חרבות ברזל - כיצד להסביר לילדים על מלחמה

21 מדברים עם ילדים חרבות ברזל "כשמישהו מת, זה אומר שהוא נגמר, שהוא כבר לא חי, הוא לא נושם ולא מרגיש כלום, זה כמו שהדג/הכלב שהיה לנו מת והפסיק לחיות. הוא לא יחזור אלינו ושמו אותו באדמה. הוא כבר לא מרגיש ולא כואב לו ולא קר לו. אנחנו עצובים מאוד וזוכרים אותו, והוא איתנו בלב תמיד". האם גם אני אמות? אם הילדים שואלים: "לא, אנחנו שומרים עליך, ועכשיו המצב בטוח יותר. אף אחד לא מת סתם ככה עכשיו". מה יקרה אם אתם תמותו? "אנחנו חיים עכשיו, ולא מתים. אנחנו מוגנים ונעשה הכל כדי שזה יימשך". אם הילדים ממשיכים להתעניין אפשר להוסיף עוד: "גם אנחנו נמות בעוד הרבה הרבה הרבה מאוד זמן, ועכשיו אנחנו איתך עד שתהיה גדול ויהיו לך ילדים. אנחנו משפחה חזקה, יש לנו הרבה עזרה והרבה אנשים שאוהבים אותנו". על המלחמה חשופים למידע (תלמידי בית הספר היסודי) 11-7 ילדים בני ממקורות שונים, גם מעבר למידע שההורים מספקים להם. החשיבה של ילדים בגיל זה כבר מורכבת ומופשטת, אך מאפייני החשיבה אינם בשלים פשוטים אך עדיין. לפיכך, הסברי ההורים על המלחמה צריכים להיות , עם דגש על הסברים רחבים שממקמים את המצב בהקשר מלא אמינים יותר, ועם זאת על ההורה לתווך ולהעביר מסר מעובד כדי שהילדים יוכלו לחוש בטוחים ומווסתים. ההנחיה למתן ההסברים בגילאים אלו היא לספק מידע אמין, אך באופן אמינות לצד תקווה מעובד ועטוף באופטימיות ובתקווה. שילוב של יוצר מענה מרגיע. ותחושת מוגנות גיל בית הספר - טרום התבגרות הסבר כללי