אודות המחקר:
האם ייתכן שדווקא הדרך לתחנת האוטובוס היא זו שמרחיקה את התושבים מהתחבורה הציבורית? מחקר חדש מציג שיטה חדשנית למדידת נגישות אקלימית – ומציע כלי מעשי לשיפור הצללה ברחובות הערים בישראל
תחבורה ציבורית נגישה נתפסת כיום כאחד היסודות המרכזיים של עירוניות מקיימת, שוויונית ומחוברת. רוב תוכניות התחבורה מתמקדות בשאלות של תדירות, פריסת קווים וזמני המתנה, אך פעמים רבות הן מתעלמות מממד מרכזי המשפיע על השימוש בפועל – איכות ההליכה ברגל אל התחנה, ובפרט התנאים האקלימיים במסלול הגישה.
בישראל של קיץ ארוך ומתמשך, הליכה חשופה לשמש קופחת, ללא צל מספק, הופכת את הדרך לתחנה למתישה, ולעיתים אף מסוכנת. התחנה אולי נגישה על פי מפות, אך בפועל – לא ניתן להגיע אליה בנוחות, בטח שלא עבור אוכלוסיות פגיעות, מבוגרים, או מי שתלויים בתחבורה הציבורית באופן יומיומי.
המחקר מציג לראשונה מתודולוגיה ישימה למיפוי ותיעדוף שיפור הצללה בדרכים המובילות לתחנות תחבורה ציבורית. לשם כך שולבו שני מקורות מידע ציבוריים רחבי היקף: נתוני תיקוף כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית (המתעדים את היקף השימוש בתחנות לאורך שעות היום והעונה החמה), ומפות הצל מרחביות שפורסמו בלמ"ס בשנת 2022. שילוב מקורות אלה אפשר לחשב מדדים חדשים לנגישות אקלימית – הן ברמת התחנה הבודדת, והן ברמת האזור הסטטיסטי.
המחקר התמקד בארבע ערים שונות – תל אביב-יפו, חיפה, באר שבע ונתיבות – ובחן את רמת השימוש בכל תחנה לצד מצב ההצללה בדרכי הגישה אליה. כך נוצר "מדד תיעדוף הצללה", המאפשר לזהות אילו תחנות מצריכות תוספת הצללה דחופה, לא על סמך תחושות, אלא לפי שילוב של עומס חום בפועל ונפח שימוש בתחנה.
מניתוח המדדים עולה כי בכל אחת מהערים קיימים אזורים שבהם הצללה מספקת יכולה לשנות באופן דרמטי את מידת הנגישות של תחבורה ציבורית. במדד התחנות, שהציע רזולוציה גבוהה יותר, נמצאו לא פעם מרכזי פעילות משניים – כמו אזורי תעסוקה או מסחר מקומי – שזכו לדירוג גבוה מבחינת הצורך בצל, אף שאינם נבלטים במדדים רגילים.
מעבר לחשיפת הפערים, הדוח מדגיש את ישימות השיטה: ניתן להחיל אותה על ערים נוספות בקלות יחסית, לייעד אזורים לפעולה מיידית, ולהשתמש בה ככלי אסטרטגי לתכנון הצללה עירונית, שיפור תנאי הליכה והנגשה אמתית של תחבורה ציבורית. יתרה מכך, בשילוב עם מדדים סוציו-אקונומיים, המדד יכול לסייע בזיהוי פערים חברתיים בנגישות לשירותים חיוניים – ולעזור לקובעי מדיניות לקדם תכנון שוויוני יותר.