"ספר שמתאר את היקף ואת חומרת הבעיות האזרחיות – הכלכליות והחברתיות - המאיימות על ישראל נוסף על אתגרי הביטחון. הספר מתבסס על ההנחה שלפיה כדי להבין את בעיותינו החמורות כיום יש לחזור אל ראשית ההיסטוריה של התנועה הציונית ותחילת פועלה בארץ בראשית המאה שעברה, אז עוצבו השקפת העולם, המבנים המוסדיים, דרכי ההתנהלות וההסדרים הכלכליים שהעמיקו את העוני והשחיתו את המערכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות. כל אלה, בגלגוליהם השונים, ממשיכים לפעול עד היום וממשיכים לגבות מחיר כבד מהכלכלה ומהחברה בישראל." -- מאתר עברית.
הספר שלפניכם, יהיו שיטענו ובצדק, הוא ביקורתי מאוד, ואכן הוא כזה - כי מטרתו היא לתאר ללא כחל ושרק את היקף ואת חומרת הבעיות האזרחיות המאיימות על ישראל, להצביע על הנזקים החמורים שהן גורמות, ולהציע תרופות לכמה מן החוליים הללו. עם זאת, אין בכוונת הספר להתעלם מהזכויות הרבות של מושאי הביקורת החריפה שבו, מבן-גוריון ועד לאחרון חסידי הקולקטיביזם, שהקדישו את חייהם לבניין המדינה לפי הבנתם. לרוע מזלנו, תפיסתם היתה דוגמטית, שגויה ומסולפת מן היסוד. אף על פי כן, לא נכון יהיה שלא לזקוף לזכותם לפחות חלק מן ההישגים הגדולים שהושגו. הם אמנם ראויים לביקורת חריפה אך גם לשבחים. הספר מושתת על ההנחה שכדי להבין את בעיותינו החמורות יש להעמיק אל שורשי העבר שלנו, אל ראשית ההיסטוריה של התנועה הציונית ותחילת פועלה בארץ בראשית המאה שעברה, ולפניה, אל תקופת העלייה השנייה, שקדמה למלחמת העולם הראשונה, ועוד יותר אל שנות ה-20 של המאה הקודמת, תקופת ההשקה של מיזם התחייה הציוני. בשנים אלו השקפת העולם של המחנה המפלגתי שהשתלט על התנועה הציונית, המחנה שכינה עצמו "ארץ ישראל העובדת", עוצבה על ידי מנהיגים שדבקו בקנאות בחזון הקומוניסטי. על יסוד אמונתם זו, ובעיקר על בסיס אמונתו של בן- גוריון במרקסיזם הלניניסטי, הם עיצבו, כפי שננסה להוכיח את "השיטה" החברתית והכלכלית שהשתלטה על היישוב, ואחר כך על המדינה, והקימו את המוסדות שניהלו את חיינו - שיטה שנודעה לימים כשיטת מפא"י. -- מתוך הספר