חתאם בדיר – רצון עז להגשים את החלום

כבוד נשיאת האוניברסיטה, פרופסור מימי איזנשטדט,
דיקנים, ראשי מחלקות, מרצים, חברי סגל, אורחים נכבדים ומשפחות יקרות,
אני נרגשת וגאה לעמוד לפניכם היום ולדבר בשם בוגרי האוניברסיטה הפתוחה. אני מברכת אתכם על סיום הלימודים האקדמיים. זו זכות גדולה והגשמת חלום ענקית.

שמי חיתאם בדיר. אני מכפר קאסם, בת 45, אימא ל-4 ילדים נהדרים ובוגרת תואר ראשון במדעי החברה והרוח.

כבר בילדותי חלמתי וציפיתי שיבוא יום שבו אמשיך את הקריירה שלי ואלמד באוניברסיטה, אבל נישואים מוקדמים, ולאחר מכן נסיבות החיים והטיפול במשפחה עמדו בפני הגשמת החלומות והציפיות האלה. ילדתי בגיל 18, ובתור אימא העדיפות הראשונה הייתה לגדל את הילדים בדרך הטובה ביותר ולתת להם את המקסימום, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה לימודית. הדברים האלה דרשו כמובן השקעה וסבלנות.

המשכתי להעניק להם מכל ליבי עד שצעדו את הצעד הראשון שלהם בחייהם האקדמיים והפרטיים.

רעיון הלימודים האקדמיים תמיד נשאר בליבּי. אף פעם לא ויתרתי עליו. אבל ההחלטה לחזור לספסל הלימודים אחרי יותר מ-20 שנה, בגיל 40, הייתה החלטה די קשה.

נרשמתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, בתמיכה ובעידוד משפחתי גדול מצד בעלי והילדים. פתאום מצאתי את עצמי סטודנטית בדיוק כמו הילדים שלי. ישבנו ליד אותו שולחן, הכנו עבודות, ולמדנו למבחנים – כל אחד בתחומו ובמקצועו. אף פעם לא אשכח את הימים הללו ואת הקושי שחוויתי בתור אימא ששילבה אימהוּת עם עבודה ולימודים. עבדתי בבית ספר בשעות הבוקר, ואחר הצהריים נסעתי לאוניברסיטה. 

כל התפקידים האלה הם אני. למרות כל הקשיים, וכל מי שניסה לתסכל אותי ולהגיד שאינני יכולה, המשכתי בדרכי, המשכתי לעבוד קשה וללמוד וליצור לעצמי את הזהות שתמיד חלמתי עליה והאמנתי בה. היום אני כבר יכולה לומר שהגשמתי את חלומותיי, אבל זאת רק תחילת הדרך. קשה לי לתאר לכם את השמחה שאני מרגישה היום.

ברצוני לאחל כל טוב ולמסור ברכות חמות לכל הסטודנטים והסטודנטיות שחוגגים היום. לכל מי שיש חלום אני רוצה לומר: אף פעם אל תוותרו, תמיד יש הזדמנות שרק צריך לנצל, תמיד תאמינו בעצמכם, והכול יהיה אפשרי.

אסיים במילות תודה לכל הסגל האקדמי באוניברסיטה. תודה על שהענקתם לנו את תשומת הלב, תודה על העזרה והתמיכה לאורך כל הדרך. תודה לאוניברסיטה הפתוחה שנתנה לנו את החופש לבחור את המסלול המתאים לנו ואת החופש לבחור את הקורסים ואת המקצועות המתאימים לנו.

ועכשיו לאחרונים ברשימת התודות, אך לא אחרונים בחשיבותם. תודה רבה לבעלי שתמיד עמד לצידי ותמך בי ועזר לי לאורך כל הדרך, תודה לילדים שלי שעודדו אותי יום אחרי יום ואמרו לי שאני יכולה. תודה גם לכל המשפחות ולקהל הנכבד שאיתנו כאן היום. אני רוצה שתדעו שבלי תמיכתם לא היינו כאן היום. אתם חתומים על ההצלחה שלנו לא פחות מאיתנו. תודה רבה לכולכם.