"קריאה באותנטיות במפגש הפסיכואנליטי כמוה כהדרכה קלינית מהמשובחות ביותר שניתן לבקש, הניתנת בגישה קלייניאנית עכשווית. בניתוח תאורטי של סיפורים קליניים מפורטים ומלאי חיים, ברנמן פיק מעניקה לנו מפתחות למסע האנליטי לעבר אותנטיות, תוך דגש מתמיד על המתרחש בתוך יחסי העברה והעברה נגדית. ברנמן פיק חברה בחברה הפסיכואנליטית הבריטית והיא ביקרה, לימדה והדריכה בישראל פעמים רבות. אישיותה החמה והבלתי אמצעית, בשילוב חושיה הקליניים יוצאי הדופן, מאפשרים לחשוב על קליניקה באופן שהוא גם מבריק ומקורי וגם נגיש וניתן ליישום. היא ידועה באמירתה כי היא אוחזת במטופליה ובמודרכיה בשתי ידיים: האחת מלאת רגישות והבנה למקום שבו אלו נמצאים, והשנייה חותרת לאמת ללא פשרות ומאמינה בה כאמצעי לריפוי ולהתפתחות. חוויית הקריאה בספרה מעוררת תחושה דומה. היא אוחזת בנו הקוראים מתוך הכרה אמפתית במגבלותינו, אך אינה מוותרת לנו על החתירה באומץ להיכרות עם הנקודות העיוורות שלנו, עם המעקפים הלא מודעים שלנו, עם העשבים השוטים שמפריעים לנו לעזור ולהיעזר." - כריכה אחורית.

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב- 1948, לחם במלחמה ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה. בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון, ב- 2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה.--כריכה אחורית.

״פרץ הכניס את ביאליק ל׳קודש קודשיו׳, ׳מעבדת׳ היצירה שלו. כלומר, הוא פתח לפניו את דלת חדר העבודה שלו, קרא לפניו טקסטים, וביאליק התבקש לחוות דעה, לפרץ היה אמון מלא בטעמו ובחושיו הספרותיים. כך נעשה המשורר העברי עד־שותף לחיי היצירה של הנסיך היריב. הלה רחש לו אמון כה רב, עד שגילה לו כמה מתוכניותיו היצירתיות, דבר שאיש, להוציא אולי מקורבים אחדים, לא הובא בסודותיו״.במסה בת שלושה פרקים, בין שני הרים, זוגות סופרים: קרבה, ריחוק וחיכוך יצירתי, חושף דן מירון את זיקות היצירה אצל ארבעה מן היוצרים היהודיים המודרניים המרכזיים: חיים־נחמן ביאליק, יצחק ליבוש פרץ, שאול טשרניחובסקי ואורי-צבי גרינברג. מירון מתחקה כאן אחר קריאתו של סופר בכתביו של סופר אחר בן זמנו, ומניח את עקרונותיה של אוריינות טקסטואלית עקיפה: קריאה בעיניו של אחר. בתוך כך הוא משמיע שוב את קולה של השירה העברית והיידית, במלאת כמאה שנה לערך מאז כתיבתה: מהי הירושה האסתטית שהותירו מנסחיו של הביטוי העברי הספרותי המודרני? והאם ניתן עוד להיכנס בשערי יצירתם?לספר מצורפת הקדמה מאת לילך נתנאל, שעניינה החניכה הרגשית שהציעה הספרות היהודית מודרנית לקוראים בני זמנה, וגלגוליה של חניכה זו בקרב קוראים מאוחרים." -- כריכה אחורית.

גלילאו גליליי הוא אחד המדענים הדגולים והמרתקים ביותר בתולדות האנושות. הדרמה שאפפה את חייו ואת מותו; התושייה המזהירה שגילה בניסוייו במכניקה; אומץ הלב שהפגין בהגנתו על השקפותיו; הצלחתו הכבירה בהפצת ממצאיו ובהנגשתם לציבור; ורעיונותיו שהניחו את היסודות שעליהם נבנה המדע המודרני – בזכות כל אלה גלילאו וסיפורו הם בני אלמוות. מפליא להיווכח עד כמה סיפורו של גלילאו רלוונטי לימינו. בעולם שבו ממשלות מחזיקות בעמדות אנטי־מדעיות, מכחישי המדע תופסים עמדות מפתח, עימותים בין המדע והדת מתנהלים בלי שום צורך, והתהום בין מדעי הרוח למדעים המדויקים הולכת ומ עמיקה, סיפורו של גלילאו משמש בראש ובראשונה כתזכורת רבת־עוצמה לחשיבותו של חופש המחשבה. גלילאו ומכחישי המדע – ביוגרפיה מבריקה וקריאה המביאה פרשנות מרעננת, נהירה ומאירת עיניים על חייו והישגיו של גלילאו. הספר שופך אור חדש על תגליותיו ועל קריאת התיגר שלו מול מכחישי המדע, בעלילה מרתקת שיש בה מסר חשוב לימינו אנו. -- אתר של מודן הוצאה לאור.

"הספר הזה הוא עלי," כותבת גליה עוז, "אבל אני לא יחידה. בתים כמו הבית שבו גדלתי צפים איכשהו בחלל, הרחק מהישג ידם של עובדים סוציאליים, מחוץ לטווח ההשפעה של מהפכות כמו מי טו, בלי להשאיר סימן ברשתות החברתיות. מסויטים ומבודדים, הם מצפינים בחוכמה את הסודות שלהם כמו ארגוני פשיעה. כדי לכתוב על זה אין לי ברירה אלא להתגבר על האילמוּת והחשאיות, על ההרגל לשמור הכול בבטן ועל הפחד מה יגידו. אני לא באמת מתגברת, כמובן. אבל אני כותבת". דבר שמתחפש לאהבה הוא עדות כנה וחשופה על חייה של עוז, אבל גם מסמך ייחודי על הדינמיקה של עריצות בתוך המשפחה, "מדריך-כיס לניצולי התעללות", שנכתב עבור כל מי שמוכן להישיר מבט אל הצללים שבחיי בני אדם, ואל מציאות שבה הבית איננו תמיד מקום בטוח. - אתר המו"ל.

הפילוסופים אך פירשו את העולם באופנים שונים, אבל העיקר הוא לשנותו" (מרקס: התזה ה-11 על פויירבאך). קרל מרקס הציע כלים להבנת העולם ותביעה לשינויו. הוא ניתח את ההוויה החברתית ואת המנגנונים הכלכליים המאפשרים אותה. בה בעת הציע תורה לשחרור האדם מיחסים חברתיים-מדיניים דכאניים. הספר שבידיכם עוסק במכלול ההגות של מרקס על שני נדבכיה – ניתוח המצוי והקריאה המהפכנית לשנותו – תוך עמידה על היחסים המורכבים ביניהם. ספר ארבעה פרקים. הפרק הראשון, "המטריאליזם ההיסטורי", עוסק ביסודות המרקסיזם כתורה העושה שימוש בכלים מתחומים שונים (כלכלה, היסטוריה, סוציולוגיה ופילוסופיה) כדי להסביר מהו האדם ומה היחס בין מציאותו החברתית לתודעתו. הפרק השני, על "ההתנכרות", מוקדש לתיאור אורח החיים של דיכוי וניצול באופן הייצור הבורגני-רכושני, דהיינו במסגרת הקפיטליזם שהכיר מרקס בשעתו (ומבחינה מסויימת גם בקפיטליזם כפי שאנו מכירים בימים אלה). פרק זה עוסק גם בביקורת של מרקס על מה שכינה "קומוניזם גס" (טוטליטריזם קומוניסטי-שוויוני). הפרק השלישי, על ה"קומוניזם", מנתח את הדרך שבה תפסו מרקס ואנגלס את מהפכת הפרולטריון, שאת בואה המתקרב חזו, ואת האפשרויות של חברה קומוניסטית עתידה, "ממלכת החירות". בפרק האחרון, "סוף דבר", נעשה נסיון לענות על השאלה, מדוע לא מומשה תורת שחרור האדם של מרקס. -- אתר המו"ל.

מה הקשר בין תמונת העולם במוחנו ובין המציאות? עד כמה אנשים שונים רואים את אותה תמונת עולם? למה בני אדם מתקשים לקבל את העובדה שהמציאות מורכבת ומלאת סתירות? האם הדאגה לזולת מעידה על פראייריות? האם יצר לב האדם רע מנעוריו? האם יש לנו רצון חופשי? למה במאבק הפוליטי לשמאל הליברלי יש חסרון מובנה? כדי לענות על שאלות אלו עלינו להבין איך המוח קולט ומפענח מידע, ואיך הוא מבחין בין טוב לרע. מטרת ספר זה היא להנגיש לקוראים מידע שמקורו בחקר המוח על המנגנונים העצביים שמאפשרים פעולות אלה. טענה מרכזית היא שמנגנונים אלו הם בבסיסם מנגנונים רגשיים, שנועדו במקור לשם שרידות הפרט וצאצאיו. דבר זה יכול להסביר את יכולותיו המוגבלות של האדם בקבלת החלטות מוסריות ורציונליות. -- כריכה אחורית.

 

במערכת היחסים המורכבת והמשמעותית בטיפול הפסיכואנליטי, יש חשיבות מיוחדת לאופן שבו מבין המטפל את המטופל ומסריו. במרכז הספר האתיקה של ההבנה הטיפולית עומדת הטענה כי מלאכת ההבנה בטיפול הפסיכואנליטי היא התרחשות אתית. מה מייחד את אתיקת ההבנה הפסיכואנליטית? כיצד ניתן להבין את המטופל באורח המלא ביותר מבלי להתכחש לאחרותו? כיצד נכון למטפל להתמודד עם הסיטואציה הטיפולית המשתנה? שאלות אלו ואחרות נבחנות לאורך הספר בעזרת ההרמנויטיקה של הפילוסוף הנס גאורג גאדמר. שלושה מהמונחים העיקריים בהגותו של גאדמר - "דעה קדומה", "מרחק" ו"דיאלוג" - משמשים לחשיפה ולניתוח של המתחים האתיים הקיימים בשלוש גישות פסיכואנליטיות מרכזיות: התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית של פרויד, התיאוריה של ויניקוט והגישה ההתייחסותית. מאפייניה האתיים של ההבנה הפסיכואנליטית מתבררים כנובעים מאפיוני המפגש הטיפולי. הם אינם תלויים בהכרח בהבנות הנובעות מגישות תאורטיות ואישיות, אלא מנהלים איתן דיאלוג ער. הספר מציע עמדה של הבנה והקשבה, המתאימה לכל מי שעוסק בטיפול הפסיכואנליטי. -- כריכה אחורית.

הבעל שם טוב חולל את התנועה הרוחנית היהודית החשובה ביותר בעת החדשה, שהייתה לבסוף לתנועת המונים רחבה. אך החסידות החלה כחבורת מקובלים אקסלוסיבית למדי שבראשה עמד הבעש"ט. מה היה סוד קסמו של בעל שם אנונימי וחסר ייחוס בעיניהם של מקובלים גדולים בני זמנו? מה טיבו של "המפתח" המיוחד שהעניק להם להבנת קבלת האר"י? כיצד מפתח זה פתח את ליבם ותודעתם מחד, וסלל דרך לבניית צורת קיום חברתית חדשה מאידך? בעזרת התחקות מדוקדקת אחר הנחיות לתפילה בכוונות האר"י, שמות קדושים להתמודדות עם מחשבות זרות וריטואלים ל"המתקת הדינים" שמסר הבעש"ט לתלמידיו, מבקש ספר זה להיכנס אל תוככי בית היוצר של המהפכה הבעש"טיאנית. -- אתר המו"ל.

ספר זה מתאר את תהליך התהוותו של שירות החוץ של ישראל והתפתחותו ההדרגתית במשרד הראשי בארץ ובנציגויות שברחבי תבל. נסקרות כאן כעשרים השנים הראשונות של משרד החוץ, מקום המדינה ועד לאחר מלחמת ששת הימים. היו אלה ימי שר החוץ המייסד משה שרת והמנכ"ל הראשון, ד"ר ולטר איתן, שרת החוץ גולדה מאיר ושר החוץ אבא אבן... -- כריכה אחורית.

"הליכי מעצר – מורה נבוכים סוקר את הליך המעצר ומציג בפני הקורא את החלטות בתי המשפט שהתקבלו בסוגיות שונות המלוות את הדיון במעצר, החל משלבי החקירה עובר לשלב המעצר עד לתום ההליכים ועד לסיומו של ההליך הפלילי. כמו כן מציג הספר החלטות בהליכי מעצר ייחודיים, לרבות מעצרים מנהליים. הספר אינו דן במחקר התאורטי בסוגית המעצר. מטרתו של הספר ​לשמש ככלי עבודה יישומי ומורה נבוכים לשופטים, לעורכי דין ולציבור הבא בשעריו של בית המשפט בדיוני מעצרים." -- אתר נבו.

"מה הוביל להחלטת הררי כיצד התנהל משפט אייכמן מה קבע בית המשפט לעניין "מיהו יהודי" במה תרם היועץ המשפטי לממשלה להסכם השלום עם מצרים מה הוביל להורדת המחזה "מלכת אמבטיה" כיצד השתנה השימוש של נשיא המדינה בסמכות החנינה שלו עם השנים מה עמד מאחורי חקיקתם של חוקים חשובים, כגון חוק החברות, חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, או חוק זכויות נפגעי עבירה מיזם "שורשים במשפט" מבקש לספר את הסיפורים שנותנים מענה לשאלות אלה, ולרבות אחרות, מנקודת המבט של נשות ואנשי משרד המשפטים. המיזם נולד לכבוד שנת השבעים להקמת המדינה, במטרה להפנות זרקור היסטורי לעושר, למגוון, לחיוב, ולתרומה המצטברת של מערכת המשפט לחברה הישראלית. בפרויקט ניתן למצוא התייחסות לכל שנה מאז הקמת המדינה ועד היום, ובכל שנה – לאירועים משפטיים משמעותיים שהתרחשו בה. כך, המיזם דולה מתוך היום-יום המשפטי את רגעי המשבר, המפנה, המחלוקת והשיאים החשובים והמשמעותיים במשפט הישראלי, ומסביר כיצד באמצעותם, בהדרגה, לעתים מבלי לתת על כך את הדעת בזמן אמת, הפכנו למי שאנחנו. למיזם תרמו כמאה וארבעים כותבות וכותבים, כולם נשות ואנשי משרד המשפטים בעבר ובהווה, מהם שהגיעו לתפקידים בכירים ביותר בשירות המדינה וברשות השופטת, ומהם משפטניות ומשפטנים "מהשורה". המיזם מבטא איפוא את הפלורליזם, הגיוון וריבוי הקולות שמאפיינים את משרד המשפטים מאז הקמתו, ומאפשר התרשמות מן הרגעים הגדולים והקטנים שהפכו את מערכת המשפט למה שהיא - עוגן דמוקרטי שתרומתו לחברה הישראלית לא תסולא בפז." -- אתר נבו.

"בחודש מרץ 2018, לאחר עשר שנים בבית המשפט העליון, פרש יורם דנציגר מכס השיפוט. בימים אלו יצא לאור הספר לכבודו, החובק 24 מאמרים חדשניים במגוון נושאים משפטיים. המאמרים לא נועדו לסכם את פועלו השיפוטי של השופט דנציגר. הם משקפים את מגוון הנושאים שבהם עסק דנציגר כשופט וחלקם אף מתייחסים ישירות לפסקי דין שכתב. המאמרים בספר מחולקים לכמה שערים, על פי הנושאים שבהם הם דנים. לדוגמה: השער השני "דיני חברות וניירות ערך" כולל שישה מאמרים פרי עטם של השופטת מיכל אגמון-גונן, פרופ' חמדני יחד עם השופטת רות רונן, מאמר של פרופ' חנס, מאמר משותף של פרופ' עופר גרוסקופף ועו"ד יפעת נפתלי בן ציון ועוד. השער הרביעי "משפט פלילי וסדר דין פלילי" כולל חמישה מאמרים פרי עטם של ד"ר אסף הרדוף, ד"ר יניב ואקי, ד"ר אלקנה לייסט, מאמר משותף של השופט ניל הנדל ועו"ד מיכאל כהן. השער החמישי "משפט ציבורי" כולל שני מאמרים פרי עטם של השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז, ומאמר משותף לשופט (בדימוס) סלים ג'ובראן ועו"ד גיא רווה. הספר הוא פרי עבודה מאומצת של מערכת כתב העת "המשפט" של בית הספר למשפטים, המסלול האקדמי, המכללה למינהל." -- ‏א‏‏תר ‏נ‏בו.

"בהתרגשות אנו מגישים לקוראות ולקוראים קובץ זה, המוקדש לשופט יעקב אבי ברוך טירקל. השופט טירקל כיהן במערכת השפיטה הישראלית בכל דרגות השיפוט במשך כ-38 שנים, מתוכן כתריסר שנים במצטבר בבית המשפט העליון. הייתה זו אחת מהארוכות שבכהונות השופטים, וגם השנים שחלפו מאז פרישתו לא היו לשווא. הוא המשיך לשרת את הציבור באינטנסיביות ובנאמנות, בראש ובראשונה בכינון הצעות חוק – למשל בדיני הירושה ובדיני ההוצאה לפועל – וכן בראשות ועדות ציבוריות וממלכתיות שונות, מהן בולטות במיוחד במישור הלאומי, כמו הוועדה רחבת ההיקף לבדיקתו של אירוע משט המרמרה והוועדה לאישור מינויים בכירים בממשל, וכן הוועדה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם". השופט טירקל אף תרם למחקר האקדמי בשורה של מאמרים משובחים בנושאים משפטיים ואתיים שונים, המשקפים את רגישותו, אנושיותו ואישיותו המיוחדת כאדם וכמשפטן. אוהביו רואים לנכון להניח לפניכם ספר זה, ובו מאמרים בנושאים הקשורים למלאכת השיפוט של השופט טירקל ולאישיותו, וכאלה הקרובים לליבו. לספר שמונה שערים הנדרשים לפסיקתו של השופט טירקל, וכן למשפט העברי – לרבות דרכו שלו בהתייחסות אליו; לדו"חות של ועדות חשובות שבראשן עמד; לנושאי משפט ציבורי ובינלאומי ומשפט פרטי; וכן מאמרים המוקדשים לעורכי דין ושופטים; למשפט ותרבות; ולצד כל אלה – מאמריו של השופט טירקל עצמו." -- ‏א‏תר ‏נ‏בו.

"ספר היובל שלפניכם מוקדש לכבודו של האלוף, השופט, ד"ר מנחם (פכו) פינקלשטיין. מאמרי הספר נתרמו על ידי כותבים מתחומים שונים, וביניהם אנשי רוח ופילוסופים, סופרים וחוקרי ספרות, שופטים ומלומדי משפט, אלופי צה"ל וראשי הפרקליטות הצבאית. המאמרים עוסקים בנושאים הקשורים לתחומי העיסוק והעניין המגוונים של חתן הספר: צבא ומשפט, הלחימה בטרור, משפט פלילי, משפט וספרות ויהדות ומשפט עברי. מנחם (פכו) פינקלשטיין הוא מהמשפטנים החשובים והמשפיעים הפועלים במדינת ישראל. במשך כשלושים שנה שירת במערכת המשפט הצבאית, כאשר בתפקידו האחרון שימש כפרקליט הצבאי הראשי בדרגת אלוף (2000–2004). לאחר סיום שירותו שימש כשופט בבית המשפט המחוזי (2005–2020), וישב כעשור בראש הרכב פשעים חמורים. במקביל פרסם מאמרים וספרים במגוון נושאים, ובהם מחקרו פורץ הדרך "הגיור – הלכה למעשה" (תשנ"ד, אוניברסיטת בר אילן), וספרו עטור הפרסים "הטור השביעי וטוהר הנשק – נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט" (2011, הוצאת הקיבוץ המאוחד)." -- אתר נבו.

ספר זה עוסק בתחום של ערבויות בנקאיות, הן מן המישור הפרקטי והן מן המישור העיוני. הספר מתייחס לאוטונומית של הערבות הבנקאית וכן לחריגים שנקבעו בפסיקה לאוטונומיה זו (חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות), הספר דן בעקרון ההתאמה שנקבע בפסיקה וכן לערבויות חוק מכר ובתיקון שחל בחוק המכר בעקבות פרשת "חפציבה" והפרקטיקה הנוהגת בעת ליווי בנקאי. בנוסף, מוקדש ספר נרחב לסוגיה של ערבות בנקאית במכרז.-- אתר המחבר.​​

"ספר זה עוסק בשנים 1935-1925 שבהן עזב ג'אקומטי את המודל, פסק לפסל מתוך הסתכלות ישירה בטבע ועבר לפסל מהזיכרון ומהדמיון. מפנה זה נבע ממשבר שפקד אותו כאשר עמד מול המודל ולא הצליח להמחיש בחומר את אשר ראו עיניו. מתוך כך החל מסע חיפושים שנמשך כעשור שבו חיפש פתרון אמנותי, אך במקביל, ובקשר בל-ינותק בין שני התהליכים, היה זה גם מסע אל מעמקי נפשו שהושפע במידה רבה מקשריו עם הקבוצה הסוריאליסטית ומהרעיונות של פרויד. תוך כדי מסע החיפושים ג'אקומטי עבר שלבים שונים של מעין אנליזה עצמית, כשבכל שלב חשף יותר ויותר את בעיותיו הנפשיות - חוסר יכולתו לקיים יחסי מין מספקים אלא עם זונות, יחסיו עם אהובותיו, יחסיו האדיפליים עם אמו ועם אביו וכו'. חשיפת מניעיו הנפשיים השפיעה הן על הצורה והן על התוכן של פסליו, ומסיבה זו יצר בעשור זה פסלי זוגות שביטאו מערכות של יחסי גומלין שונים בין שני המינים. כשהסתיים מסע החיפושים בתובנות אמנותיות ואישיות כאחת, הסתיימו קשריו עם הקבוצה הסוריאליסטית, הסתיים גם עיסוקו במין ומגדר והזוגות נעלמו. -- כריכה אחורית.

"קץ הפילוסופיה? מכיוונים שונים הועלו טענות על אי-יכולתה של הפילוסופיה ללכוד את חווית הקיום ועקרותם של דיונים מטאפיזיים בשאלות כגון "משמעות החיים". הספר הנוכחי מתבונן בצמיחתן של פרקטיקות חדשות לעיסוק בשאלות הקיום שלא באמצעות השיח הפילוסופי: התנסות, תרגול ואימון מחליפים את הדיון התאורטי והרעיוני. ברקע צמיחתן של הפרקטיקות הללו נמצאת תרבות העידן החדש ואתוס השינוי העצמי העומד במרכזה. גם התגברות חשיבותה של הפסיכולוגיה בתרבות המערבית ממלאת תפקיד חשוב ב"חילופי המשמרות" בין הפילוסופיה ובין השיח התרפויטי החדש.

השיח החדש חדר גם אל חלקים בחברה הדתית והביא להבניה מחדש של האתוס הדתי: ניתן להבחין בירידת קרנם של רעיונות "גבריים" המבטאים כוח, אחריות ורציונליות, ובעליית רעיונות המבטאים הרפיה ונתינת מקום לנס; פרדיגמות בינאריות מתחלפות בראייה מגוונת של רעיונות וזהויות; מתפתחים טקסים חדשים; גיבורי תרבות מתחלפים, כמו למשל דחיקתו של הראי"ה קוק על ידי ר' נחמן מברסלב; "ארון הספרים היהודי" משתנה, ועמו גם תפקידו של הטקסט; השיח האידאולוגי מפנה את מקומו לשיח קיומי-תרפויטי וטרנספורמטיבי, והדיון העיוני מוחלף בהתנסות ואימון; השפה הדתית משנה את תפקידה משפה משקפת מציאות לשפה המכוננת את האמונה. התמורות מעוררות את הרושם שמישהו "הזיז את היהדות שלי"... ספר זה מתבונן באופן שבו השינוי התרבותי מתבטא בעולם הדתי; הוא כולל גם דיון בשאלה האם השינוי מבורך או שמא מסיג אותנו לאחור. מבין השורות מציצה תקווה שהשינוי נושא עמו בשורה ופותח אופקים חדשים לקיום האנושי והדתי." (כריכה אחורית).

ספרה החדש של סמדר גונן מציע אבטיפוס של הומו-אינטימוס, שמהותו היא ישות עצמאית, וסיבת היותו היא חיפוש אחר האינטימיות. תוך כדי מסע אל האינטימיות הוא חווה ונקלע למכשולים ולפסגות, לחרדות ולתובנות ולומד ליצור יחסים דיאלוגים אינטימיים. הדרך לאינטימיות דומה לטיפוס על הר חלקלק, בלא רשת ביטחון. זהו תהליך מפרך, מעשיר ומגוון שדורש התבוננות ומודעות. אין הישגים, אך יש שיאים להעפיל אליהם כל פעם מחדש. אינטימיות נעה בקוטביות בין חרדה ופגיעות לבין חיבור של הבנה הדדית ואהבה.זו היכולת לראות את העולם והיחסים לא רק מתוך עצמי אלא ממש ובפועל דרך עיניו של השותף, מתוך היענות הדדית לרגשות, למחשבות ולמגע. "סמדר גונן כותבת בגילוי לב מיוחד וישיר. היא פורשת את הדיון בין מחשבות תאורטיות לסיפורים ואמירות שלה ושל שותפי-אינטימיות בחייה. כך נוצר מארג של סיפורי-חיים ומחשבות, ותנועת האריגה היא אופן האינטימיות שלה. בתוך כך, האינטימיות נפרשת בפני הקורא לא רק כדבר וכמצב, אלא גם כתהליך אישי של חיפוש וגילוי, שלה בתוך עצמה, ושלה עם האחרים בחייה. באופן הזה הקורא/ה מתנסה בחוויה של מהלך החיים – מתנסה באינטימיות. אופן הכתיבה האישי יוצר 'שותפות-קריאה' שהופכת לחוויה של כינון העצמי, בתנועה בין הבנה להווייה. זהו ספר מרתק וחכם, דוגמה מעולה לפרטיקה של מחקר-חושב המדגימה ומנהירה את עצמה – לקורא הרגיל שיכול להתענג בגלגולי והרהורי החיים, ולקורא המקצועי שמתבונן בחיבוטי מחשבתו וקיומו". גרשון מולד – פסיכולוג קליני. כריכה אחורית.

תמר אשת ערפואטיקה, מיסטיקה ופוליטיקה של תימה מקראית בספרות העבריתרונה טאוזינגרהספר פורש למעלה ממאה וחמישים גרסאות יהודיות לסיפור יהודה ותמר, על בסיס טופס האב המקראי בבראשית ל"ח, דרך הספרות החיצונית וההלניסטית, המדרש ,הפיוט, פרשנות ימי הביניים, ספרות הדרשות והדרוּש, ספרות המוסר, כרוניקות, הספרות הקבלית, השבתאית, החסידית וכלה בספרות העברית החדשה מתקופת ההשכלה ועד ימינו. מהלך הגרסאות נמסר תוך בירור פרשני שלהן על רקע הסוגות השונות שבהן נכתבו, המרחבים התרבותיים שבהם צמחו והלשונות היהודיות שבהן סופרו.הסיפור 'תמר אשת ער' מכיל את הגרעינים החשובים של התרבות הישראלית השבטית: יחסי שארה, חוקי הייבום, יחסי הגברים והנשים בתא המשפחתי ומעמדו ההגמוני של השבט הנבחר בקביעת שושלת המלוכה. כסיפור המכיל היבטים של טרנסגרסיה, פיתוי מיני, גילוי עריות ולידת משיח מקשר אסור, הוא ריתק את תשומת לבם של הדרשנים, הפרשנים, הכותבים והיוצרים לאורך דורי-דורות. -- אתר המו"ל.

סטטוס קוו הוא המונח השגור לתיאור יחסי הדת והמדינה בישראל, וסיפורו הוא סיפור היחסים הללו. אותו סטטוס קוו עשוי מרשת סבוכה של הסדרים דה יורה ודה פקטו בתחומי חיים שבהם יש מפגש, חיכוך או התנגשות בין הדת היהודית ובין המדינה. .-- מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה..-- מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.​

מה ראוי ללמד וללמוד? מהו הידע הנחוץ ביותר לחיים בעולם משתנה? או במילים אחרות, איך עונים על שאלתם הנפוצה ביותר של תלמידים: "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה?!" הספר חינוך בעולם משתנה: מה באמת חשוב ללמוד מציע קווי מתאר לתוכנית לימודים חדשה הנענית לאתגרי המאה המורכבת והמאתגרת שלנו. במוקד תוכנית הלימודים שתלמידים "צריכים ללמוד" נמצאות "הבנות גדולות" - הבנות עתירות מובן, ערך ונוכחות. בוגרי בית ספר המצוידים בהבנות גדולות, יוצאים לחיים נבונים, טובים ויעילים יותר. חינוך בעולם משתנה הוא ספר חובה לאנשי חינוך מכל הסוגים ולהורים המבקשים לחנך את תלמידיהם וילדיהם לקראת חיים עתירי משמעות והישגים. - כריכה אחורית.

עיקר השיח הציבורי והמחקרי בנושא בתי הדין הרבניים עוסק בסוגיות נורמטיביות כדוגמת חופש הנישואין והגירושין, מעמד האישה וסרבנות גט. מחקר זה, לעומת זאת, בוחן את בתי הדין מנקודת המבט של המינהל הציבורי: סוגיות של שירותיות ואפקטיביות בעבודת בתי הדין לצד עמידה בנורמות שיפוטיות ובהן קיום סדרי הדין, התנהלות ראויה של השופטים ואי-פגיעה בזכויות של נידונים. .-- מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.​

בשנים האחרונות נשמעות טענות כבדות משקל נגד גיוס החובה לצה"ל, בהן חוסר השוויוניות של המודל הקיים, חוסר היעילות הכלכלית הכרוכה בגיוס אוכלוסיות שאינן מתאימות לשירות והפגיעה בערכי החירות וחופש הפרט. הקריאות לשינוי מהותי במודל זה באות על רקע הירידה המתמשכת בשיעור הגברים חייבי הגיוס המתגייסים בפועל לצה"ל (69% בלבד בשנת 2019. -- מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.​​

הרב יוסף משאש נולד במקנס בשנת תרנ"ב 1892 למשפחת רבני משאש אשר שורשיה בספרד. אמו, מרת שמחה לבית בן ג'נו, מתה כשהיה בן שלוש שנים. אביו, ר' חיים, היה ממנהיגיה הבולטים של קהילת מקנס, ובאישיותו השתלבו הדגמים השונים של החכם המרוקאי – דיין, מרביץ תורה וחסיד. הוא נתפס בעיני קהילת מקנס כ"קדוש", ומייד לאחר מותו הפך קברו מוקד לעלייה לרגל. בנו, ר' יוסף, העיד עליו כי "רוב התורה והיראה שהייתה והווה במכנאס זה יותר מחמשים שנה היא משלו ומשל תלמידיו". למרות שאביו מת עליו עוד בהיותו רך בשנים, דמותו שלהאב ליוותה את ר' יוסף כל חייו – בהסתמכות על פסקיו, בהתבססות על הנהגותיו ובתודעת החיבור לרצף הרבני המרוקאי.

החברה החרדית היא אחת הקבוצות הדינמיות ביותר בחברה הישראלית, הן מבחינת השינויים בגודלה, הן במבנה הפנימי שלה והן בהשפעה הפוליטית-חברתית שלה על מרחב החיים הציבורי בישראל. החרדיות משתנה, פושטת ולובשת צורה. ספר זה מתמקד במהלך ההתגבשות בחברה החרדית של ציר הזהות שבין שמרנות למודרניות ובמאפייניו. הוא מנסה לכמת, על סמך סקר ייעודי גדול, את גודלן של התת-קבוצות בה על ציר זה. החברה החרדית, על פי ממצאי המחקר, נחלקת לארבע קבוצות משנה: אולטרה-שמרנים, "עם נגיעות מודרניות" ומודרנים. הספר מבהיר ומתקף את מאפייניה של כל תת-קבוצה, את אורחות חייה, את עמדותיה ואת תפיסותיה בנקודת הזמן הנוכחית ובמגוון רחב של נושאים: מרחב וקהילה, חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, אורחות חיים, תקשורת, פנאי ומגורים, וכן יחסם של חבריה לסוגיות של מגדר, מדינה, חברה וכלכלה.

הספר מתבונן במפת הזהויות החרדית ממעוף הציפור ומנסה להבין אם ניתן ללמוד על התת-קבוצות בה באמצעות טיפולוגיה זהותית חדשה זו שעל הציר שבין שמרנות למודרניות: מהם גבולותיה של כל קבוצה? האם מתקיימת תנועה של זהויות בין הקבוצות? כיצד טיפולוגיה זו מתקשרת לחלוקות ולקבוצות המשנה על צירי הזהות האחרים בחברה החרדית - אתניים, תעסוקתיים, גילאיים ומגדריים? וכיצד זהויות אלו נעות בתוך הטיפולוגיה החדשה? הבחינה מתבססת על ההכרה בכך שזהו זמן של תמורה, זמן של זהויות נזילות, היברידיות, הנעות בין קולקטיביזם לאינדיווידואליזם, בין הרצון בסגרגציה לצורך באינטגרציה, בין זהות אתנית לזהות מעמדית ותעסוקתית. החלוקה על הציר שבין שמרנות למודרניות המוצעת כאן, מלבד היותה כלי אקדמי ללימוד ולניתוח של החברה החרדית, היא גם כלי עבודה יישומי, מקצועי, איכותי ויעיל למקבלי ההחלטות שבתוך החברה החרדית, שכן התנועה שבין שמרנות למודרניות והמבנים הקבוצתיים בתוכה מעסיקים מאוד את החברה החרדית, וגם מחוצה לה - בדיון התכנוני במגזר הציבורי ובמגזר השלישי הנוגע לחברה זו. - כריכה אחורית.

תשובות רבי משה יהודה עבאס יוצאות לאור לראשונה במהדורה מדעית בשני כרכים, מתוך כתבי יד שהשתמרו בספריית הבודליאנה שבאוקספורד. מהדורה זו כוללת מדור להשוואת שינויי נוסח בין כתבי היד, מבוא רחב על המחבר, על תשובותיו ויצירותיו האחרות ועל חכמים מבני חוגו.המחבר, רבי משה יהודה עבאס, תלמידו של ר' יוסף מטראני, חכם מלא דעת וחכמת השיר, חי ופעל במצרים במאה הי"ז. חלק מכתביו עדיין ספון בגנזי הספריות, וחלקם אבד מן העולם. עיון בתשובותיו והתכתבויותיו עם חכמי דורו פותח צוהר לעולמם של חכמים בקהילות שאלוניקי, קושטא ורשיד ומאפשר לקורא להתחקות אחר שיח תורני ייחודי. -- כריכה אחורית.