כרך א. חוק הירושה, תשכ"ה-1965 הוא החוק הראשון שהתקבל בכנסת במסגרת התכנית לחקיקה אזרחית חדשה. תכנית זו נועדה בעיקר להחליף את החוק העות'מני – מנדטורי בכלל, ואת המג'לה בפרט. הרעיון לחוקק חוק ירושה חדש עלה עם קום המדינה. בשנת תשי"ב-1952 פורסמה הצעת חוק מפורטת ביותר עם דברי הסבר רחבים מטעם משרד המשפטים. הצעה זו, עם שינויים מסויימים, היוותה בסיס לחוק הירושה הנוכחי. הצעת החוק הרשמית משנת 1958 התבססה על הצעת תשי"ב, ובמקום לכתוב דברי הסבר מפורטים להצעה החדשה, צוטטו חלקים נרחבים מדברי ההסבר להצעת תשי"ב. החוק שהתקבל בסופו של דבר בשנת 1965 הוא כדמותן וכצלמן של שתי ההצעות הקודמות, עם שינויים משניים קלים. השינויים הבולטים ביותר הם השמטת ההוראות שדנות בהסכמי ירושה ומתן זכות ירושה לידוע(ה) בציבור. אין לומר שהשינויים האחרים הם שינויים של מה בכך, אולם מי שמשווה את חוק הירושה להצעות שקדמו לו, יווכח לדעת שההוראות העיקריות ופרטיהן נשארו בדרך כלל. רוב השינויים הם שינויי ניסוח ולא תוכן.
כרך ב. ספר זה מכיל שני שערים, דן בשני נושאים שכל אחד מהם מהווה פרק נפרד בחוק הירושה, תשכ"ה 1965: מזונות מן העיזבון ומשפט בינלאומי פרטי. השער הראשון,מזונות מן העיזבון, מהווה המשך ישיר לספרי הראשון על חוק הירושה והוא עוסק בסעיפים 56 – 65 . השער השני דם בחלק שלפני האחרון של חוק הירושה הדן במשפט הבינלאומי והוא מתייחס לסעיפים 135 – 144 של חוק הירושה. אין קשר ישיר בין שני שערים אלה אך שניהם שייכים לדיני הירושה ומהווים חלקים חשובים מחוק הירושה, תשכ"ה 1965. הנושאים הנידונים הם, לדעתי, בעלי חשיבות מיוחדת והדיון בהם הוא בעל עניין משפטי רב.
כרך ג. הספר המונח לפנינו הוא השלישי והאחרון של הפירוש לחוק הירושה, תשכ"ה 1965. כרך זה דן בשלושת הפרקים בחוק הירושה שטרם דנתי בהם: הפרק החמישי העוסק בצו ירושה ובצו קיום צוואה, הפרק השישי העוסק בהנהלת העיזבון וחלוקתו והפרק השמיני הדן בהוראות שונות. בכרך זה סיימתי את שאיפתי-משימתי לפרוס לפני משפטנים בארץ פירוש רחב ומקיף לחוק הירושה. אף כי הנושאים המועלים בספר הם לעתים נושאים טכניים העוסקים בצדדים פרוצדוראליים, המעיין בתוכנו של הספר ייווכח לדעת שגם עניינים אלה מצריכים במידה רבה דיונים ועיונים משפטיים מעמיקים. כמו בכרכים בקודמים, גם בכרך זה דנתי בהיבטים המעשיים והעיוניים של חוק הירושה, והוא מכוון הן למשפטן בעל הנטיות העיוניות והן למשפטן איש המעשה. תקוותי שגם כרך זה, בדומה לכרכים הקודמים, יתקבל בברכה על ידי הקהילייה המשפטית כולה – שופטים, מורים, חוקרים ועורכי דין. -- אתר נבו.