אחורית.

תקווה רדיקלית : פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית

מגלי טמירין : תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון

מגלי טמירין : תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון

עורכים: נתן שיפריס, שמואל פיינר, חנן גפני 

תנועת ההשכלה היהודית, שראשיתה בארצות גרמניה במחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה, בישרה מהפכה תרבותית עמוקה וחסרת תקדים בעולם היהודי. תנועה זאת קראה לתיקון החברה היהודית המסורתית לפי הערכים המשכיליים, והציבה מנהיגות רוחנית חלופית. בראשית המאה התשע-עשרה החלו להתרקם ברחבי אירופה מרכזים חדשים לתנועה. בין המרכזים המשכיליים הבולטים באימפריה האוסטרית בלט המרכז שהתגבש דווקא בפרובינציה נחשלת שלה, אשר סופחה אליה מפולין כשני דורות קודם, היא גליציה. הודות לגלריה מרשימה של אישים ופעילות ספרותית ענפה קנתה השכלת גליציה את מקומה כאחד המרכזים הפוריים והמשפיעים ביותר של התנועה. קובץ מאמרים זה מבוסס על הרצאות שנישאו בכנס "מגלי טמירין: 200 שנה להשכלת גליציה", שנערך בירושלים בשנת 2013 בסימן זיכרון לראשוני המשכילים בגליציה ולמפעליהם, ומתוך שאיפה להערכה מחקרית מחודשת של השכלת גליציה לדורותיה. הקובץ כולל 23 מאמרים של מיטב החוקרים, המאורגנים בחמישה שערים. מאמרים אלו מציגים את ריבוי פניה של תנועה זו, שנעה בין מגמות לשימור הזהות היהודית באמצעות טיפוח של תרבות יהודית מודרנית בעברית לבין מגמות של ביקורת רדיקלית על אורחות החיים המסורתיים ושאיפה לתיקון יסודי של החברה היהודית. -- אתר המו"ל.

מגלי טמירין : תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון

הסופרת העברית הראשונה : שרה פייגה פונר לבית מיינקין

הסופרת העברית הראשונה : שרה פייגה פונר לבית מיינקין

מיכל פרם כהן 

שרה פייגה פוֹנֶר לבית מיינקין (זאגר 1854 –פיטסבורג 1937) הייתה ככל הידוע האישה הראשונה שפרסמה סיפורת עברית מקורית. בין השנים 1881 ו-1903 פרסמה רומן, שני סיפורים היסטוריים-לאומיים וקובץ זיכרונות, ובכך הקדימה בשני עשורים את הסופרות העבריות שכתבו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. פונר מיינקין נמנית על קומץ משכילות בנות דורה שרכשו בקיאות בעברית וכתבו בה; אך בעוד שהן פרסמו שירים, מאמרים ותרגומים היא פרסמה סיפורת, ובכך חדרה לתחום שהיה נחלתה של ההגמוניה הספרותית הגברית. כמו שאר המשכילות העבריות, ספגה פונר מיינקין את גל ההתנגדות לכתיבתן של נשים בעברית מצד הממסד הספרותי בן זמנה, אך היא התמידה בכתיבתה וכך סייעה לסלול את הדרך לסופרות העבריות בארץ ישראל. ספרה המקיף והמעמיק של מיכל פרם כהן מציע דיון ספרותי, היסטורי, מגדרי ולשוני ביצירותיה של פונר מיינקין בהתאם למודלים המחקריים של ספרות ההשכלה וספרות התחייה במזרח אירופה, וכן בהתאם לכלי הניתוח הספרותיים-מגדריים המיוחדים לכתיבתן של נשים. כמו כן כולל הספר סקירה מקיפה של התקבלות יצירותיה מאז פרסומן עד ימינו, לצד ניתוח הסיבות למקומן השולי במערכות הספרותיות בנות זמנן ובמחקר הספרות ההגמוני, כולל דחיית טיעוניו של דוד פרישמן בביקורתו הידועה על ספרה הראשון. רק בשלהי המאה ה-20, עם תחילתו של המחקר על הסופרות העבריות הראשונות, החלה ההתעניינות בפונר מיינקין ובכתביה. מטרת הספר הנוכחי לשלב את כתביה על ביטוייהם הנשיים הייחודיים בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה, וכן בכתיבתן של הסופרות העבריות, וכך להשלים חוליה המקשרת בין הכתיבה הנשית באירופה לכתיבה הנשית בארץ ישראל במפנה המאה ה-20. -- מעטפת אחורית.

הסופרת העברית הראשונה : שרה פייגה פונר לבית מיינקין

בין התחומים

בין התחומים

דוד מרקיש 

כולנו יצאנו מתחום המושב, כשם שהספרות הרוסית יצאה משולי האדרת של גוגול, כך פותח דוד מרקיש את סיפורה של יהדות רוסיה־רבתי. תחום המושב, שאת גבולותיו התוותה הקיסרית יקתרינה הגדולה, החל לגסוס עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה. יושביו התפזרו ברחבי העולם, ולאחר המהפכה תפסו לא מעטים מהם עמדות מפתח בשלטון ובתרבות הסובייטית. "היידישלנד" –ערש התרבות היהודית בחלק זה של מזרח אירופה – כלתה מן העולם במלחמת העולם השנייה. ראשי התרבות היהודית בברית המועצות היו ברובם יוצאי "תחום המושב": המשורר והסופר פרץ מרקיש – אביו של המחבר, ומהנציגים המובהקים של ספרות היידיש המודרניסטית, שחקן התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה סולומון מיכואלס, הסופר דוד ברגלסון ועוד. לאחר פלישת הנאצים הם הועמדו בראש הוועד היהודי האנטי־פשיסטי, שהוקם ביוזמתו של סטאלין במטרה לגייס את יהדות העולם ואת אמצעיה למאבק נגד הגרמנים. ב־1948 נרצח מיכואלס, מנהיגה הלא מוכתר של יהדות ברית המועצות, והוועד חוסל; ב־1952 הוצאו להורג מנהיגיו. מדוע בחרו חלק ניכר מסופרי וממשוררי היידיש להישאר בברית המועצות? כיצד נשזר גורלם הפרטי בגורלה, ומה היו התוכניות של סטאלין ביחס ליהדות ברית המועצות? בין התחומים מנסה לרדת לשורשן של שאלות אלה.

בין התחומים

 עומדים בשער : כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י-פלסטין, 1948-1917

עומדים בשער : כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י-פלסטין, 1948-1917

עומר עינב 

אמנם משחק הכדורגל המודרני נולד באנגלייה, ובעיקר בבתי הספר המיוחסים שלה, אך הוא נפוץ במהירות לכל חלקי העולם. עומר עינב, מחבר הספר עומדים בשער, מספר לנו כי משחק הכדורגל הפופולרי הגיע לגבולות ארץ ישראל עוד בימי האימפריה העות'מאנית. עם זה, אין ספק כי כיבושה של הארץ בידי הבריטים ב־1917 והנהגת משטר המנדט חוללו תפנית דרמטית במעמדו ובמקומו של המשחק. השלטונות הבריטיים קיוו שהמשחק יהיה אמצעי של קירוב לבבות בין הקהילות בארץ, הרחק מן הפוליטיקה והעימותים הלאומיים. תקוותם נכזבה, וברבות הימים לא היססו גם הם להשתמש במשחק ככלי לקידום מדיניות במיטב כללי ההפרד ומשול. יהודים וערבים נפגשו במגרשים ושיחקו כדורגל, אך שני הצדדים התקשו מאוד להרחיק את המחלוקות העדתיות והלאומיות מן השדה. ואכן, הניסיונות ללכד את השורות, להקים התאחדות כדורגל אחת רב־לאומית משקפים, כמו שהמחבר מתאר, את שלבי היחסים בין הקהילות. עומר עינב כתב מחקר חלוצי מרתק על החיים בתקופת המנדט הרחק ממטות התנועות הלאומיות, ומחקרו מוסיף נדבך חשוב ונסתר עד כה על הווי החיים בארץ בצילם של הסכסוכים. - כריכה אחורית.

עומדים בשער : כדורגל ויחסי יהודים וערבים בא"י-פלסטין, 1948-1917

 מעליונות אווירית למהלומה רב־ממדית : השימוש בכוח האווירי ומקומו בתפיסת המלחמה הכוללת של ישראל

מעליונות אווירית למהלומה רב־ממדית : השימוש בכוח האווירי ומקומו בתפיסת המלחמה הכוללת של ישראל

איתי ברון 

השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה במשך יותר משבעה עשורים משקף חשיבה יצירתית, קבלת החלטות נועזת ויכולת ביצוע מדויקת. לאורך התקופה הפך חיל האוויר מגוף קטן ודל במטוסים ובטייסים למרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית הכוללת של ישראל. מאז שנות ה־90 מעניקה הצמרת המדינית והצבאית עדיפות ברורה לשימוש בכוח האווירי במבצעים ובמלחמות על פני שימוש בכוחות היבשה. -- אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.

מעליונות אווירית למהלומה רב־ממדית : השימוש בכוח האווירי ומקומו בתפיסת המלחמה הכוללת של ישראל

 מודלים של מדינה אחת : היבטים מעשיים

מודלים של מדינה אחת : היבטים מעשיים

פנינה שרביט ברוך 

‫בשנים ‫האחרונות ‫הולכת ‫וגוברת ‫הנטייה ‫לדבר ‫על ‫אודות ‫"מותו ‫של ‫פתרון ‫שתי ‫המדינות” ‫ועל ‫החלפתו ‫במודל ‫של ‫מדינה ‫אחת ‫בין ‫הים ‫לירדן ‫כפתרון ‫לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‫הטענה ‫העיקרית ‫היא ‫שאין ‫כיום ‫אפשרות ‫מעשית ‫לחלוקה ‫פיזית ‫של הארץ, ‫בשל ‫הטשטוש ‫המוחלט ‫של ‫הקו ‫הירוק ‫והחיבור ‫המעשי ‫של ‫יהודה ‫ושומרון ‫(הגדה המערבית) ‫למדינת ישראל, ‫המתבטא ‫בהיקף ‫הנרחב ‫של ‫ההתיישבות ‫היהודית ‫ושל ‫הפעילות ‫הישראלית - ‫הביטחונית ‫והאזרחית - ‫באזור זה. -- אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.

מודלים של מדינה אחת : היבטים מעשיים

בריאות וביטחון לאומי : הילכו שניהם יחדיו?

בריאות וביטחון לאומי : הילכו שניהם יחדיו?

משה בר סימן טוב, איריס גינזבורג

מגפת הקורונה משנה סדרי עולם - מאורחות חיינו הבסיסיים ביותר ועד יחסי הכוחות הגיאופוליטיים, ונראה כי זה המצב גם אחרי החיסון. השלכות המגפה יישארו עימנו עוד זמן רב ויחייבו שינויים באורחות חיינו, בדומה לאירועים משמעותיים אחרים בעבר. השפעתה של המגפה על החיים בישראל ובעולם הייתה כבדת משקל וחרגה מעבר לתחום הבריאות. -- אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.

בריאות וביטחון לאומי : הילכו שניהם יחדיו?

 איום מזויף או אמיתי? : דיפ־פייק והאתגרים לביטחון הלאומי

איום מזויף או אמיתי? : דיפ־פייק והאתגרים לביטחון הלאומי

לירן ענתבי 

דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית הפך יישום זה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט. -- אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.

איום מזויף או אמיתי? : דיפ־פייק והאתגרים לביטחון הלאומי

 ככה זה היה : סיפור חיים

ככה זה היה : סיפור חיים

אניטה שפירא

אניטה שפירא כותבת בהקדמה לספרה האוטוביוגרפי: "רק על עצמי לספר לא ידעתי", אך הקריאה בספר מעידה כי מי שעלה בידיה לחשוף את צפונותיהם של אבות מייסדים וראשי היישוב יודעת גם יודעת לספר על פרשת חיים שתחילתה כאב וניתוק וסופה תהילה. על מה ש"היה" לה היא מקפידה לספר בלשון זהירה ורגישה, אך היא רק מעצימה את היריעה. שפירא כבשה את קהל הקוראים עם הביוגרפיה הראשונה שהוציאה לאור – ברל. עתה, לאחר עשרה ספרים שכתבה ולאחר שהתחמקה כל השנים ממענה לשאלות אישיות שהִפנו אליה מראיינים מכל עבר, היא מספרת את סיפור חייה, הנטוע בסיפור התחייה הלאומית והסוגיות הקשות והמסעירות ביותר שעימהן התמודדו הציונות והיישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. אניטה שפירא משלבת בספרה את סיפור חייה, השזור בתולדות התפתחותה של היסטוריונית מן המעלה הראשונה. בספריה ובתחומי העניין המגוונים שלה עלה בידה ליצור תמונה מקיפה של חברה בהתהוותה. הסיפור הלאומי משתלב בסיפור האישי, ולקורא מוגש מסמך מאלף על פרק חשוב בכתיבה ההיסטורית במדינת ישראל ועל דרכה והתגבשות אישיותה של החוקרת. -- מעטפת אחורית.

ככה זה היה : סיפור חיים

אספת עם בנפש אחת : פרננדו פסואה וההטרונימים

אספת עם בנפש אחת : פרננדו פסואה וההטרונימים

תרצה פרויס-יעקבסון 

יוצרים מעטים בלבד במאה העשרים זכו לתהילה כזו של פרננדו פסואה. בעברית ראו אור בעשרים ושבע השנים האחרונות עשרה ספרים פרי עטו של המשורר והסופר הפורטוגלי, תופעה שאין לה אח ורע ביחס לשום יוצר זר אחר. ההתעניינות האדירה בארץ בתרגומי יצירתו הפורייה נובעת מאיכותה הייחודית והנדירה. חידה אופפת את האיש ואת כתביו, ואספת עם בנפש אחת, מחקר מאת תרצה פרויס-יעקבסון, מתעמק באחת התופעות המרתקות שאפיינו את חריגות יצירתו. פסואה חש שלא הוא עצמו עומד מאחורי תוצריו, וכי אלה למעשה נכתבו כפרי רוחם של מחברים אחרים שהשתמשו בו כמדיום להבעת הגיגיהם האומנותיים. אותם מחברים, ההטרונימים, העסיקו רבים וטובים, והם עדיין מעוררים פליאה והערכה בקרב קוראי היוצר ומבקריו. המחקר הנוכחי מתמקד בהטרונימים ומסייע לקוראי פסואה ולאוהביו לתהות על קנקנו. - כריכה אחורית.

אספת עם בנפש אחת : פרננדו פסואה וההטרונימים

שתי וערב : פסיכואנליזה, אמנות ותרבות

שתי וערב : פסיכואנליזה, אמנות ותרבות

עורכת: הילית אראל-ברודסקי 

ספר זה נולד מתוך אהבה. אהבת הפסיכואנליזה ואהבת האמנות והתרבות. אהבות אלו מפרות ומעשירות האחת את רעותה, ובמובנים רבים התפתחו וממשיכות להתפתח מתוך השפעה הדדית. אם בתחילת דרכה ביקשה הפסיכואנליזה להתקבל כדיסציפלינה מדעית, דומה שבמאה ה-21 הפסיכואנליזה מאפשרת לעצמה להרפות מעט מאחיזתה הקלאסית ומבקשת להתרחב ולצאת מגבלותיה, לחתור תחתיהם, ולהיעזר לשם כך ביצירה. במובן מסוים הפסיכואנליזה בת-זמננו משמרת את הגלופה של החשיבה הקלאסית, ובה-בעת היא מתרחבת ויוצאת אל מה שקיים בין המילים ומעבר למילים, מתוך ניסיון לפגוש את אזורי הנפש שבהם השדה של המילה אינו מצליח להחזיק את מלוא עוצמת החוויה. האם המוזה היא זו שמאפשרת לנו לחשוב אנליטית? ליצור? או שמא זו המשמעת הכמעט דתית שבה אנו מגיעים מידי יום לחדר הטיפול ושבים ומקשיבים בכל פעם מחדש למטופל המגיע אלינו? במובן זה המושג "שתי וערב" מקפל בתוכו את שתי העמדות הללו של עבודה יומיומית אדוקה ויצירתיות המתעוררת מתוכה ולעומתה - אריג עשיר הנטווה ביניהן. אסופת מאמרים זו נעה בין נקודות הממשק והשונות שבין הפסיכואנליזה לבין תחומי אמנות מגוונים כגון מוזיקה, אמנות פלסטית, ספרות, צילום, קולנוע, ארכיטקטורה, מחול, תורת הסוד ובודהיזם. - כריכה אחורית.

שתי וערב : פסיכואנליזה, אמנות ותרבות

 מחיר השתיקה : ההנהגות היהודיות בסלובקיה ובהונגריה בתקופת השואה

מחיר השתיקה : ההנהגות היהודיות בסלובקיה ובהונגריה בתקופת השואה

רות לנדאו

באביב 1944 עלו יהודי הונגריה בהמוניהם על רכבות שלקחו אותם ליעד בלתי ידוע. בסתיו 1944 נשלחה לאותו יעד גם שארית יהדות סלובקיה. היהודים, ברובם, לא ידעו מה צפוי להם. ההערכה היא שבשואה נספו 83% מיהודי סלובקיה (כ-70,000 בני אדם) ו- 68% מיהודי הונגריה (כ-565,000 בני אדם). אין ייתכן הדבר? איך יכול להיות ששנה לפני תום המלחמה מאות אלפי יהודים לא ידעו מה צפוי להם? האם איש לא ידע? ומה בדבר ההנהגות היהודיות? האם ידעו? ואם ידעו - מדוע לא הפיצו את המידע הזה, מידע שהיה עשוי להציל חיים רבים? ואיך ייתכן שמנהיגי הקהילות, כמעט כולם, נותרו בחיים בעוד שהמוני היהודים עלו ללא התנגדות לרכבות המובילות אותם להשמדה? מחיר השתיקה של רות לנדאו מערער על נרטיבים שהתקבעו בחקר השואה; הוא מנסה להשיב על שאלות קשות אלה ועל עוד רבות אחרות. הספר, המבוסס על מחקר משווה מעמיק וביקורתי, בוחן את ההתנהלות של ההנהגות היהודיות בזמן מלחמת העולם השניה בשתי מדינות שכנות שחלקו תרבות משותפת - הונגריה וסלובקיה - ואת הקשרים ביניהן. הוא סוקר, בין השאר, את המוטיבציות האישיות, השנויות במחלוקת לעתים, של המנהיגים השונים - ביניהם גיזי פליישמן, אוסקר נוימן והרב דב וייסמנדל בסלובקיה, ואוטו קומוי, משה קראוס, יואל ברנד ורודולף קסטנר בהונגריה. - כריכה אחורית.

מחיר השתיקה : ההנהגות היהודיות בסלובקיה ובהונגריה בתקופת השואה

 לא מרימים ידיים : מחאות ואלימות כלפי המדינה בישראל

לא מרימים ידיים : מחאות ואלימות כלפי המדינה בישראל

יאיר יאסן

על סמך ראיונות אישיים שערך המחבר עם עשרות פעילי מחאה מקבוצות מיעוט שונות מתאפשרת הצצה מבפנים על המחאות החברתיות שמטלטלות את ישראל של תחילת המאה ה-21 ומאיימות להעמיק את קרעיה הפנימיים. ספרו החשוב של יאיר יאסן מספק מבט עומק השוואתי על שלוש זירות מחאה סוערות אך שונות לחלוטין בישראל: הימין-הרדיקלי בגדה המערבית, הבדואים בנגב, ויוצאי אתיופיה. כל אחת מהזירות מתאפיינות ברקע, נסיבות וביטויים שונים של התנגשויות אלימות בין פעיליה לבין סוכני המדינה, התנגשויות שכולן, על פניו, מנוגדות לאינטרסים של חבריה.מחאות ועימותים אלימים בין אזרחים לרשויות המדינה מעוררות עניין ציבורי, תקשורתי ומחקרי. הפעלת אלימות מדינתית היא חלק מהמונופול על האלימות המופקד בידי המדינה, והיא מלמדת, בין השאר, על מעמדם של מי שהיא מופעלת נגדם ועל מקומם בהיררכיה של האזרחות. ספר זה מציע זווית נוספת לדיון באלימות פוליטית, זו של אזרחים כלפי רשויות המדינה והחוק. מה ניתן ללמוד מהמחאה האלימה על הלגיטימיות הנתפסת של המדינה בעיני הפעילים? על האמון במשטרה? על מעמדן של הקבוצות המעורבות באלימות? ועל הדרך שבה פעילים מפרשים את האלימות שבה לקחו חלק, במתכוון או שלא במתכוון? - כריכה אחורית.

לא מרימים ידיים : מחאות ואלימות כלפי המדינה בישראל

קרב ללא נשק

קרב ללא נשק

קפטן אי הרטלי לדר

"ספרון זה הוקדש ל"משמר האזרחי". לא באופן כללי אלא באופן אישי לכל המבוגרים מדי או הצעירים מדי, לבלתי כשירים רפואית, לחולים, לפסחים ולעיוורים. לב הספרון הוא פשטותו והוא נכתב עבור אזרחים מן השורה, לא עבור לוחמי קומנדו או מקצוענים. מאז הופיע הספרון הואשמתי במגוון האשמות החל מהיותי בריון פשוט ועד סדיסט. אינני אף אחד מהם. יש בי אהבה אמיתית לבני אדם ואהבת חיים. אני פשוט מאמין שלימוד תורת ההגנה העצמית היא השקעה טובה -- הקדמת המחבר לספר.

קרב ללא נשק

פגישות

פגישות

מרטין בובר

"דמה את עצמך כי שרוי אתה בבראשית, יחידי, יחידי לגמרי בעולם; והנה ניתן לך להשיג אחת משתיים: ספרים או אנשים. אמנם שומע אני בני אדם מקלסים קילוסים לבדידותם, אך הלא אין הם מצליחים בכך אלא משום שבכל זאת מצויים אנשים בעולם, אם גם בריחוק מקום. בגיחי מרחם אמי לא ידעתי ספרים, ויש את נפשי למות בלי ספרים, עם שיד־אדם תהא בידי. אמנם עתה יש ואני מגיף את דלת חדרי ומתמכר לספר, אבל — רק משום שיכולני לחזור ולפותחה, ואדם יהא מציץ לעומתי." [מרטין בובר, מתוך הספר]
"בתוך היסח־הדעת של העולם מבקש בובר לנהל חיים של דיאלוג, התובעים קשב למפגש המזדמן בדרכנו. ספרון זה הוא אפוא עדות לאפשרות זו עבור אותם הנכונים ללכת בעקבות אצבע שלוחה זו המורה את הכיוון, ואף כי יש ויטעו לעיתים בדרך — הרי הם מצויים אם לא יוציאו עצמם — בתוך הדיאלוג." [ד"ר ימימה חדד, מתוך אחרית הדבר] -- אתר עברית

פגישות

 מכתב של משוגע ועוד סיפורי משוגעים

מכתב של משוגע ועוד סיפורי משוגעים

גי דה מופסאן

"מופסאן סוקר וסורק את מסתרי נפש האדם בעת שפרויד מתחיל לעבוד על הנושאים הללו. אפשר לומר שהוא הקדים את תגליותיו של פרויד בכך שהציג באופן שונה את נתוני הבסיס הפסיכולוגיים. וכך מקבל הטקסט הספרותי עוצמה של מסמך קליני. הוא רכש היכרות כה מרשימה עם המכניזמים הפסיכולוגיים שגם כיום יש בו כדי ללמד אותנו. בעיניו של מופסאן, הסופר הוא פסיכולוג ממדרגה ראשונה." - כריכה אחורית.

מכתב של משוגע ועוד סיפורי משוגעים

חובב הספרים

חובב הספרים

שארל נודיה

חובב הספרים הוא טיפוס שיש לעמוד על טיבו, משום שכל התחזיות מעידות על כך שהוא צפוי להיעלם בעתיד הקרוב. הספר המודפס קיים כארבע מאות שנים, לא יותר מכך, וכבר יש בנמצא מדינות שבהן הספרים נערמים בקצב שמאיים לערער את האיזון העולמי כולו. האנושות הגיעה לתקופה בלתי צפויה: עידן הדפוס. -- אתר עברית.

חובב הספרים

סוקרטס וממשיכיו : חיי הפילוסופים (ספר שני)

סוקרטס וממשיכיו : חיי הפילוסופים (ספר שני)

דיוגנס לארטיוס

תקציר הספר "ישנו טוב אחד בלבד – ידע, ורע אחד בלבד – בורות." דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספר השני ביצירה: סוקרטס וממשיכיו, ובמרכזו דיון בדמותו המרתקת של סוקרטס, אשר, כשם שמעיד עליו קיקרו, "היה הראשון שקרא לפילוסופיה לרדת מן השמיים." לאחר מכן נסב הדיון על יורשיו של סוקרטס ותלמידיהם של אלה, אשר נתכנו "סוקרטיים". הביוגרפיות מתובלות בשלל אנקדוטות, אמרות כנף ומכתמים – הן משעשעים הן מרחיבי דעת – שהם מסימני ההיכר של דיוגנס כביוגרף.- כריכה אחורית.

סוקרטס וממשיכיו : חיי הפילוסופים (ספר שני)

 אבל היתה שם אהבה : עיצוב זיכרון השואה

אבל היתה שם אהבה : עיצוב זיכרון השואה

עורכות: מיכל גוברין, דנה פריבך־חפץ, אתי בן־זקן

מה תפקידו של זיכרון השואה מול הווה משתנה? כיצד לעצבו כאחריות חברתית וכמחויבות אישית? ומהו הזיכרון היהודי? שמונה עשורים אחרי מלחמת העולם השניה, ככל שמתמעט דור הניצולים, מתעצמת השאלה כיצד להעביר את זיכרון השואה לדורות הבאים. הדי השואה מוסיפים לרדוף את האנושות ונמשך המאבק על הנרטיב של הזיכרון.עם סוגיות אלו התמודדה קבוצת מחקר במכון ון ליר בהובלתה של מיכל גוברין. אמנים, היסטוריונים, פילוסופים, חוקרי מוח ופסיכואנליזה, ספרות וקולנוע, בני שלושה דורות ומרקעים שונים חברוּ יחד לקהילה, וחלקו את תובנותיהם המקצועיות ואת סיפוריהם האישיים. הם דנו בריבוי מופעיו של השבר ובדרכי הבנייתו: איך לזכור בלי להִכנע לקרבניות? איך למזג את “האחריות לזכור” ב”לזכור באחריות”? תובנותיהם פורצות הדרך הובילו גם ליצירת ה”התכנסות ליום השואה”, אשר מאז 2017 מונחלת בידי מכון שלום הרטמן.ספר זה מביא את פירות המחקר במגוון קולות וסוּגות, תוך חשיפת המתח שבין הזיכרון הקולקטיבי לבין משקעיו של הזיכרון הפרטי. זוהי הזמנה לכל קוראת וקורא להוסיף את קולם האישי ולקחת חלק פעיל בעיצוב זיכרון השואה כאחריות מוסרית, חברתית ואישית – וכקריאה לחיים. -- גב הספר.

אבל היתה שם אהבה : עיצוב זיכרון השואה

שביתה ומאבקים מקצועיים בדמוקרטיות

שביתה ומאבקים מקצועיים בדמוקרטיות

לילך ליטור

השביתה: משפט, היסטוריה ופוליטיקה הוא הספר המקיף הראשון העוסק בשביתה כתופעה רב-ממדית. כולנו מכירים את השביתות הגדולות שפורצות מפעם לפעם במשק, למשל אלה של עובדי הנמלים, של המצילים ושל ארגוני המורים. רבים מאיתנו זוכרים פרשות כגון ההתפטרות הקולקטיבית של הרופאים המתמחים, וחלקנו אף השתתפנו בשביתות הזדהות.אך מה באמת אנחנו יודעים על שביתות? מהו מעמדה של שביתה כזכות אדם וכזכות חוקתית? מה נחשב עילה לשביתה ומהם האמצעים להגבלתה? לתופעה, מתברר, היבטים רבים - היסטוריים, פוליטיים, חברתיים ומשפטיים. בכל אלה עוסק הספר שלפניכם.בספר זה תוכלו ללמוד על תולדות השביתה והתפתחותה בעולם ובישראל, על הדין החל במאבקים קיבוציים, על סוגיות משפטיות כמו שביתה פוליטית, על גישות שונות להסבר של שביתות, וגם על אירועים בני זמננו כמו שביתה וירטואלית. -- אתר למדא.

שביתה ומאבקים מקצועיים בדמוקרטיות

דפוס ראשון : מהדורת התלמוד הירושלמי ונציה רפ"ג 1523 וראשית הדפוס העברי

דפוס ראשון : מהדורת התלמוד הירושלמי ונציה רפ"ג 1523 וראשית הדפוס העברי

יעקב צ' מאיר

‏מאז נכתבה התורה שבעל פה היה הספר לכלי העיקרי שבאמצעותו נשמרה והועברה מדור לדור. כלי זה עבר פיתוחים ושכלולים רבים באלף שנות ההיסטוריה של התלמוד הכתוב. הדרמטי שבהם היה המצאת מכבש הדפוס באמצע המאה הט"ו. המצאה זו חילקה את תולדות ספר־התלמוד לשתי תקופות שוות פחות או יותר באורכן: תקופת כתבי היד ותקופת הדפוס. החלפת הטכנולוגיה של שכפול הטקסט מעלה שאלות על אופני מסירת הידע והתקבלותו: כיצד השפיעה החלפת הטכנולוגיה על תפיסת הידע, על דימויי הידע, על קריאתו, על פירושו ועל עיבודו? דפוס ראשון עוסק ברגע שבו הוחלפה טכנולוגיית מסירת הידע באמצעות בחינה מדוקדקת של ממצא היסטורי חד־פעמי ורב־משמעות. כתב יד ימי־ביניימי של התלמוד הירושלמי, שנוצר במאה הי"ג ברומא, התגלגל במאה הט"ו לוונציה ושימש מקור למהדורת הדפוס הראשונה של התלמוד הירושלמי. כתב היד מלא בטביעות של אצבעות מוכתמות בדיו, בסימני מדפיסים ובעיקר באלפי הגהות ושינויי נוסח שסומנו עליו כהכנה לקראת ההדפסה. כתב יד זה, הנמצא כיום בספריית אוניברסיטת ליידן שבהולנד, פותח לפנינו צוהר אל סדנת ההדפס, וחושף את האופן שבו חשבו המדפיסים הוונציאניים על מסורת כתבי היד הימי־ביניימית, על מותה הצפוי בצל ההמצאה הטכנולוגית החדשה ועל משמעותו ההיסטורית של מעשה ידיהם. באמצעות ניתוח מדוקדק של כתב היד מבקש דפוס ראשון לדון בשאלות ההיסטוריות והמתודולוגיות שמציב לפנינו רגע ההחלפה של טכנולוגיית מסירת הידע. -- אתר המו"ל.

דפוס ראשון : מהדורת התלמוד הירושלמי ונציה רפ"ג 1523 וראשית הדפוס העברי

ההרפתקן סימפליציסימוס התם (1668)

ההרפתקן סימפליציסימוס התם (1668)

הנס יאקוֹבּ כריסטוֹפל פון גרימלסהאוּזן 

‏ההרפתקן סימפליציסימוס, המונומנט הספרותי הגדול למלחמת שלושים השנה (1618–1648), שיצא לאור כמעט "בזמן אמת", כעשרים שנה לאחר התרחשותה, משלב יחד רומן פיקרסקי, היסטורי, סאטירי, אוטוביוגרפי, פנטסטי וריאליסטי – ובכל הגדרה יש מידה של אמת. מלחמה זו, שזרעה חורבן נורא בכל אירופה, היתה הדגם הראשון בהיסטוריה למלחמה "כלל עולמית".המחבר, הנס יאקוב כריסטופל פון גרימלסהאוזן (1622–1676), אמנם חווה אותה על בשרו ואף השתתף בה בצעירותו, אך כסופר נמנע מלהזדהות עם אחד המחנות, לצדד במי מהיריבים או לחגוג ניצחונות. הוא אף מצהיר במפורש: "למען הדורות הבאים אתאר אילו מעשי זוועה נעשו שוב ושוב במלחמתנו הגרמנית". קורותיו המוזרים של הגיבור מתוארים לעתים באכזריות, אך תמיד בהומור פרוע, ומראש שָׂמים לְאַל כל הערצת גיבורים או פולחן אישיות. בכך נעשה סימפליציסימוס לאחת היצירות האנטי-מלחמתיות החזקות שנכתבו אי-פעם ואחד מנכסי צאן ברזל המוקדמים של הספרות הגרמנית. -- אתר המו"ל.

ההרפתקן סימפליציסימוס התם (1668)

The Ethics of Attention: engaging the real with iris murdoch and simone weil

The Ethics of Attention: engaging the real with iris murdoch and simone weil

Silvia Caprioglio Panizza 

This book draws on Iris Murdoch's philosophy to explore questions related to the importance of attention in ethics. In doing so, it also engages with Murdoch's ideas about the existence of a moral reality, the importance of love, and the necessity but also the difficulty, for most of us, of fighting against our natural self-centred tendencies. Why is attention important to morality? This book argues that many moral failures and moral achievements can be explained by attention. Not only our actions and choices, but the possibilities we choose among, and even the meaning of what we perceive, are to a large extent determined by whether we pay attention, and what we attend do. In this way, the book argues that attention is fundamental, though often overlooked, in morality. While the book's discussion of attention revolves primarily around Murdoch's thought, it also engages significantly with Simone Weil, who introduced the concept of attention in a spiritual context. The book also engages with contemporary debates concerning moral perception and motivation, empirical psychology, animal ethics, and Buddhist philosophy. The Ethics of Attention will be of interest to researchers and advanced students working on Iris Murdoch, Simone Weil, ethics and moral psychology, and the philosophy of attention. -- Publisher Website.

The Ethics of Attention: engaging the real with iris murdoch and simone weil

Muhammad and the empires of faith the making of the prophet of Islam

Muhammad and the empires of faith the making of the prophet of Islam

Sean William Anthony 

In Muhammad and the Empires of Faith, Sean W. Anthony demonstrates how reading non-Muslim and Muslim sources in tandem with a critical eye can breathe new life into the historical study of Muhammad and the world that his message transformed. By placing these sources within the intellectual and cultural world of Late Antiquity, Anthony offers a fresh assessment of the earliest sources for Muhammad's life, taking readers on a grand tour of the available evidence, and suggests what new insights stand to be gained from the techniques and methods pioneered by countless scholars over the decades in a variety of fields. Muhammad and the Empires of Faith offers both an authoritative introduction to the multilayered traditions surrounding the life of Muhammad and a compelling exploration of how these traditions interacted with the broader landscape of Late Antiquity. -- Publisher Website.

Muhammad and the empires of faith the making of the prophet of Islam