מתקנים סולאריים קטנים מוגדרים ככאלה המייצרים עד 50 קילו-וואט, המוקמים על גבי או בסמיכות למבני מגורים או שטחים לא מבונים במרחב העירוני או החקלאי. למתקנים אלה יתרונות רבים בראשם גמישות התקנה גבוהה ועלות הקמה שאינה גבוהה יחסית, כאשר התוצאה היא ניצול יעיל של משטחים ומרחבים לצורך יצירת אנרגיה ירוקה התורמת לעצמאות האנרגטית של היצרן. הרחבת השימוש במתקנים קטנים רבים ככל שאפשר היא בעלת תרומה משמעותית לרמת הנצילות האנרגטית ברמה הארצית ולצמצום פליטות גזי חממה מחולי שינוי אקלים, מאפשרת חסכון בעלויות מערכות שינוע והקמת מתקני אגירה, זאת מלבד החיסכון בשטחים פתוחים שהוא משאב הנמצא באזילה מתמדת בישראל.

חלק ניכר מהמגבלות המאפיינות הקמה ותפעול של חוות סולאריות גדולות, כגון תפיסת קרקע ותשתית הולכת האנרגיה - אינם רלוונטיים לגבי מתקנים סולאריים קטנים. זאת ועוד, שיטת ה"דו-שימוש" המקודמת בשנים האחרונות הופכת בפועל את הצרכנים ל"יצרכנים" (prosumers).  הקמה של מתקנים קטנים מתבצעת על שטחים מופרים ולפיכך תהליכי התכנון שלהם אמורים להיות פשוטים יותר. במערכות קטנות ההון הראשוני הנדרש הוא קטן והעלות מתפזרת בין מספר רב של "יזמים" שעבור חלקם ההשקעה עשויה להיות אטרקטיבית בנסיבות שיפורטו במחקר זה. יזמים אלה נהנים מחיזוק העצמאות האנרגטית שלהם, ומתשואה כלכלית פוטנציאלית של החזר ההשקעה תוך שבע שנים בממוצע ממועד ההתקנה. הקמת מתקנים ייעודים להצללה עליהם מונחים לוחות הסולאריים עשויה אף לצמצם את צריכת האנרגיה או לכל הפחות ליצור אפקט נלווה של הצללה והפחתת איי חום מקומיים.

מטרת המחקר להציג את תמונת המצב הקיימת בישראל לגבי הקמת מתקנים סולאריים קטנים, תוך סקירת המדיניות והאסדרה הקיימת, ואפיון החסמים המונעים הרחבה משמעותית מתקנים אלה גל גבי גגות של בפרטיים, מבנים עסקיים ובמבני ציבור. המטרה העיקרית במחקר היא לסקור באופן השוואתי כלי אסדרה ומדיניות מהעולם, מהם ניתן יהיה ללמוד ולבחון אפשרות  ליישומם בישראל.

לשם קידומן של מערכות אלה ישנה חשיבות רבה לקדם מדיניות שתאפשר ניצול שטחים מבונים, תצמצם באופן ניכר את ההליכים והחסמים הבירוקרטים להקמת מערכות אלה, ותהפוך את הקמת המערכות לכדאית עבור יזמים קטנים הפועלים ממניעים כלכליים לניצול תשתיות גג קיימות או שטחים מופרים אחרים.