 
|
קהילה יהודית ייחודיתסדרת הספרים "יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות", בוחנת את ייחודיות קהילה זו ואת ההשפעות שספגה הן מסביבתה המוסלמית והן מקהילות יהודיות אחרות, ומאירה תופעות כמו משיחיות, השכלה ופוליגמיהמבין כל הקהילות היהודיות שהתקבצו אל ארץ ישראל - קהילת יהודי תימן היא אחת הקהילות המובחנות ביותר. קהילה זו ספגה מסביבתה לא מעט ערכים בתחומי הדת, התרבות, האמנות, התרבות החומרית, ועוד. סדרת הספרים "יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות", מאת פרופ' בת ציון עראקי קלורמן, כוללת שלושה כרכים, הבוחנים היבטים שונים בחיים התרבותיים, החברתיים וההיסטוריים של קהילת יהודי תימן, מתוך שלוש נקודות מבט: ההיסטוריה הייחודית של קהילת יהודי תימן; קשריה עם מרכזים יהודיים שונים והשפעותיהם עליה; והדיאלוג בין יהודי תימן לבין הסביבה המוסלמית. תופעת המשיחיות נושא אחד הנבחן מתוך שלוש נקודות מבט אלו הוא תופעת המשיחיות ותנועות משיחיות. "אחרי התנועה השבתאית, תנועתו המשיחית של שבתאי צבי במאה ה-17, שסחפה אחריה כמעט את כל העולם היהודי, יהדות תימן הייתה הקהילה היחידה בעולם היהודי שקמו בה לא פחות משלושה טוענים משיחיים, שפעלו כולם במחצית השנייה של המאה ה-19", אומרת פרופ' עראקי קלורמן. "אפשר ללמוד מתופעה זו על הקשר ההדוק של הקהילה היהודית בתימן עם קהילות יהודיות אחרות בעצם הניסיון לממש את הרעיון המשיחי, המשותף לכל הקהילות היהודיות. אחד מהמשיחים הללו, שוכר כחיל השני, אפילו צבר לעצמו מאמינים בקהילות מחוץ לתימן, כגון הודו, עדן, מצרים ורוסיה". מודרניזציה והשכלה גם בכל הקשור לרעיונות של מודרניזציה והשכלה מתייחדת קהילת תימן לעומת קהילות יהודיות אחרות, היות ורעיונות כאלה חדרו אליה, החל מסוף המאה ה-19, והטביעו את חותמם - למרות שהיא מעולם לא הייתה נתונה להשפעתו הישירה של הקולוניאליזם המערבי. "בניגוד לארצות האסלאם האחרות, שהיו נתונות לקולוניאליזם ישיר או עקיף, תימן נשארה כמעט נקייה מהשפעות מערביות, וגם כשכבר נכבשה בשנת 1872 - היה זה על ידי העות'מאנים", מסבירה פרופ' עראקי קלורמן. "עם זאת, רעיונות על השכלה חדרו לקהילת יהודי תימן, דרך עיתונות יהודית שהגיעה לשם ודרך נוסעים יהודים שהגיעו לתימן". מעמד האישה
בדומה לקהילות יהודיות רבות, גם בקהילת יהודי תימן הוגבלו תפקידי הנשים למשק הבית, ובאופן פורמלי הן הודרו מהחיים הציבוריים, אולם לא פעם הייתה להן השפעה מכרעת על תפקידים חברתיים, בעיקר בכל הקשור לחיי הבית והמשפחה. "באופן מסורתי, לדוגמה, היה זה תפקידו של אב המשפחה להשיא את בניו ובנותיו, והוא זה שהיה צריך לבחור את השידוך. אולם לא פעם התערבו הנשים בבחירה, קיבלו מידע על החתן או הכלה הפוטנציאליים, והעבירו לבעליהן מידע סלקטיבי, שהשפיע על בחירתו", אומרת פרופ' עראקי קלורמן. "מעמדה של האישה בתוך המשפחה התחזק כאשר העמידה צאצאים, ובעיקר כאשר עסקה במלאכות המביאות פרנסה כמו אריגה, רקמה, קדרות או קליעת סלים מקש". |