סיון גולדברג – אנחנו מספיק משוגעים כדי לשנות את העולם

ערב טוב לכולם,
 
נשיאות נכבדה, חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה, משפחות יקרות, חבריי הבוגרות והבוגרים, מכובדיי כולם.
 
אני מתרגש מאוד לעמוד לפניכם על הבמה. שמי סיון גולדברג, ואפתח בסיפורי האישי.
 
אני בן 29. נולדתי, גדלתי והתחנכתי בגבעתיים, ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי פעיל חברתי במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות.
 
לפני חמש שנים, בזמן לימודי התואר הראשון שלי כאן באוניברסיטה הפתוחה, תוך כדי עבודה במשרה מלאה כמנהל שיווק בחברת תיירות גדולה, עם סיום הלימודים שלי בקורסים כמו התנהגות ארגונית, ממשל ופוליטיקה ומדיניות ציבורית, לראשונה בחיי, הבנתי. הבנתי שלא רק שאני מתחבר מאוד למעורבות חברתית ולעשייה ציבורית שתמיד השתתפתי בה, אלא שהשלטון המקומי הוא המקום הנכון שיאפשר לי להשפיע על הסביבה שלי: החל בהשפעה על איך המדרכה תיראה, וכלה בהשפעה על מערכת החינוך, על התרבות ועל הרווחה.
 
היכולת שלנו להשפיע על הסביבה שלנו נמצאת ברשויות המקומיות, בעיריות, בתוך הקהילות. הבנתי שזה הייעוד שלי, וזה מה שיהפוך אותי למאושר.
 
הייתי בן 25 בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות בשנת 2018. החלטתי להקים  רשימת צעירים, לעמוד בראשה ולהתמודד על כניסה למועצת העיר גבעתיים. תוצאות ההחלטה הזאת היו הפתעת הבחירות – נכנסנו למועצה והיינו הסיעה השנייה בגודלה בהנהלת העיר. היום אני סגן ראש העיר הצעיר ביותר בישראל. אין לי ספק שלאוניברסיטה הפתוחה הייתה השפעה גדולה על ההחלטה לעשות את הצעד הזה. אני משער שהאוניברסיטה שינתה בדרך כלשהיא את החיים של רבים מכם, כמו שהיא שינתה את החיים שלי. יושבים כאן היום בוגרים רבים מהשלטון המקומי, ואני משוכנע שרבים מהם שותפים לתחושות שלי.
 
אתם ואני חברים בקהילת הסטודנטים הגדולה בישראל, אשר לומדים ומשתתפים בתוכניות אקדמיות של האוניברסיטה הפתוחה – ללא תנאי קבלה, עם גמישות, עם משמעת עצמית גבוהה, ובעיקר, עם אין סוף לילות לבנים וסופי שבוע של השלמת ממ"נים, קריאת סיכומים ולמידה עם חברים.
 
כאן אנו עדים לעובדה שלכל סטודנט וסטודנטית יש אפשרות להיות מה שהם רוצים. זו גאווה אדירה. אנו סוללים לעצמנו את המסלול המתאים לנו או את המסלול שמאתגר אותנו ומשתלב עם מסלול חיינו. זהו הייחוד של האוניברסיטה. כאן לא שואלים מה עשינו או מה היינו אלא מה נרצה להיות.
 
חוסן חברתי של קהילה, של חברה ושל מדינה לא נמדד במטוסים או בכסף, אלא בהון האנושי.
 
אחד התשדירים הראשונים שהפיק סטיב ג'ובס בצעירותו הראה תמונות של הרבה אנשים מיוחדים ומגוונים – אלברט איינשטיין, צ'רצ'יל, מוחמד עלי ואחרים. הכותרת של התשדיר הייתה מאוד פשוטה: "אנשים שהם מספיק משוגעים  לחשוב שהם ישנו את העולם, הם היחידים שישנו אותו".
 
כל מסלול הלימודים הארוך שעברנו, כל החוויות שחווינו, כולל הטקס הזה, נועדו לשכנע אותנו שאנחנו מספיק משוגעים כדי לשנות את העולם, ולאט לאט, עושה רושם שהוא משתנה.
 
תודה רבה ובהצלחה לכולנו.