להבין את עצמי, להבין את העולם

הספר "מבוא לפסיכולוגיה", על שני כרכיו, בוחן את נושאי המחקר השונים בתחום ההתנהגות האנושית, ונותן דוגמאות רלבנטיות מחיי היום יום, בהן יכולים למצוא את עצמם כל אחד ואחת

החודש נחסם השימוש בפייסבוק בערב הסעודית, בטענה כי אתר הרשת החברתית הגדול בעולם "חוצה את הגבול המוסרי". זוהי המדינה השלישית בה נאסר השימוש בפייסבוק בשנה החולפת; קדמו לה בנגלדש ופקיסטן. במערב, לעומת זאת, השימוש בפייסבוק נפוץ עד כדי כך, שבמחקר שנערך באחת האוניברסיטאות בארצות הברית הצהירו 20,247 סטודנטים מתוך 25,741 – כלומר כ-80% – כי הם משתמשים ברשת החברתית. האם השימוש הנרחב הזה בפייסבוק, ובאינטרנט באופן כללי, משנה את דפוסי החיברות וההיכרויות? על שאלות אלו, ועל שאלות רבות אחרות, מנסה לענות הספר מבוא לפסיכולוגיה, היוצא עתה בשני כרכים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה,

מבוא לפסיכולוגיה הוא תרגום לעברית של המהדורה ה-18 של הספר Psychology and Life מאת ריצארד גריג ופיליפ זימברדו. ייחודו לעומת ספרים אחרים בתחום הוא בהקשרים האקטואליים מאוד של חיי היומיום של כולנו, שעליהם הוא מצביע לכל אורכו. "פסיכולוגיה היא המדע של ההתנהגות האנושית, ועל כן היא נוגעת כמעט לכל תחום בחיינו, כפרטים וכחברה", אומרת העורכת המדעית של המהדורה העברית, פרופ' רות בייט-מרום. "הספר נותן סקירה על כל אחד מנושאי החקירה של הפסיכולוגיה: תפיסה, מוטיבציה, אמוציה, חשיבה, מצבי תודעה, למידה, תוקפנות, אישיות, פסיכופתולוגיה, יחסים חברתיים, ועוד. בכל אחד מהפרקים נכלל סעיף בשם 'הפסיכולוגיה בחיינו', שמכיל מידע מחקרי בהקשר של סוגיה רלבנטית לפרק, כזו שעשויה להעסיק את הקורא"

האם יחסים ארוכי טווח יכולים להיווצר באינטרנט?

עבור סטודנטים צעירים יכול להיות רלבנטי במיוחד סעיף זה בפרק "קוגניציה חברתית ויחסים חברתיים". הסעיף עוסק בשאלת היווצרותם של קשרים חברתיים באינטרנט, ועד כמה הם מחזיקים מעמד. "מחקר שנערך בשנת 2002 על 568 משתתפים בקבוצות דיון גילה, כי 63% מהנחקרים שוחחו בטלפון עם אדם שהכירו באמצעות האינטרנט, ו-54% פגשו פנים אל פנים מכר שהכירו באינטרנט. לאחר שנתיים, במחקר מעקב, התברר ש-15% התארסו עם מישהו/מישהי שפגשו באינטרנט ו-10% התחתנו איתו/איתה. אם בעבר היוותה קירבה גיאוגרפית מרכיב חשוב ביחסי חברות, חיבה ואהבה, כיום האינטרנט מאפשר יצירת קירבה פסיכולוגית, מבלי שתהיה קירבה גיאוגרפית", אומרת פרופ' בייט-מרום.
"אולם", ממשיכה  פרופ' בייט-מרום, "האינטרנט מסייע לא רק לחבר בין שני אנשים מרוחקים זה מזה פיסית, הוא אף מסייע לשבור חומות ומחסומים שעלולים לצוץ בפגישה פנים אל פנים. במחקר נוסף שנערך בשנת 2002, נפגשו זוגות של נחקרים בשתי הזדמנויות שונות: מחצית הזוגות נפגשו פעמיים פנים אל הפנים, ומחצית הזוגות נפגשו בפעם הראשונה באינטרנט ובפעם השנייה פנים אל פנים. בתום הפגישה השנייה נשאלו המשתתפים באיזו מידה הם מחבבים את בן זוגם. המשתתפים בקבוצה השנייה דיווחו בממוצע כי הם מחבבים יותר את בן זוגם, בהשוואה למשתתפים מהקבוצה הראשונה. החוקרים גרסו כי לממצאים שני הסברים משוערים: האחד, שקשר האינטרנט הראשוני איפשר למשתתפים להיות מושפעים פחות מתכונות חיצוניות של בן הזוג; השני, האנונימיות היחסית של האינטרנט איפשרה לזוגות להיחשף יותר, וכך המפגש פנים אל פנים היה פתוח וכן יותר".

מה בין תהליכי למידה לבין טיפול בחולי סרטן?

הפסיכולוגיה, כאמור, בוחנת מכלול רחב של תחומים, חלקם ברמת הפרט, חלקם ברמת הקבוצה. חלקם מתייחסים להתנהגות כפי שהיא נצפית, וחלקם – לבסיס הפיסיולוגי של ההתנהגות. חלקם עוסקים בתופעות הנורמליות, וחלקם – בתופעות חריגות. בכל אחד מהתחומים מנסה הפסיכולוגיה למצוא עקרונות שמסבירים את ההתנהגות ומאפשרים את ניבויה.

"כבר בתחילת המאה ה-20 ניסח פבלוב, חוקר למידה ידוע, את עקרונות ההתניה הקלאסית, שעל פיהם זיווג חוזר ונשנה של צליל עם צלחת מזון בניסוי עם כלבים גרם בסופו של דבר לכלבים לְרַיֵּיר עם הישמע הצליל מבלי שהופיע גם המזון", אומרת פרופ' בייט-מרום. "ומה בין זה לבין טיפול בחולי סרטן? בפרק על למידה אנו קוראים, שחולים אשר מקבלים טיפולי כימותרפיה מדווחים על עייפות רבה. מובן שלחומרים הניתנים לחולים חלק לא מבוטל בתחושת עייפות זו, אולם עקרונות הלמידה מראים שסביבת הטיפול – החדר, הריח, האחיות – מתקשרת לאחר מספר סבבי טיפול לתחושות העייפות, ממש כמו הצליל שליווה את צלחת המזון בניסוי של פבלוב. כלומר, העייפות מתרחשת כבר עם המחשבה על סביבת הטיפול, ועם הכניסה לחדר הטיפולים".

פסיכולוגיה לכולם

המידע שנותן הספר מבוא לפסיכולוגיה רלבנטי לכל תחומי החיים: החל ממציאת מסלול קריירה נכון, דרך בחירת בן זוג, יצירת קשרים חברתיים, וכלה בחינוך וגידול ילדים ועוד. לכן הוא יכול לרתק לא רק סטודנטים לפסיכולוגיה, או כאלה שמתעתדים לעסוק בתחום, אלא את כל מי שרוצה להבין טוב יותר את עצמו ואת העולם שבו הוא חי. מתוך הבנה זו הקדישו כותביו תשומת לב רבה לצדדים הדידקטיים שלו, ושילבו בו כלי עזר רבים שמטרתם להקל על הקורא את לימוד המושגים, התיאוריות והמחקרים.

"המטרה הייתה לרתק את הקורא, להפוך את זה לרלבנטי עבורו – מה שיקל על תהליך הלמידה", מסבירה פרופ' בייט-מרום. "כך, למשל, סעיף 'הפסיכולוגיה בחיינו', שהוזכר לעיל, הוא כלי עזר ללימוד, היות שהוא מביא מחקרים רלבנטיים לתחום הנלמד, ומקשר אותו לחיי הקורא. סעיף נוסף המופיע בכל פרק נקרא 'חשיבה ביקורתית בחיינו'. הוא מציג לקורא את הבסיס המחקרי של סוגיה פסיכולוגית מרכזית. למשל, בפרק העוסק בזיכרון הוא מתייחס לשאלה כיצד יכול המחקר על זיכרון לסייע לסטודנטים להתכונן לבחינות. כך מעודד הסעיף חשיבה ביקורתית, ומדגיש את האופי המדעי של הפסיכולוגיה. בשולי כל עמוד לאורך הספר מוצגים, בעברית ובאנגלית, המושגים שנדונו באותו עמוד, כך שבסיום קריאת כל פרק בספר יכול הקורא לסרוק את שולי העמודים, ולראות במרוכז את כל המושגים שנלמדו בו".

בסיום תת-הפרקים והפרקים עצמם מוצגות שאלות פתוחות ושאלות רב-ברירה, שהתשובות להן מוצגות בסוף הספר. "כל הכלים הללו אמורים להקל על הלומד מתוך הספר, ולסייע לו להבין טוב יותר את מדע הפסיכולוגיה. אחרי ככלות הכל, זהו מדע שנוגע בכל תחומי החיים, ורלבנטי הן לאדם ברמה האישית, הן ליחסיו הבין-אישיים, והן להתמודדות שלו עם החברה הסובבת אותו", אומרת פרופ' בייט-מרום.