שריפת עץ לשם חימום ביתי באמצעות קמינים ואמצעים אחרים נפוצה בקרב קהילות שונות בישראל, המובחנות זו מזו מבחינה אתנית ומעמדית. אף כי בישראל המודעות לנזקים הבריאותיים והסביבתיים של החימום בקמיני עץ הולכת וגדלה, נתח בלתי מבוטל ממשקי הבית באזורים עירוניים וכפריים כאחד מבעיר עץ לשם חימום ביתי, גם אם מסיבות שונות. 

המחקר המוצע מבקש לעורר מודעות לבעיית השימוש בקמינים ולקדם שינוי התנהגותי. זאת בהתבסס על ההנחה שחימום ביתי באמצעות קמינים מהווה רכיב מרכזי של סגנונות חיים (בלתי)-מקיימים, והוא מאופיין בפערים הקשורים בידע, ובשונות חברתית ותרבותית, בעיקר מבחינת: 1) נגישות לאמצעי חימום ולאנרגיה ביישובים ובשכונות מאשכולות סוציו-אקונומיים שונים; 2) מודעות סביבתית ובריאותית; 3) תפיסות של אחריות אזרחית וסולידריות סביבתית; 4) דפוסי צריכה תרבותיים משתנים. 

הנחות אלה לא נבדקו מעולם בהקשר של צריכה אנרגטית בישראל, ובפרט לא בהקשר של חימום ביתי. מחקר זה מבקש למלא את החסר באמצעות חילוץ אופני ומניעי השימוש הביתי בקמינים, לצד המאבקים החברתיים שמתעוררים סביבם. חקר סגנונות החיים הנקשרים בהפעלת קמינים יהווה תשתית הכרחית לעיצובה של מדיניות מקומית ולאומית מבוססת-נתונים המותאמת לצרכים חברתיים, תרבותיים וכלכליים שונים של משתמשים מקבוצות חברתיות שונות ולפיתוחם של כלים להעלאת מודעות אישית וציבורית לנושא.