כיצד להבטיח נגישות אקלימית לתחבורה ציבורית? 

גישה מבוססת נתונים לתיעדוף פעולות הצללה עירוניות

ד"ר אור אלכסנדרוביץ' (הטכניון), ד"ר דניאל רוזנברג (הטכניון)פרופ' דוד פרלמוטר (אונ' בן גוריון) 

 אודות המחקר:

האם ייתכן שדווקא הדרך לתחנת האוטובוס היא זו שמרחיקה את התושבים מהתחבורה הציבורית? מחקר חדש מציג שיטה חדשנית למדידת נגישות אקלימית – ומציע כלי מעשי לשיפור הצללה ברחובות הערים בישראל

תחבורה ציבורית נגישה נתפסת כיום כאחד היסודות המרכזיים של עירוניות מקיימת, שוויונית ומחוברת. רוב תוכניות התחבורה מתמקדות בשאלות של תדירות, פריסת קווים וזמני המתנה, אך פעמים רבות הן מתעלמות מממד מרכזי המשפיע על השימוש בפועל – איכות ההליכה ברגל אל התחנה, ובפרט התנאים האקלימיים במסלול הגישה.

בישראל של קיץ ארוך ומתמשך, הליכה חשופה לשמש קופחת, ללא צל מספק, הופכת את הדרך לתחנה למתישה, ולעיתים אף מסוכנת. התחנה אולי נגישה על פי מפות, אך בפועל – לא ניתן להגיע אליה בנוחות, בטח שלא עבור אוכלוסיות פגיעות, מבוגרים, או מי שתלויים בתחבורה הציבורית באופן יומיומי.

המחקר מציג לראשונה מתודולוגיה ישימה למיפוי ותיעדוף שיפור הצללה בדרכים המובילות לתחנות תחבורה ציבורית. לשם כך שולבו שני מקורות מידע ציבוריים רחבי היקף: נתוני תיקוף כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית (המתעדים את היקף השימוש בתחנות לאורך שעות היום והעונה החמה), ומפות הצל מרחביות שפורסמו בלמ"ס בשנת 2022. שילוב מקורות אלה אפשר לחשב מדדים חדשים לנגישות אקלימית – הן ברמת התחנה הבודדת, והן ברמת האזור הסטטיסטי.

המחקר התמקד בארבע ערים שונות – תל אביב-יפו, חיפה, באר שבע ונתיבות – ובחן את רמת השימוש בכל תחנה לצד מצב ההצללה בדרכי הגישה אליה. כך נוצר "מדד תיעדוף הצללה", המאפשר לזהות אילו תחנות מצריכות תוספת הצללה דחופה, לא על סמך תחושות, אלא לפי שילוב של עומס חום בפועל ונפח שימוש בתחנה.

מניתוח המדדים עולה כי בכל אחת מהערים קיימים אזורים שבהם הצללה מספקת יכולה לשנות באופן דרמטי את מידת הנגישות של תחבורה ציבורית. במדד התחנות, שהציע רזולוציה גבוהה יותר, נמצאו לא פעם מרכזי פעילות משניים – כמו אזורי תעסוקה או מסחר מקומי – שזכו לדירוג גבוה מבחינת הצורך בצל, אף שאינם נבלטים במדדים רגילים.

מעבר לחשיפת הפערים, הדוח מדגיש את ישימות השיטה: ניתן להחיל אותה על ערים נוספות בקלות יחסית, לייעד אזורים לפעולה מיידית, ולהשתמש בה ככלי אסטרטגי לתכנון הצללה עירונית, שיפור תנאי הליכה והנגשה אמתית של תחבורה ציבורית. יתרה מכך, בשילוב עם מדדים סוציו-אקונומיים, המדד יכול לסייע בזיהוי פערים חברתיים בנגישות לשירותים חיוניים – ולעזור לקובעי מדיניות לקדם תכנון שוויוני יותר.

צוות המחקר:

ד"ר אור אלכסנדרוביץ'

הטכניון

ד"ר אור אלכסנדרוביץ' הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ראש המעבדה לנתוני עתק במחקר אדריכלי (מעבדת BDAR). מומחה לקלימטולוגיה עירונית, ניתוח נתונים מרחביים והתנהגות אנושית בסביבות עירוניות ובבניינים. 

ד"ר דניאל רוזנברג

הטכניון

ד"ר דניאל רוזנברג מחזיק בתואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית (2019). בין השנים 2024-2022 שימש כחוקר במעבדה לנתוני עתק במחקר אדריכלי. הוא עוסק בפיתוח תוכנה ועיבוד נתונים בדגש על נתונים מרחביים.

פרופ' דוד פרלמוטר

אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' דוד פרלמוטר הוא אדריכל וחבר סגל במחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. בעל ניסיון של 35 שנה בקידום עיצוב ובנייה בני קיימא, תוך התמקדות מחקרית בתהליכים מיקרו־אקלימיים המשפיעים על העומס התרמי של הולכי רגל. לאחרונה מילא תפקיד מרכזי ביוזמות אירופאיות כגון GreenInUrbs ו-CircularCity, שבה עמד בראש קבוצת העבודה לסביבה הבנויה והיה המחבר הראשי של שני פרסומים מרכזיים על הפוטנציאל של פתרונות מבוססי טבע להגברת החוסן העירוני.