השימוש בכלים חד-פעמיים (חד"פ) גורם לנזקים חמורים לסביבה ולבריאות האדם. על אף הידע הנרחב בנושא, השימוש בכלים אלו נותר גבוה ברחבי העולם, ובפרט בישראל, שבה השימוש בכלי פלסטיק גבוה פי חמישה מהממוצע האירופי. 

בעוד שרוב הציבור בישראל משתמש בחד"פ, קיימת הטרוגניות באופן ובסיבות לשימוש בין אנשים שונים ובין קבוצות שונות בחברה הישראלית, נתונים אשר מדגישים את הצורך בבניית תוכניות התערבות המותאמות תרבותית והתנהגותית לכל קבוצה. לדוגמה, שיעור כלי הפלסטיק הנצרכים על ידי האוכלוסייה החרדית בישראל (27%) גבוה פי שלושה משיעור קבוצה זו באוכלוסייה  (9%). ומסקרים קודמים שבוצעו נמצא כי הגורמים לשימוש המוגבר בקרב אוכלוסייה זו שונים וכוללים את הצורך בשמירת כשרות, לצד ממוצע גבוה יותר של מספר הנפשות במשפחה ושיעורים נמוכים של הימצאות מדיחי כלים, בנוסף, נמצאו שיעורי הסכמה נמוכים יותר של עמדות פרו סביבתיות וצורך בבחירות המתאימות לאורח החיים האינטנסיבי אשר נתמכים באופן חברתי.

מחקר זה יתמקד בפיתוח של תוכנית התערבות מבוססת תובנות התנהגותיות להפחתת השימוש בחד"פ בסביבה הביתית בקרב משפחות חרדיות ובחינת היעילות של התוכנית. תוכנית ההתערבות תיבנה בשיתוף נציגות מהקהילה החרדית בגישת האדם במרכז תוך התייחסות לאורח החיים הייחודי של אוכלוסייה זו. מדגם המחקר יכלול נשים חרדיות אשר יוזמנו למפגש שמטרתו הקניית ידע לגבי ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של שימוש בחד"פ. בנוסף, באחת משתי הקבוצות יוטמעו התערבויות התנהגותיות נוספות הכוללות: מתן עצות שימושיות להפחתה של חד"פ ובחירה של מטרות באופן אישי, רפלקציה על שימוש בכלים חד"פ והתחייבות מוקדמת לעמידה ביעדים. משתתפות המחקר בשתי הקבוצות יענו על שאלונים בתחילת המחקר, לאחר שבועיים, חודש וחודשיים אשר ימדדו את רמת ואופן השימוש בכלים חד"פ לאורך זמן.

הבנת הגורמים הייחודיים של קבוצה זו, תוך התייחסות למניעים הדמוגרפיים, הכלכליים והתרבותיים תתרום לפיתוח תכנית התערבות ברת קיימא ויתרום לגיבוש מדיניות לעידוד הפחתת שימוש בכלים חד"פ בקרב אוכלוסיות חרדיות באופן המקובל על אוכלוסייה זו.