חרבות ברזל - כיצד להסביר לילדים על מלחמה

מדברים עם ילדים חרבות ברזל 18 וכדאי להורים להכיר אותו. ילדים קטנים יודעים לאותת על מצוקה באופן טבעי באמצעות בכי או חיפוש קרבה, למשל. ילדים מצפים שיהיה הורה רגיש שיקלוט את האיתותים הללו ויגיב בצורה מווסתת ומרגיעה, ושההתנהגות של ההורה תחזיר את התינוקות או הילדים למצב רגיל. תגובות נורמליות לסיום, זכרו שתגובות הלחץ של תינוקות וילדים הן ואין לחשוש מהן או להניח שמדובר בהכרח בבעיה קשה. רוב הילדים יאותתו על המצוקה שלהם, ורוב ההורים ידעו לתת מענה הולם. הטבע צייד אותנו, המין האנושי, ביכולת הזאת. ראשית, נפתח בתיאור קצר של מאפייני החשיבה של ילדים בגיל הרך ובגיל הגן. החשיבה של פעוטות ושל ילדים שונה מזו של מבוגרים והיא מאופיינת במוחשיות (קונקרטיות), וחוסר יכולת לשלב מספר ממדים קצר ופשוט, של מציאות מורכבת. המסר שנרצה להעביר צריך להיות . המסר לילדים צעירים יותר יכול להיות מלווה ספציפי וקונקרטי בתמונות (לדוגמה, תמונה של כיפת ברזל). חשוב שהשיחה תכלול הנחיות ברורות של "עשה ואל תעשה" (למשל, "כשיש אזעקה, אנחנו רצים לממ״ד") ותדגיש את המוגנות ("אימא ואבא ישמרו עליך, אנחנו נגן עליך ונגיד מה לעשות", "אנחנו חזקים והצבא חזק"). ילדים בגיל זה מבלים את רוב זמנם במשחק, ולכן ייתכן שלחלק מהם . למשל, אפשר לעשות להוסיף היבטים שונים של משחק להסבר אפשר תחרות ריצה לממ״ד או לשחק עם בובה שנמצאת באותו מצב מלחיץ. אפשר גם לעזור לילדים להבין את המושגים שמוצגים מטה בעזרת בובות והמחשה באמצעות ציורים. בנוסף לכך, החשיבה של הילדים ולכן חלק מההסבר צריך מנקודת המבט שלהם נעשית בדרך כלל לשלול את המחשבה שהדברים קרו באשמתם. למשל: "זה לא קשור אלינו ולא למה שאנחנו עשינו, זה לא צריך לקרות, וזה לא עונש על משהו. האויבים/הרעים פשוט רעים אלינו ואנחנו שומרים על עצמנו". הגיל הרך וגיל הגן