פדואה גוטי - לעולם אל תפסיקו ללמוד

שמי פדואה,  אני בת 29, ערביה מוסלמית,  אני באה מבית מסורתי ודתי.
בגיל 18 התחלתי לעבוד בחברת אשראי ומהר מאוד התקדמתי במעלה הארגון, והבנתי שכדי לפרוח ולבנות קריירה עלי להשיג תואר אקדמי.

במשך חמש  שנים בכל פעם שנרשמתי ללימודים נאלצתי לבטל את ההרשמה מכיוון שההורים שלי לא הסכימו שאעבוד בלילה ואלמד ביום או ההפך-  אעבוד בבוקר ואלמד לימודי ערב. מבחינתם הייתי צריכה להיות בבית לפני שעות החשיכה.

כילדה להורים נכים לא יכולתי ללמוד במלי לשלב עבודה ופרנסה. התחלתי את הלימודים בשנת 2018, אחרי הרבה ניסיונות שכנוע שלהורי ואחרי שמצאתי את האור בקצה המנהרה: מצאתי מוסד להשכלה  גבוהה שיעטוף אותי וייתן לי כלים וגם יאפשר ללמוד מרחוק כשנוח לי, ללא תנאי קבלה, בשכר אוניברסיטאי. מוסד המוכר בישראל ושאין בו נוכחות חובה בשיעורים. התעקשתי להגשים את החלום. נרשמתי ללימודים למרות שכבר קיבלתי קביעות בעבודה.

במהלך הלימודים בחרתי להגיע למפגשים כשהתאפשר לי אך  לרוב למדתי   מרחוק - בבית– כך יכולתי לשלב את התואר בשאר מטלות החיים. במהלך התואר, נתקלתי בהרבה מכשולים בלתי צפויים. אני לא חושבת שיש עוד מוסד להשכלה גבוהה שיכול היה להכיל אותי ולהבין את מצבי. פעמים רבות חשבתי כי  לא אצליח להגשים את המטרות שלי. אבל, כמו שאחרי כל ירידה יש עליה ויש פיתרון לכל בעיה, בכל פעם שפניתי למרכזי הקורסים או למנחים, קיבלתי הבנה והכלה גמישות ועזרה. תמיד נתנו לי הזדמנות נוספת וגילו גמישות בין אם זה בשיחות טלפוניות או במיילים. גם מגפת הקורונה באמצע לא הוסיפה. רוב החברים שלי נאלצו לעצור את הלימודים ואני דווקא הייתי רגילה לשיעורים מוקלטים ולמתכונת הלמידה בזום. לא הרגשתי כלל שינוי מבחינת רצף הלימודים. להפך עבדתי פחות ואת הזמן ניצלתי להירשם ללימוד יותר קורסים, שני קורסים מתקדמים וקורס רגיל באותו הסמסטר.

חשוב לי  להגיד כאן שללמוד מבחינתי זה לא לסמן וי כדי לומר שיש לי תואר, זה ליהנות, להעשיר את הידע, זה לפיתוח השאיפות של האדם ולהציב לעצמו עוד מטרות בחיים.

אין קורס שלמדתי סתם, בכל קורס היו חלקים מעניינים, ונהניתי מכל פיסת מידע.  נכון, היו חלקים פחות נעימים כמו ממנים ומבחנים ועומס שהצריכו השקעה באמצע הלחץ של החיים אבל כן - זה אפשרי באוניברסיטה הפתוחה עם כל הגמישות שמקבלים והעזרה.

הבנתי שאין דבר כזה ואין מילה כזו ״ אין סיכוי" או "בלתי אפשרי״ יש "קשה" ויש "קשה מאוד" ויש אופטימיות, רצון ועבודה קשה כי רק כך ניתן להצליח ולהגיע לפסגות. לעולם לא לעצור ולהסתפק בהישגים של הלימודים, גם אחרי התואר אני לומדת עוד ועוד קורסים זה לא משנה מה ואיפה העיקר לחדש את מידע ולהישאר בכושר למידה .
לעולם אל תפסיקו ללמוד.
 
תודה רבה ובהצלחה לכולם.