בשנים האחרונות אנו עדים להאצה משמעותית בקצב הופעתן של טכנולוגיות חדשניות (בעיקר טכנולוגיות מידע, תקשורת, קריאה, מולטימדיה וניהול ידע) ובמגוון שלהן. רוב הטכנולוגיות מאפשרות למשתמשים לתרום ידע ולשתף בו אחרים והן פותחות בפני מערכות ההשכלה אפשרויות חדשות ללמידה והוראה, להפצת ידע וללמידה מויזואליזציה וממולטימדיה. רובן של הטכנולוגיות החדשניות לא פותחו למטרות חינוכיות וההטמעה שלהן במערכות ההשכלה איננה מובנת מאליו. הטכנולוגיות שאומצו כמענה מיידי למשבר הקורונה הדגימו את הדילמות שנוצרות בעת שילובן במערכות חינוכיות. השילוב של טכנולוגיות חדשות במערכות החינוך וההשכלה דורש בחינה מעמיקה באמצעות מחקר מעמיק. המחקר עוסק בהסבת הטכנולוגיות לצרכי הוראה ולמידה, הטמעתן במערכות להשכלה והובלת תהליכי חדשנות טכנולוגית בעזרתן. המחקר בתחום זה דורש פיתוח אסטרטגיות ייחודיות מחד, ומאידך את גיבושה של קהילת חוקרים העוסקים בחקר טכנולוגיות חדשניות ובפיתוח מודלים לאימוץ יעיל שלהן.
המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה מהווה את גוף המחקר של האוניברסיטה לבחינת שילובן של טכנולוגיות חדשניות בתהליכי הוראה ולמידה במוסד. הוא פועל לעידוד מחקרים של חברי סגל האוניברסיטה, אשר ישפרו את ההבנה של תהליכי ההוראה-למידה המתרחשים בסביבות עתירות טכנולוגיה, ושל שילובן של טכנולוגיות חדשניות בהוראת קורסים באקדמיה בכלל ובאוניברסיטה הפתוחה בפרט. משבר הקורונה האיץ את המחקר בתחום טכנולוגיות הלמידה וגרם לבחינה של טכנולוגיות אלה במגוון היבטים. המחקר הפורה בא לידי ביטוי בכנס צ'ייס 2025
במרכז המחקר חברים
כחמישים חברי סגל מהמחלקות השונות באו"פ והוא תומך במחקרים, שמבצעים חבריו וסטודנטים מצטיינים לתארים גבוהים. במרכז מתקיימת פעילות אקדמית שוטפת מגוונת במתכונת של סמינרי מחקר, קבוצות לימוד משותף, ימי עיון וכנסים. המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה הוקם בשנת 2010 במקומו של מרכז צ'ייס לחקר שילוב טכנולוגיות בהוראה, אשר נסגר.