חדש על המדף

אוגוסט 2024

 שלוש הרצאות על חסידות חב"ד

שלוש הרצאות על חסידות חב"ד

 יונתן מאיר

קובצו כאן שלוש הרצאות על חסידות חב"ד שניתנו במכון שוקן למדעי היהדות בשנת 2021. ההרצאות מציגות תמונה רחבה של תולדות חסידות חב"ד, מראשיתה במחצית השניה של המאה השמונה עשרה ועד לגילוייה המוחצנים במאה העשרים. מודגשת כאן הדינמיות שבחסידות זו והשינויים שעברה בשלושה נושאים מרכזיים: תודעת השליחות, המעשה הספרותי והמשיחיות. בתוך כך מגוללת כאן מסכת הדימויים הרומנטיים שעטפו את חסידות חב"ד בשלבים שונים, דימויים שחלחלו באופן חלקי גם לספרות המחקר. מעטפת אחורית.

שלוש הרצאות על חסידות חב"ד

 בתרווד כשפיה : נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל

בתרווד כשפיה : נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל

אראלה טהרלב בן-שחר

הבטחתו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שתפריט הצנע לא יגרום לאיש לגווע ברעב, מבטאת את הזיקות בין מדע תזונה ופוליטיקה בהיסטוריה של ישראל. הספר "בתרווד כשפיה" מגולל את תולדותיו של מדע התזונה הציוני תוך התמקדות בשורה של נשים חלוצות, תזונאיות, טבחיות ועקרות בית, שעל אף תנאי המציאות הקשים והמגבלות שהציב בפניהם הממסד הציוני הגברי, הצליחו לכונן מרחב יצירה ופעולה, ולנסח את התפריט הארץ ישראלי. -- מעטפת אחורית.

בתרווד כשפיה : נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל

 דפים שורדים : יומנים, שירה והגיגים של בני נוער בתקופת השואה

דפים שורדים : יומנים, שירה והגיגים של בני נוער בתקופת השואה

דליה עופר 
הספר שלפנינו הוא אסופה של יומנים, שירים והגיגים שכתבו בני נוער בתקופת השואה, בארצות שונות במזרח אירופה ובשפות שונות. כמה מהכתבים נמסרו לארכיונים אחרי המלחמה על ידי הכותבים עצמם, ואחרים נמסרו על ידי בני משפחה או חברים. שלא כמו אחדים מהכותבים שלא שרדו, ניתן לומר שהטקסטים שלפנינו הם שורדים - דפים שורדים, המתארים חיים והשתוקקות לחיים במלוא עושרם. -- מעטפת אחורית.

דפים שורדים : יומנים, שירה והגיגים של בני נוער בתקופת השואה

 חכמי מצרים : יצירתם ופועלם במאות השבע-עשרה-התשע-עשרה

חכמי מצרים : יצירתם ופועלם במאות השבע-עשרה-התשע-עשרה

שמואל גליק, חנן גפני

קורותיהן של הקהילות היהודיות במצרים בין המאות השבע־עשרה – התשע־עשרה תחת חסותה של האימפריה העות’מאנית, עמומים ביותר. אסופת המחקרים שבכרך זה, המושתתת על כנס שהתקיים במכון שוקן למחקר היהדות בקיץ תשפ”ב, מאפשרת לקורא להכיר את הזירה הפוליטית והחברתית שבמסגרתה פעלו קהילות אלו. האסופה משרטטת קווי מתאר כלליים של היצירה הרבנית, מתוך קשב לתמורות ההיסטוריות שחוותה תפוצה יהודית זו, ומתמקדת בדמויות נשכחות ובחיבורים נדירים ששרדו לעיתים רק בכתבי יד. עולמה הדתי והתרבותי של יהדות מצרים, שבמרכזה הקהילות שבקהיר ואלכסנדריה, מואר בגוונים מלאי חיים. כרך זה הוא הראשון בסדרת ‘אור במושבותם’. מקור שמה של סדרה זו בלשון המקרא: “וּלְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם” (שמות י, כג). עניינה להאיר את דברי ימיהן העלומים של קהילות ישראל באגן הים התיכון, תחת השלטון העות’מאני, ולחשוף יצירות רבניות שמוצאן במרחב פוליטי-גיאוגרפי זה, שבחלקן הגדול לא הגיעו לדפוס." -- מעטפת אחורית.

חכמי מצרים : יצירתם ופועלם במאות השבע-עשרה-התשע-עשרה

 תאודיציאה : מסות על טובו של האל, על חירות האדם ועל מקור הרע

תאודיציאה : מסות על טובו של האל, על חירות האדם ועל מקור הרע

גוטפריד וילהלם לייבניץ 

תאודיציאה (כפי שנהוג להתייחס לחיבור) יצא לאור ב-1710, והוא החיבור היחיד במתכונת ובהיקף של ספר שלייבניץ פרסם בחייו. זהו שלב אחרון ומסכם במסע תיאולוגי-פילוסופי שנמשך לאורך כל חייו הבוגרים, נדבך עיקרי במאמץ הדיפלומטי והאינטלקטואלי של השכנת שלום דתי ופוליטי באירופה. מעל לכול, זהו ספר פילוסופי חשוב. לייבניץ מנסה להשיב בו על האתגר שהציב הפילוסוף פייר בייל לכל רציונליזם דתי ולכל ניסיון להגן באמצעים רציונליים על הדת בכלל ועל האמונה והדוגמה הנוצריות בפרט. במוקד הביקורת של בייל ותשובתו של לייבניץ עומדת שאלת הרע: האם ניתן להסביר את קיומו של הרע בעולם שברא אל כל-יכול, כל-יודע וטוב בתכלית, והאם ניתן להגן על מושג זה של האל לנוכח קיומו של הרע בעולם? התאודיציאה הוא אחד הניסיונות הפילוסופיים המקיפים, העמוקים והמעניינים ביותר לתת תשובה לשאלה זו. לייבניץ, שהכיר את הספרות הפילוסופית והתאולוגית לפני ולפנים, חיבר למעשה מעין אנציקלופדיה יחידה במינה על שאלת הרע ועל הניסיונות לתרץ אותה. -- מעטפת אחורית.

תאודיציאה : מסות על טובו של האל, על חירות האדם ועל מקור הרע

 מסקיצה עד בול חטיבת גולני : הליך תכנון אתר ההנצחה, המורשת והמוזיאון

מסקיצה עד בול חטיבת גולני : הליך תכנון אתר ההנצחה, המורשת והמוזיאון

ארכיטקט יוסף אסא

חטיבת החי"ר גולני, נוסדה עם קום המדינה והפכה להיות סמל, מושג וערך, בחברה הישראלית. מרקם חייליה, הבאים מכל העדות והמגזרים, מן הפריפריה ומן המרכז, חילונים ודתיים - מייצג את שותפות הגורל של בני הארץ הזו, באחוות הלוחמים וגאוות היחידה שלה. סמלי החטיבה נישאים בגאווה: תג העץ המפורסם והכומתה החומה. אתר ההנצחה לחללי החטיבה בכל הזמנים, בצומת גולני, מביא את סיפורה של החטיבה והאתוס שלה, מעלה על נס את גבורתם של חייליה וזכרם של חלליה. את התכנון רב השבחים של האתר, עשה הארכיטקט והאמן רב הזכויות, יוסף אסא, אשר תרם מבנים רבים וידועים לנוף הבנוי של הארץ, במשך 42 שנות פעילות משרדו. עם זאת, הוא רואה את תכנון אתר ההנצחה והמוזיאון ההרואי הזה, על הפסגה במחלף גולני - כפסגת יצירתו וספר זה אודותיו, נועד לחתום את מפעלו רב השנים. זהו אכן גם סיפורו המופלא ומעורר ההשראה, של הארכיטקט שתכנן פרויקט ציבורי וייחודי ברמה לאומית, אשר מחבר בין אבני הדרך בחייו האישיים - מנער שעסק בפיסול ואומנות בתל־אביב, דרך תחרות הפיסול על שם מיכלאנג'לו, שהתקיימה באיטליה, ארץ האמנויות ואשר הוא היה זה שזכה בה במקום הראשון - לצד מקצוע הארכיטקטורה, אותו רכש בהצטיינות באוניברסיטת פירנצה - ועד לתכנון אתר לאומי, המשלב את כישרונותיו כארכיטקט וכפסל. אסא הצליח להפוך את אתר ההנצחה, בשל איכויותיו האדריכליות והאמנותיות, לאייקון לאומי - שזכה להיות מונצח על בול דואר. דרך זו, מקופלת בתמצית בשם הספר.
אסא ניצל את המבנה הטופוגרפי של הגבעה, עליה משתרע האתר ויצר את '"דרך חטיבת גולני", כמוטיב מרכזי־רעיוני בתכנונו. כך, האתר תוכנן כדרך, אשר מצד אחד מתארת את דרכה של החטיבה ותולדותיה - והיא בעצם מחקה מסלול תנועת חיילים בקרב, העולה במעלה הגבעה ועד לפסגתה - אז מתגלים לעיננו, ניצבים דוממים ומרשימים, שבעה מוצבי ומיצבי תצוגה ותיעוד, כולם מבטון חשוף, בו מוטבעים קסדות הלוחמים. מהמיצב הראשון "מעבר הקשתות" ובהמשך הדרך, שלושה בונקרים, המכילים תצוגה ותיעוד היסטורי של החיל, כאשר במרכזו של אולם "יזכור", מוצב ארון הנופלים ובו תיק אישי המיוחד לכל חייל שנפל חלל. מיד ביציאה מאולם "יזכור", הוצבה "עמדת תצפית" מבטון, אחריה מתנשא, גבוה, גדול ומרשים, "מוצב החרמון", המזכיר את מוצב החרמון האמיתי. בתוך מנהרה שיצוקה בחלק הפנימי שלו, יצר האדריכל במחשבה המתעלה לרמת חזון, אשנב גדול בצורת טרפז, המעניק לצופה את התחושה ש"יש אור בקצה המנהרה" - תקווה ליום בו תפסק שפיכות הדמים ולא יתווספו יותר תיקי חללים, לאולם זה הנוצר את זיכרם. הצופה מתוך המנהרה שבמבנה "מוצב החרמון'" אל האור, רואה את "העץ של גולני" - המוצב השביעי, הסוגר והמסיים את מסלול הקרבות. אלא שמסלול זה אינו מסתיים באמת, לדאבוננו והאתר ממשיך להיות פעיל, לוחות הנופלים אשר בו, ממשיכים להתמלא בשמות והוא ממשיך ללוות אותנו, יחד עם הצורך להנציח ולזכור את אלה, שמסרו את נפשם בגבורה למעננו. הוא רלוונטי במיוחד בימים אלה, בהם יוצא הספר לאור ומצדיע גם לנופלים במלחמת "חרבות ברזל". -- כריכה אחורית.

מסקיצה עד בול חטיבת גולני : הליך תכנון אתר ההנצחה, המורשת והמוזיאון

 פוקו הישראלי : גלגולו של דימוי

פוקו הישראלי : גלגולו של דימוי

נוי נחום

מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא. מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים. בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו. -- מעטפת אחורית.

פוקו הישראלי : גלגולו של דימוי

 נפתולי סוד : שלוש הרצאות על ר' יהודה ליב אשלג והקבלה במאה העשרים

נפתולי סוד : שלוש הרצאות על ר' יהודה ליב אשלג והקבלה במאה העשרים

 יונתן מאיר

קובצו כאן שלוש הרצאות שניתנו במכון שוקן למדעי היהדות בשנת 2022. ההרצאות מציגות תמונה רחבה של התפתחות אחד הזרמים הקבליים המרכזיים בימינו, זו הנתלית בדמותו ובכתביו של ר׳ יהודה ליב אשלג (1954-1884), ונפרשת בהן תמונה היסטורית מדוקדקת של נפתולי מקובל יוצא דופן זה, של גלגולי תורתו בין מרכזים שונים: בפולין, בארץ ישראל ובארצות הברית, כמו גם של מסכת תלמידיו ותלמידי-תלמידיו הנתלים בשמו עד לימינו. בתוך כך מוצגים כאן לראשונה כתבי-יד ומסמכים בלתי ידועים המציירים תמונה חדשה של פני הקבלה במאה העשרים, קבלה שהיתה מסוכסכת בדינמיקה מורכבת של גילוי והסתר. פרופסור יונתן מאיר מלמד במחלקה למחשבת ישראל ע״ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים. הוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים על החסידות, ההשכלה והקבלה בעת החדשה. -- מעטפת אחורית.

נפתולי סוד : שלוש הרצאות על ר' יהודה ליב אשלג והקבלה במאה העשרים

אהובה ודחויה : סיפורה של היידיש במדינת ישראל

אהובה ודחויה : סיפורה של היידיש במדינת ישראל

רחל רוז'נסקי 

אהובה ודחויה: סיפורה של היידיש במדינת ישראל' מאתגר את הדעה שרווחה במשך שנים רבות בישראל ובעולם היהודי, ועל פיה רדפה הנהגת המדינה בעשורים הראשונים את היידיש ואפילו אסרה את השימוש בה מטעמים אידיאולוגיים. תחת זאת מציע הספר פרשנות חדשה ליחסים בין היידיש לתרבות העברית הישראלית. הספר עוקב אחר התפתחותה של היידיש בישראל מהכרזת המדינה ועד סוף המאה העשרים, ומגלה שאף כי הרשויות ראו בהנחלת העברית מטרה ראשונה במעלה, לא הייתה להם שום מדיניות מוגדרת ביחס ליידיש. גורלה של השפה עוצב במהלך השנים על ידי ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות, האווירה התרבותית בישראל, וגם על פי אינטרסים כלכליים ופוליטיים שונים. בהתבסס על מחקר ארכיוני מעמיק ועל עיתונות וספרות יידיש עוקבת המחברת אחר היידיש בישראל: זירה שוקקת של עיתונות, תיאטרון, מחקר אקדמי וספרות. מחברת הספר בוחנת את המתחים ששררו בשנות המדינה הראשונות בין סופרי יידיש ופעילים בזירה זו לבין ראשי המדינה, שהיו ברובם יוצאי מזרח אירופה, ונדרשו לאזן בין חיבתם ליידיש לבין שאיפתם לקדם את העברית. 'אהובה ודחויה' דן גם בעניין המחודש שהתעורר ביידיש במאה ה-21 בקרב בני הדור השני ואף השלישי ליוצאי מזרח אירופה, המבקשים לחזור ליידיש בדרכים משלהם.

אהובה ודחויה : סיפורה של היידיש במדינת ישראל

 מהפכה בהכשרת מורים : ניווט בנוף הפדגוגי הדיגיטלי

מהפכה בהכשרת מורים : ניווט בנוף הפדגוגי הדיגיטלי

סמדר בר-טל, יצחק גילת

סביבות למידה מקוונות מציעות גמישות ונגישות; הן מאפשרות למורי-מורים, סטודנטים להוראה ומורים, לחקור שיטות הוראה חדשניות ולהסתגל לצרכים המתפתחים של הלומדים בעידן הדיגיטלי. בעקבות מגפת הקורונה והמעבר החד להוראה ולמידה מקוונת מרחוק התרחב מאוד השילוב של כלים דיגיטליים בהכשרת מורים על פני תחומי ידע שונים. השימוש בכלים דיגיטליים מחולל שינוי משמעותי של הנוף הפדגוגי, הוא תורם לשיפור תהליכים פדגוגיים על ידי מתן הזדמנויות ללמידה אינטראקטיבית, הוראה מותאמת אישית ושיתוף פעולה בין אנשי חינוך. 'מהפכה בהכשרת מורים' מזמין את הקורא להתבונן במארג של מחקרים על סביבות לימוד מקוונות ותהליכים פדגוגיים המתרחשים בהן, תוך כדי שילוב של כלים דיגיטליים בתחומי דעת בהכשרה להוראה. נושאי המחקרים המוצגים בספר הם: שינויים בעמדות מורים לעתיד כלפי הוראה מקוונת; כתיבה בעידן הדיגיטלי; חוויית הלמידה האוטונומית; המורה האידאלי בעיני הורים יהודים וערבים; כלים דיגיטליים בהכשרה להוראה; יישומים טכנולוגיים בחינוך גופני; אולפן הקלטות כיתתי; טכנולוגיה חינוכית רובוטית; דיאלוג בין פדגוגיה לטכנולוגיה ובלוג אישי בקורס על לקויות למידה. -- מעטפת אחורית.

מהפכה בהכשרת מורים : ניווט בנוף הפדגוגי הדיגיטלי

 היום השמיני : ישראל שאחרי 7 באוקטובר

היום השמיני : ישראל שאחרי 7 באוקטובר

מיכה גודמן 

במלחמה אנחנו נוטים להציג שאלות דחופות: מה עלינו לעשות כדי לנצח. את מי להתקיף, מתי להתקיף, וכיצד להתקיף. הדיון בשאלות הללו רווח בשיח הציבורי, וזה דיון חשוב. הספר הזה מניח על השולחן שאלה אחרת. הוא לא שואל מה עלינו לעשות כדי לנצח, הוא שואל מי עלינו להיות כדי לנצח. - כריכה אחורית.

היום השמיני : ישראל שאחרי 7 באוקטובר

 מן המרתף אל הקומה העליונה : צמיחת העיתונות בעברית וביידיש בארצות הברית, 1900-1870

מן המרתף אל הקומה העליונה : צמיחת העיתונות בעברית וביידיש בארצות הברית, 1900-1870

יעל לוי 
צמיחתה של העיתונות ביידיש ובעברית בארצות הברית הייתה ממפעלי התרבות הכבירים של המהגרים היהודים מרחבי האימפריה הרוסית והאוסטרו-הונגרית במפנה המאות התשע-עשרה והעשרים, והשפעתה על חיי היחידים והקהילות הייתה עצומה. מן המרתף אל הקומה העליונה מתחקה אחר מסעה של האות העברית אל מעבר לאוקיינוס בעקבות ההגירה היהודית ההמונית ומספר את סיפור צמיחתה של העיתונות בעברית וביידיש בארצות הברית למן ראשיתה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה ועד תחילת המאה העשרים. באמצעות השוואה בין יידיש לעברית ועל רקע מגמות אמריקאיות בנות הזמן דן הספר במהלך התפתחותה של העיתונות באות עברית מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית. מתוך כך מתבררים גם ממדיו של המשא ומתן המתמשך בין חברת המהגרים היהודית לחברת הרוב האמריקאית בשלהי המאה התשע-עשרה. הספר מבוסס על מכתבים אישיים, מסמכים משפטיים, ממצאי ארכיון וחומרי עיתונות נדירים, והוא ניתוח ראשון מקיף בעברית של העשורים המעצבים בהתפתחותו של אחד ממוסדות התרבות המרכזיים בחברה היהודית המודרנית. -- מעטפת אחורית.

מן המרתף אל הקומה העליונה : צמיחת העיתונות בעברית וביידיש בארצות הברית, 1900-1870

 מותרת לי : נשים במסע הפרידה והגירושין

מותרת לי : נשים במסע הפרידה והגירושין

עינת חיימוביץ

ספרה של עינת חיימוביץ הוא מסמך מרתק הפורש מפה מפורטת של תהליך הפרידה. מתוך סיפוריהן של נשים אמיצות, ומניסיונה האישי והמקצועי הרב של עינת, נבנה מודל רגיש המהווה מצפן ומגדלור בדרך שנראית לעיתים בלתי עבירה, בדרך אל הצמיחה וההתפתחות" (שרי אופיר לביא: מטפלת זוגית, משפחתית ומינית; מהתוכנית "טיפול זוגי", כאן 11).
מותרת לי של עינת חיימוביץ מביא את סיפור מסען של נשים בתהליכי פרידה וגירושין; המסע פרוס על פני חמישה שלבים שבהם שזורים סיפוריהן של 15 נשים. תחילתו בזוגיות כואבת, לא מתגמלת ואף פוצעת. המשכו בלבטים, פחדים ושבר גדול, וסופו, ברוב המקרים, בחוויה של עוצמה, צמיחה וחזרה אל הבית הפנימי שבו מתקיימת הזכות להיות "מותרת לי" – חופשיה, עצמאית ומתמודדת.
"כאילו הייתי צריכה שימחצו את הנשמה שלי בקווץ' נורא נורא חזק, כמו קפיץ, כדי שיקפוץ עכשיו. הייתי צריכה את השממה, הדממה, את חוסר הערך והשקיפות הזאת שחייתי בה במהלך החיים איתו, כדי שהתנועה שלי עכשיו תהיה כל כך רחבה ויפה. זה באמת כמו שלוחצים קפיץ ויודעים שכשהוא יקפוץ הוא יפרח, אז כנראה שהייתי צריכה את הקשר הזה שיצמצם אותי כדי שאצמח עכשיו" (מתוך הספר).
מותרת לי מיועד לכל הנשים שנמצאות בדרך. הוא נכתב גם עבור אנשי טיפול שלעיתים עומדים חסרי אונים מול ההתלבטויות והקושי. ולבסוף, הוא נכתב עבור כל מי שמלווה נשים שנמצאות בתהליך: הורים, חברות ובני משפחה, וגם עבור הגברים בחייהן של אותן נשים. זהו מסע קשה, לעיתים מפרך, וכל אלו שנמצאים בדרך ממלאים בו תפקיד משמעותי. -- מעטפת אחורית.

מותרת לי : נשים במסע הפרידה והגירושין

 הבגינים : זרעי הקרע מאלטלנה ועד היום

הבגינים : זרעי הקרע מאלטלנה ועד היום

גיל סמסונוב

דור המרד. דור המחתרות. המשפחה הלוחמת. בריטניה הגדולה, על 100 אלף חייליה, נסוגה בפניהם, והדרך למדינה יהודית עצמאית נסללה בדמם. ריבלין, לבני, אולמרט, מרידור, נתניהו – אלה לא רק שמותיהם של אישים מרכזיים בישראל בעשורים האחרונים, אלא גם של הוריהם, שסללו בגופם וברוחם את הדרך למדינה. מעט מדי נכתב ודובר עליהם, על אחוות הדם, על מבצעים מחתרתיים הירואיים ואומץ בלתי נתפס, על השוויון התקדימי שהנהיגו בין נשים לגברים, על השותפות העמוקה שהנחילו בין צברים לעולים. הבגינים, ספרו המפעים של גיל סמסונוב, בוחן את הפער העצום בין סיפורם לבין הנידוי וההוקעה שהיו מנת חלקם, והוא תחילתו של תיקון עוול היסטורי נוראי, שאת מחירו אנחנו ממשיכים לשלם. ובתוך סיפורו של דור המרד, סיפורו של הגדול מכולם, מנחם בגין. כיצד הפך הפוליטיקאי שהפסיד שוב ושוב במערכות הבחירות, והוצג כסכנה לדמוקרטיה וכדיקטטור – לקונצנזוס? כיצד הפך מפרסונה נון-גרטה, דמות מושמצת ומוקעת – לאחד המנהיגים האהובים והמוערכים בתולדות ישראל? וכיצד קוּבּע לבסוף שמו כמדינאי אמיץ, שחולל הסכם שלום עם מצרים, וכדמוקרט, שטבע את הביטוי "יש שופטים בירושלים?" מנחם בגין, סמל יהודי, לאומי ופטריוטי וגם סמל דמוקרטי וליברלי, עומד במרכז הספר. בעשור השלישי של המאה ה-21, כאשר החברה הישראלית שסועה ומקוטבת, על סף מלחמת אחים, מפְנה הבגינים מבט לשורשים העמוקים של הסכסוך הישראלי-ישראלי, ומספר את סיפורם של לוחמות ולוחמי האצ"ל והלח"י, שחירפו את נפשם למען עצמאות יהודית, אך לא זכו מעולם בהכרה בתפקיד ההיסטורי שקנו בדמם. סיפור גבורתם ומורשתם הוא סיפורנו שלנו, הנפרשֹ לאורם". -- מעטפת אחורית.

הבגינים : זרעי הקרע מאלטלנה ועד היום

 אישיות ושלטון : מעצביה ומהרסיה של אירופה המודרנית

אישיות ושלטון : מעצביה ומהרסיה של אירופה המודרנית

איאן קרשו 

מנהיגים רבי-עוצמה, אמצעים ויצרי שלטון חסרי מעצורים חרצו גורלות של המונים ועיצבו את פניה של המאה העשרים. הם שינו לבלי הכר את החברות ששלטו בהן, הוליכו המונים למלחמות הרג וחורבן וביקשו לעיתים לכונן עולם חדש על תילי תילים של הריסות ומוות. אישיות ייחודית, רצונות עזים ותנאים חד-פעמיים קידמו את התייצבותם בראש החברות שהם שלטו בהן. ספרו החדש של ההיסטוריון הנודע איאן קרשו הוא ניסיון מרתק ומאיר עיניים לעמוד על טבעם ועל דרכם של המנהיגים שהכתיבו את עתידה של המאה העשרים, ובכללם מנהיגים שביקשו לקבע תמורות מהפכניות גם מחוץ לגבולות ארצותיהם (לנין, סטלין, היטלר, מוסוליני) ואחרים בעלי חזון לאומי (טיטו, פרנקו). מה היו נסיבות חייהם וזמני פעולתם, שואל קרשו, שזימנו למנהיגים אלה את הכוח ואת ההזדמנות לזרוע הרס ואימה בממדים שלא נודעו? מדוע מנהיגים שכביכול לא ניחנו באישיות מזהירה ובולטת שינו בלא הכר את החברה שאותה הנהיגו? גלריית האישים שאיאן קרשו מעלה על שולחן הניתוחים מגוונת ומפתיעה: החל בצ'רצ'יל ודה גול, דרך אדנאואר וגורבצ'וב וכלה במרגרט תאצ'ר והלמוט קוהל. קוראיו המסורים והנלהבים של איאן קרשו ימצאו גם בספרו החדש תובנות מסקרנות על העולם שאנחנו חיים בו. - מעטפת אחורית.

אישיות ושלטון : מעצביה ומהרסיה של אירופה המודרנית

פרקים נבחרים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה : מצרים בבל והודו

פרקים נבחרים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה : מצרים בבל והודו

עטרה שריקי 

מתי התחילו בני האדם לעסוק במתמטיקה ומה הניע אותם לעשות זאת? ממצאים ארכאולוגיים מעידים על כך שכפי הנראה המתמטיקה החלה להתפתח לפני כ-50,000 שנים, עקב הצורך לספור, למנות ולתעד כמויות. לפני כ-10,000 שנים התחילו להשתמש במספרים לצורכי מסחר, ולפני כ-4,000 שנים החלו להופיע במסופוטמיה ובמצרים העתיקה טקסטים מתמטיים הכוללים בעיות אריתמטיות וגאומטריות ופתרונות לבעיות. קו ישר מחבר בין הגילויים הקדומים ויישומיהם לבין המצאות שקשה לדמיין את חיינו בהווה בלעדיהן, כמו טלפונים ניידים, מחשבים, טלוויזיות, מטוסים ומערכות ניווט לווייניות. בספר זה תוכלו להכיר כמה מציוני הדרך הבולטים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה, תוך התמקדות בשיטות המתמטיות המפתיעות שהתפתחו במצרים העתיקה, במסופוטמיה ובהודו. נתוודע גם לתנאים הגאוגרפיים, הדמוגרפיים והתרבותיים שהיו המניע להתפתחות המתמטיקה באזורים אלה, ולסיפורים המרתקים שמאחורי פענוח הכתבים העתיקים. רוצים לדעת מי המציא את האפס ואיך הספרות של ימינו קיבלו את צורתן? כיצד חישבו שטח של עיגול? אילו חישובים מתמטיים נדרשו כדי לבנות את הפירמידות? איך מצאו שורש של מספר בלי להזדקק למחשבון? מדוע השעה מחולקת לשישים דקות? והאם פיתגורס באמת היה זה שגילה את המשפט הנקרא על שמו? לכל השאלות הללו ולשאלות רבות נוספות, תוכלו למצוא תשובות בספר שלפניכם. בנוסף לסקירה מרתקת ומקיפה של התפתחות המתמטיקה, של התגליות המתמטיות ושל יישומיהן, יוצעו שאלות פתוחות ותרגילים להעמקת הידע והתובנות. -- מעטפת אחורית.

פרקים נבחרים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה : מצרים בבל והודו

 צופה אל הבאות : תאולוגיית הגלות של יחזקאל והשפעתה על תוכנית התקומה שלו

צופה אל הבאות : תאולוגיית הגלות של יחזקאל והשפעתה על תוכנית התקומה שלו

אריאל קופילוביץ 
יחזקאל, הכוהן שהיה לנביא, גלה לבבל יחד עם יהויכין מלך יהודה והאליטות של ירושלים אחת-עשרה שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון. חורבן הבית וגלותה הסופית של יהודה עוררו בקרב הגולים שאלות כבדות משקל באשר לזהותם הדתית והלאומית. מספר יחזקאל עולה כי לא מעט מן הגולים סברו שמערכת היחסים שלהם עם האל הגיעה לסיומה המוחלט, וכעצמות יבשות, אין להם כל תקווה לתקומה בעתיד. ספר זה בוחן את תוכנית התקומה של יחזקאל ואת האופן שהוא מתאר בו את עתיד ישראל לאחר החורבן. לצד קריאות חדשות בדברי הנביא, ובחינת השפעת מקורות מקראיים ומסופוטמיים על דבריו, הספר מתאר גם את העולם הרעיוני וחיי היום יום של גולי יהודה הראשונים בבבל. הוא מראה כיצד מציאות חייהם שם השפיעה על האופן שהם תפסו בו את הגלות ואת תפקידה התיאולוגי בהיסטוריה של עם ישראל. -- מעטפת אחורית.

צופה אל הבאות : תאולוגיית הגלות של יחזקאל והשפעתה על תוכנית התקומה שלו

טאבו ואיסורים בקבלת קסטיליה : טעמי מצוות לא תעשה לר' יוסף הבא משושן

טאבו ואיסורים בקבלת קסטיליה : טעמי מצוות לא תעשה לר' יוסף הבא משושן

ליאור זקס-שמואלי

הספר טאבו ואיסורים בקבלת קסטיליה הוא המונוגרפיה הראשונה על ר' יוסף הבא משושן, מקובל שפעל בקסטיליה הנוצרית בסוף המאה הי"ג ובראשית המאה הי"ד. לצד תרומתו להכרת דמותו של ר' יוסף, מספק הספר הצצה מרתקת להגותו הקבלית פורצת הדרך, ולמסכת זיקותיו הסבוכות עם הזוהר ומקובלי ספרד. במרכז הספר עיון חלוצי במערכת הטעמים הקבלית לאיסורי התורה, תוך עיצוב רשת מוטיבציות חיוביות ושליליות על הקשרן התיאולוגי, ההיסטורי והתרבותי. במסגרת זו נידון הפחד מפגימת החטא בעולמות העליונים והתחתונים, מפגיעה במיניות האלוהית והאנושית ומהעצמת כוחות הטומאה. -- מעטפת אחורית.

טאבו ואיסורים בקבלת קסטיליה : טעמי מצוות לא תעשה לר' יוסף הבא משושן

אוגדת עזה נכבשה : 7 באוקטובר 2023

אוגדת עזה נכבשה : 7 באוקטובר 2023

אילן כפיר

איך הגענו לאסון הנורא הזה? המכשול הקרקעי קרס בתוך דקות; אלפי מחבלי חמאס כבשו את יישובי ומוצבי העוטף; אוגדת עזה נכבשה; כ-1200 הרוגים ב-7 באוקטובר, יום המלחמה הראשון; אלפים הסתגרו בממ"דים וזעקו לעזרה שאיחרה להגיע; מאות נחטפו לרצועת עזה; טבח אכזרי בנשים, בילדים ובמבוגרים. לצד האירועים הקשים של 7 באוקטובר - המכה האנושה ביותר שספגה ישראל מאז 1948 - אוגדת עזה נכבשה מתאר את האירועים שקדמו ליום שבת הנורא: העיוורון המודיעיני, הכשלים המבצעיים, טיפוח החמאס והערכת החסר של יכולותיו המבצעיות, הכישלון המדיני של הממשלה ושל העומד בראשה. כל אלה לצד סיפורי הגבורה של לוחמים ואזרחים בודדים שהתייצבו מול מאות מחבלים ביישובים ובמוצבים. ישראל במלחמה קיומית ברצועת עזה ובצפון. -- מעטפת אחורית.

אוגדת עזה נכבשה : 7 באוקטובר 2023

בשם האל, המפלגה והלאום : סיפורם של הקומוניסטים הערבים בישראל 1976-1920

בשם האל, המפלגה והלאום : סיפורם של הקומוניסטים הערבים בישראל 1976-1920

מייסון ארשיד שחאדה

ספרה של מייסון ארשיד שחאדה מביא את סיפורם של הקומוניסטים הערבים הפלסטינים בישראל לאורך חמישה עשורים סוערים – מראשית דרכם המהפכנית בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד ליום האדמה בשנת 1976. דרך ההיסטוריה שלהם אנו נחשפים למרחב חברתי ופוליטי מורכב שבו מתנגשים זהויות, אידיאולוגיות ואינטרסים. המחקר החדש שמוצג כאן התבהר הודות למסמך ארכיוני מאפריל 1925, אשר מצא שבשורות המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית (פק"פ) התפקדו ערבים משתי קבוצות עדתיות: האחת מוסלמית, השנייה נוצרית (יוונית-אורתודוכסית). ממצא זה העלה את הצורך בבחינת אופי הגיבוש העדתי במפלגה, במיוחד אצל חברי הקבוצה היוונית-אורתודוכסית שהובילה מאוחר יותר את הצידוד בהחלטת החלוקה של האו"ם להקמת מדינה יהודית וחלוקת הארץ לשתי מדינות. מתוך ניתוח דינמי של ההיסטוריה, המחברת העלתה את התזה הבאה: הריאליזם העדתי של בני העדה היוונית-אורתודוכסית, שהובילו את הליגה לשחרור לאומי של פלסטין, היה המניע הראשון להסכמתם לחלוקה. התיאוריה המרקסיסטית, שהוצגה כקוסמופוליטית ורב-לאומית, סייעה בטשטוש הגיבוש העדתי במפלגה, והטרמינולוגיה הדתית שימשה ככלי לחיזוק זה.
בשם האל, המפלגה והלאום מתבונן בדינמיקת יחסי הכוח והזהויות בתוך המשולש "דת, מפלגה ולאום"; הוא מראה כיצד בסיוע הפלג היהודי במפלגה, הקומוניסטים הערבים – נוצרים כמוסלמים – פעלו כתנועת מאבק היברידי, מאבק לאומי שעטוף במאבק אזרחי, וכיצד הם סייעו בהבניית זהותם של הערבים בישראל כזהות של היברידים ללא מדינה, המוותרים על זכותם לאוטונומיה טריטוריאלית. בשם האל, המפלגה והלאום מציג תמונה מרתקת ומלאת חיים של קבוצה פוליטית שפעלה בתנאים קשים; הוא מזמין את הקורא לחשוב מחדש על זהות, אידיאולוגיה ומאבק, ואגב כך להכיר פרק חשוב ומרגש בהיסטוריה של החברה הערבית בישראל. -- מעטפת אחורית.

בשם האל, המפלגה והלאום : סיפורם של הקומוניסטים הערבים בישראל 1976-1920

 חלון פתוח : מבט קרוב על אובדנות והחלמה

חלון פתוח : מבט קרוב על אובדנות והחלמה

תמר פויכטונגר

בספרה של תמר פויכטונגר, חלון פתוח, סיפוריהם של המתמודדים עם נטייה אובדנית, ויכולים לה, מובאים לצד פרקים תיאורטיים-מחקריים, ויחד חותרים לרדת לחקר החוויה האובדנית וההחלמה ממנה. מה מוביל אדם למאוס בחייו ומה נדרש כדי שיוכל לשוב ולאחוז בהם? אובדנות, אף על פי שהיא תופעת קצה, עוסקת במהות משותפת לאנושות כולה; היא נוגעת בשאלות ביחס לטעם החיים, צרכים פסיכולוגיים בסיסיים, קשר ותקשורת בינאישית וחיבור למשמעות ולעולם. חלון פתוח מאגד מהידע הקיים על אודות אובדנות והחלמה, בדגש על מחקרים שנערכו בשיטות מחקר איכותניות המאפשרים להתקרב להבנת החוויה הסובייקטיבית של האדם. המבט הקרוב - המאמץ להיצמד ולהבין את החוויה האישית כפי שהיא נתפסת על ידי החווה עצמו - מנחה את החקירה בספר זה. לצד זאת, מסתבר, מבט קרוב הוא גם המעשה התרפויטי עצמו, ליבת ההחלמה. האינטגרציה בין התיאוריות, המחקרים והסיפורים המבוססים על ראיונות אישיים יוצרת תובנות ועקרונות להתערבות טיפולית לטובת המתמודדים עם נטייה אובדנית. - מעטפת אחורית.

חלון פתוח : מבט קרוב על אובדנות והחלמה

 פסיכואנליזה מדוברת

פסיכואנליזה מדוברת

אנה גלמן 

הקורא בספרה של אנה גלמן משוטט בסמטאות הרב-ממדיות של הפסיכואנליזה: בקליניקה, בחברה, ובתרבות; הוא נפגש עם הפסיכואנליטיקאי כאומן המילה, שכן כאשר כל כך הרבה שיחים של כוחנות ושלטון, כסף, נשק ובריאות ממסדיים מרדימים את הכלל, אזי השיח הפסיכואנליטי הוא הכרחי לטובת ראיה מפוקחת, מעוררת. הפסיכואנליזה משתנה, והיא חייבת להמציא את עצמה שוב ושוב, בדיוק כפי שעשה לאקאן. הסימפטומים והאי-נחת משתנים בעולם העכשווי, והפרקטיקה של הפסיכו(אנליזה)תרפיה חייבת לדייק את האקט-אומֶר הפסיכואנליטי לטובת חיתוך מדויק של הסבך. המילה היא אמנם הציר, אבל היא מילה בבשר של הגוף שנוכח בקול, במבט, ב"נושם-נשמה" מעיקה. כולנו א-נורמליים, סינגולריים שמשתוקקים ל"א-ובייקט" החסר שאבד-ואבוד, אבל דוחפים לעתיד של "אהיה אשר אהיה". הפסיכואנליזה נאמנה לסבל של הסינגולרי, ליוצא מהכלל. זו האתיקה של פסיכואנליטיקאי שמחויב לסובייקט שהוא תמיד אחר בין אחרים, יחיד שנושא את גורלו לבדו, שלא בוחר את נטיותיו. כולנו בודדים-יחידים שמגיעים לאנליזה עם ציפייה למענה, למסע אישי בנוכחות אנליטיקאי. פסיכואנליזה מדוברת מכיל שיחות, הרצאות ומאמרים על מושגים ורעיונות פסיכואנליטיים בקליניקה בחברה ובתרבות. המחברת מתמודדת עם האתגר הכרוך בהעברה אל הכתוב את מה שמתרחש מעבר למילים של השיח עם אנליזנד בתרבות – את מה שמתגלה בהבזק ונוגע בממד הסודי, הלא ידוע והמשתנה. בחלקו מוקדש הספר לעבודה הפסיכואנליטית של "לדבר עם ילדים" – עם הילד האהוב שסובל את האַפקטים והאֶפקטים של שלושה דורות שמעליו; הילד שהוא הן שחקן והן סביל, סימפטום של האחרים וגם של עצמו, אבל גם סובייקט שצמא לדיבור אמיתי.-- מעטפת אחורית.

פסיכואנליזה מדוברת

אחיות נפש: "החברה הגאונה" כמשל : החברות הנשית כאבן יסוד בהוויה הנשית: מסע בסיפורת נשים עברית וכללית ובשירת משוררות ישראליות

אחיות נפש: "החברה הגאונה" כמשל : החברות הנשית כאבן יסוד בהוויה הנשית: מסע בסיפורת נשים עברית וכללית ובשירת משוררות ישראליות

אקי (רבקה) אלינב

"ניסיתי להיזכר בדוגמה אחת מכל הספרים שקראתי, שבה שתי נשים מוצגות כחברות קרובות", מתארת וירג'יניה וולף. הייתכן שהחברות הנשית המוגדרת במחקר הפסיכולוגי של האשה כמשאב לחיים פשוט "לא נספרה"? ואם כך הדבר — מהו ההסבר? כניסתן של יוצרות והוגות אל הוואקום הזה — "להאיר על טיבה של חברות נשית מבפנים, ממבטן, מחווייתן ומקולן של נשים" — היא שחוללה את השינוי. אליו מכוון המסע שלנו אל לב החברות הנשית. הקריאה הפרשנית בסיפורים וברומנים (בסיפורת נשים עברית וכללית), מתעמתת עם שאלות מפתח: במה מתייחדת החברוּת הנשית בעיניהן של סופרות והוגות? מה הופך את המשפט האוניברסלי "אני יודעת בדיוק למה את מתכוונת", לסוג של סיסמה לבונדינג הנשי? מה ניתן ללמוד על גבולותיה של החברות הנשית במצבי מבחן, כשאחת משותפות הקשר מבצעת, כמו ברומנים סוּלה (טוני מוריסון) והחברה הגאונה (אלנה פרנטה), עוול בלתי נסלח לחברתה? מה קורה כשחולשות החברה האחת הן ראי לחוזקות האחרת? כשהן אוהבות זו את זו ולִפרקים גורמות ייסורים זו לזו, ברוח "גּםַ אַהֲבָתָם, גּםַ שִׂנְאָתָם, גּםַ קִנְאָתָם" (קוהלת ט, ו)? בכל היבטיו של הבונדינג הנשי הנדון בספר - הן בגילוייו (בסיפורת) כחברוּת דמויית מציאות, המותנית ביחסי שיתוף, תמיכה ואמון הדדיים, והן בגילוייו (בשירת נשים ישראלית) כזיקה רוחנית־זהותית חד־סטרית, של משוררות אל 'אמהותיהן' ו'אחיותיהן' הפואטיות - נשים מפללות לערך המוסף של אינטימיות, עם "אַחַת [...] שֶׁמְדַפְדֶּפֶת חָפְשִׁי בְְנפְַשִׁי", כניסוחה של המשוררת אגי משעול. -- ‏מ‏עטפת אחורית.

אחיות נפש: "החברה הגאונה" כמשל : החברות הנשית כאבן יסוד בהוויה הנשית: מסע בסיפורת נשים עברית וכללית ובשירת משוררות ישראליות

Colonial archaeology in Palestine in the 1930s : the first expedition to Lachish

Colonial archaeology in Palestine in the 1930s : the first expedition to Lachish

Yosef Garfinkel

"Colonial archaeology in Palestine in the 1930s: The First Expedition to Lachish This book presents a biography of the First Expedition to Lachish, one of the most famous archaeological expeditions to the Near East. It was directed by James Lesley Starkey, who was murdered on 10 January 1938 on his way to Jerusalem. Lachish is of outstanding historical and biblical importance and the expedition made unique discoveries, including the Lachish Letters, documents from the time of the prophet Jeremiah. The excavation results were fully published in four large volumes of outstanding quality, thanks to Olga Tufnell. The expedition, which was sponsored by some of the richest people in England, reflects the social order of its time, as well as the local situation in Palestine before and during the Arab revolt. The book publishes primary historical sources: 68 biweekly reports sent from Palestine to London during the years 1932-1938, and 112 other relevant documents" -- from online.

Colonial archaeology in Palestine in the 1930s : the first expedition to Lachish

 מזרח חדש : מאוריינטליזם גרמני למזרחנות ישראלית

מזרח חדש : מאוריינטליזם גרמני למזרחנות ישראלית

‏עמית לוי
מזרח חדש הוא מחקר היסטורי מעמיק על תולדות המזרחנות הציונית והישראלית. שורשיו של תחום הידע הזה – חקר הערבית, האסלאם וההיסטוריה של המזרח התיכון – באוניברסיטאות הגרמניות של המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים: רוב מייסדיו בארץ היו יהודים-גרמנים שצמחו במסורת המזרחנית של מרכז אירופה, והם שהביאו את תחום הידע לאוניברסיטה העברית בירושלים, וממנה למערכת האקדמית כולה. באמצעות ניתוח של תיעוד ארכיוני עשיר בגרמנית, בערבית, באנגלית ובעברית משרטט הספר את התהליך המורכב של הגירת הידע המזרחני מגרמניה לארץ תוך התמקדות בשאלה מה קרה למחקר, ולחוקרים עצמם, כאשר המפגש עם המזרח הפך מטקסטואלי-פילולוגי למפגש פיזי ממשי, רווי סתירות ומתחים, שברקע שלו הסכסוך היהודי-הערבי המתעצם. בין השאר הוא מתעד את המשימות שקיבלו עליהם המזרחנים מחוץ לחדר העבודה ולספרייה, כמו הניסיון לקרב בין יהודים לערבים ושיתוף הפעולה עם הממסד הביטחוני.
הספר מתאר את מסלול התפתחותו הייחודי של תחום המזרחנות מאמצע שנות העשרים ועד אמצע שנות השישים של המאה העשרים, ושופך אור חדש על התפתחות המחקר האקדמי בכללותו בפלשתינה המנדטורית ובראשית ימיה של מדינת ישראל. בכך משמש הספר מקרה מבחן לניתוח הזיקה המורכבת בין עבודה מדעית "טהורה" לבין סוגיות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות, ומציע נקודת מבט חדשה בשורשיו של הסכסוך היהודי-הערבי ובתפקיד שמילא הידע המדעי בעיצובו. -- אתר המו"ל.

מזרח חדש : מאוריינטליזם גרמני למזרחנות ישראלית

 חוק יסוד: חופש הביטוי והדעה

חוק יסוד: חופש הביטוי והדעה

מרדכי קרמניצר, לילה מרגלית, עדן ארשיד
לאורך השנים, הפסיקה הישראלית המשיכה להישען על כבוד האדם לצורך הדיון בשאלת ההגנה על הזכות לחופש הביטוי, על כל צורותיה ונגזרותיה. כך החלו לעלות שאלות בנוגע לזכות להפגין; לחופש העיתונות; לחופש הביטוי האומנותי וכן להיבטים רבים נוספים. עם ריבוי המקרים המצריכים הכרעה בנוגע להגנה על הזכות, התרחבו גם האינטרסים המתחרים (זכויות אדם אחרות או אינטרסים ציבוריים) אשר עשויים להצדיק פגיעה בה. הרחבה זו הביאה עימה מגוון של אפשרויות שונות לאיזון בין השניים. המורכבות הגלומה באיזון בין מימוש הזכות מחד גיסא לבין האינטרסים העלולים להיפגע בעקבות זאת מאידך גיסא מחדדת את הצורך בהסדרה מתאימה של חופש הביטוי במסגרת חוק יסוד כמקובל, אשר תעגן את מעמדה כזכות יסוד ותסרטט את גבולות ההגנה עליה. על רקע זה, להלן מוצג מודל מפורט של חוק יסוד כאמור - חוק־יסוד: חופש הביטוי והדעה. -- ‏א‏תר המו"ל.

חוק יסוד: חופש הביטוי והדעה

 אלמלא מוראה של מלכות : אזרחים חרדים והמשטרה

אלמלא מוראה של מלכות : אזרחים חרדים והמשטרה

גיא בן-פורת, תהילה גאדו 
התמונות של עימותים בין חרדים למשטרה מוכרות לרוב הציבור הישראלי, אבל כיצד תופסים חרדים את המשטרה, מהן הציפיות שלהם ממנה, והאם הם מוכנים לשתף פעולה איתה? מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים וההגבלות על התקהלויות הביאו להתנגשויות רבות בין חרדים למשטרה. בעיני החרדים, האכיפה המשטרתית נתפסה לא פעם שרירותית, מפלה ומתעלמת במכוון מאורח החיים החרדי. אבל, בה בעת, המחיר שגבתה המגפה מהקהילות החרדיות פגע גם באמון בהנהגה החרדית וחיזק את התחושה שיש צורך במשטרה אפקטיבית - ובלשונם של מרואיינים למחקר הזה: "אלמלא מוראּה של מלכות, איש את רעהו בלעו". מחקר זה בוחן את היחסים בין המשטרה והחרדים ובתוך כך גם שאלות רחבות יותר הנוגעות לזהות, שייכות ולגיטימציה. המחקר משלב מתודולוגיה כמותנית ואיכותנית ומתבסס על סקר דעת קהל, קבוצות מיקוד, ראיונות עם אנשי מפתח וסקירת עיתונות חרדית. נבחנים בו ההבדלים בין העמדות של חרדים ושל יהודים שאינם חרדים כלפי המשטרה, המתח הערכי שבין החרדים למשטרה, תפיסות של שיטור יתר ושיטור חסר והנכונות לשתף פעולה עם המשטרה. נוסף על כך, המחקר סוקר אירועים אחדים שבהם התעמתו חרדים והמשטרה בשנת משבר הקורונה, וכיצד באו בהם לידי ביטוי התפיסות והמתחים המתוארים במחקר. -- כריכה אחורית

אלמלא מוראה של מלכות : אזרחים חרדים והמשטרה

 קווים מנחים ליישום פעילות מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי

קווים מנחים ליישום פעילות מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי

קרנית פלוג, דפנה אבירם־ניצן, ירדן קידר, נדב פורת הירש
במרץ 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם את הדוח "אתגר העלאת פריון העבודה במשק כמפתח לצמיחה מכלילה ומקיימת: תפקיד המגזר העסקי". ההמלצה העיקרית בדוח זה הייתה להקים גוף מתכלל לנושא ההכשרות המקצועיות בישראל, שיורכב משלושת השחקנים הרלוונטיים: המדינה, המעסיקים והעובדים. בתוך חודשים ספורים מפרסום הדוח, בעיצומו של משבר הקורונה, ההמלצה יושמה והוקמה "מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי" כמיזם משותף לממשלה, לנציגי המעסיקים ולנציגי העובדים. המינהלת הוקמה מתוך שאיפה לסייע למאות אלפי העובדים שהוצאו לחל"ת לעבור הכשרות והסבות מקצועיות, והיא משום יישור קו עם המדינות המערביות המפותחות המפעילות זה שנים רבות גופי הכשרות תלת־צדדיים דומים. מסמך זה הוא המשך לדוח הקודם, ומטרתו לבחון את הישגיה של מינהלת המעסיקים בתום שנתיים לפעילותה. המסמך חושף נתונים מעודדים על פעילות המינהלת ותרומתה לשיפור מערך ההכשרות המקצועיות, בעיקר בהיבט של התאמה טובה יותר של ההכשרות לצורכי השוק הודות להידוק הקשר עם המעסיקים. מחברי הדוח מדגישים את הצורך להוסיף ולשפר את פעילות המינהלת, בדגש על המשך חיזוק ההתאמה בין תחומי ההכשרה וכישורי העובדים לבין צורכי שוק העבודה, ייזום הכשרות לעובדים קיימים, שיפור וטיוב המעקב השוטף אחר אפקטיביות ההכשרות, ביצוע סקרי שביעות רצון, קידום אקרדיטציה להכשרות אצל המעסיקים ואיחוד וטיוב הנתונים הנמצאים בידי המינהלת. -- כריכה אחורית

קווים מנחים ליישום פעילות מינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי

 בזכות הלבנטיניות: מסה ושלוש עשרה שיחות

בזכות הלבנטיניות: מסה ושלוש עשרה שיחות

עידן צבעוני 
ספרו החדש של עידן צבעוני, בזכות הלבנטיניות, מבקש לברר את הרלבנטיות התרבותית-פוליטית של המסמן לבנטיני בישראל של המאה ה-21, כל זאת בתנאים בלתי אפשריים של מרחב ישראלי אולטרה-לאומי מדמם, ואי לכך מבעד לפצעו-סבלו של הדור הנוכחי אשר הכיבוש הוא אחד מסימניו. כפועל יוצא מכך ישנו קושי לראות באופק הפרדה אזרחית בין ישראל לפלסטין, אבל גם אופק דו-לאומי ללא פרקטיקה של אפרטהייד אינו בגדר האפשר. בעקבות ההמשגה של ז'קלין כהנוב, בזכות הלבנטיניות מבקש לחזור למסמן לבנטיני תחת הגיונו של שיח א-זהותני המאפשר את המבט הכפול הנתון בסבך יחסי משיכה-דחייה ליבידינליים, הן למערב והן למזרח, מבלי שהאחד יוציא את האחר. הלבנטיניות כפי שמוצגת בספר זה היא יותר מכול משאלת לב חרדה, רוח נומדית א-טריטוריאלית שמחפשת אך לשווא מנוחה במרחב אלים ללא-נחת. כמהגרת עבודה ארעית היא מנדידה את עצמה ממקום למקום, מפיצה את שמה גם במזרח ברלין; שם, במקום הבלהות של העבר ה(לא)רחוק והרודפני, פלסטינים, ישראלים, טורקים וסורים יכולים להשכין שלום בינם לבין עצמם בזוכרם אך בקושי את שמותיהם שצללו בזמן. לצד זאת הלבנטיניות נכתבת מתוך דאגה לעתיד המרחב (המזרחי) הזה; היא אינה תרה בהכרח אחר היתכנות פרוגרמטית אלא פורחת באוויר כהרהור אינטימי פנים-תרבותי. חלקו הראשון של הספר הוא המסה "בזכות הלבנטיניות"; חלקו השני מאגד 13 שיחות עם חוקרי תרבות ממגוון תחומים סביב הרגישות הלבנטינית: ליאת ארלט סידס, ניסן שור, קציעה עלון, יוסי סוכרי, עדי שורק, עופר נורדהיימר נור, חוסני אלח'טיב שחאדה, דוד גדג', מרחב ישורון, רונית פלג, יצחק בנימיני, טלי חתוקה, רפאל זגורי-אורלי. ‏-‏- מעטפת אחורית.

בזכות הלבנטיניות: מסה ושלוש עשרה שיחות

 למי קראת משתמש? : איך להיות משתמש חכם בעולם של טכנולוגיות מתקדמות

למי קראת משתמש? : איך להיות משתמש חכם בעולם של טכנולוגיות מתקדמות

נירית גביש 
סביבכם. אנחנו מוקפים במערכות שאנו משתמשים בהן באופן יום־יומי. האם המערכות מותאמות לנו המשתמשים? מתכנני המערכות רוצים לתכנן מערכת יעילה וקלה לתפעול עבורנו, אבל פעם אחר פעם הם כושלים ודווקא מקשים על המשתמשים באינטראקציה שלהם עם המערכת. ספר זה בא לתת לכם עצות והנחיות מעשיות כיצד להשתמש במערכות בצורה מיטבית ואיך לא ליפול לבורות שכָּרו עבורנו מתכנני המערכות או שאנחנו עצמנו כרינו מבלי דעת. נלמד כי בכוחנו לזהות את המרכיבים המזיקים שהוכנסו למערכת שלא במכוון מתוך אמונה תמימה של המפתחים שהדבר ישרת את המשתמשים. נזהה דעות קדומות, ידע ואמונות שהושתלו בנו ומפריעים לנו להשתמש במערכת בצורה טובה, ונדע לשלוט בהם כך שיסייעו לנו להפיק את המיטב עבור חיים נוחים יותר."

למי קראת משתמש? : איך להיות משתמש חכם בעולם של טכנולוגיות מתקדמות

 יש חיים לפני המוות : דברי קהלת בן דוד

יש חיים לפני המוות : דברי קהלת בן דוד

רוני מגידוב 
אדם קם בבוקר וחווה את החיים כהבל, והוא שואל את עצמו איזה יתרון יש לעשייה האנושית.סוגיית טעם החיים מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, וקֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד נתן לתהייה זו ביטוי ישיר ונוקב כבר בפסוק השני של ספרו. האם בכך הסתכמה בשורתו?על האמירה הפותחת – הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל – הוצעו פירושים רבים. האם בעל הספר דבֵק בהצהרתו ומבקש לאשש אותה, או שהיא מוצגת אך כפן אחד של החיים על פי קהלת? מה, למעשה, הוא מייעץ לאדם שמתחבט בשאלות כגון למה נבראנו, לשם מה אני חי?הספר יש חיים לפני המוות מבקש להתחקות אחר השתלשלות רעיונותיה של מגילת קהלת ולברר את יסודותיה ואת סודותיה. למסע זה מוזמנים קוראים שהקושיות הנצחיות בדבר פשר הקיום עולות בהם מדי פעם, וכמובן אלה שהפרדוקסים של קהלת ואופן התבוננותו בחיים מסקרנים אותם. --‏ כריכה אחורית.

יש חיים לפני המוות : דברי קהלת בן דוד

 בעיני עצמי : הולדת הפסיכואנליזה 1925, 1935

בעיני עצמי : הולדת הפסיכואנליזה 1925, 1935

זיגמונד פרויד
"הטקסט אכן מלמד מעט מאוד על ענייניו האישיים של פרויד. במקום זאת הוא מציע תיאור נדיר של התפתחות אינטלקטואלית, של חיי מחשבה, ומבוא מעולה לתורת הפסיכואנליזה. ואולי כך ראה פרויד את עצמו – רעיונותיו היו עבורו הביטוי המזוקק של היותו, יותר מאשר ציונים היסטוריים. האירועים רבי החשיבות ביותר בחייו הם תגליות קליניות, ולא אירועים חיצוניים. אצל פרויד, הנפש הפרטית והמאמץ התאורטי להתקרב להבנתה התאחדו אולי יותר מאשר אצל כל אדם אחר בהיסטוריה, וטקסט זה הוא עדות יוצאת דופן לכך. [...] ב-1935, ארבע שנים לפני מותו, כתב פרויד באחרית הדבר שהוסיף: הצגת עצמי מראה עד כמה הפסיכואנליזה הופכת להיות תוכן חיי ומניחה בצדק שדבר מכל מה שאירע לי אישית אינו מצדיק התעניינות, מלבד מיחסיי אל המדע"-- מתוך אחרית הדבר מאת גדעון לב -- אתר המו"ל.

בעיני עצמי : הולדת הפסיכואנליזה 1925, 1935

יורשי אפלטון : אריסטו וממשיכיו : חיי הפילוסופים

יורשי אפלטון : אריסטו וממשיכיו : חיי הפילוסופים

דיוגנס לארטיוס
דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם. לפנינו תרגום עברי ראשון לספרים הרביעי והחמישי ביצירה: יורשי אפלטון, ובו דיון בחייהם, יצירותיהם ועיקרי משנתם של ראשי האקדמיה וחבריה הראשונים לאחר מות אפלטון; אריסטו וממשיכיו, ובו דיון בנודע ובגדול בתלמידיו של אפלטון, אריסטו, באסכולה הפילוסופית שייסד (הליקיאון/הפריפטוס) ובממשיכי דרכו בה. -- כריכה אחורית.

יורשי אפלטון : אריסטו וממשיכיו : חיי הפילוסופים