לרשות המקומית ולמרחב המגורים, שעבור הרוב המכריע של האוכלוסייה בישראל הוא מרחב אורבני, השפעה ישירה על ההיבטים העיקריים של חיי היומיום. עם הבחירות לרשויות המקומיות של פברואר 2024 ברקע, המחקר שלפנינו מציב במרכזו את הסוגיה של מידת שביעות הרצון של תושבים ממקום מגוריהם, תוך בחינת כח הניבוי של משתנים שונים.
בחינת הגורמים הקשורים לתפיסת הפרט לגבי איכות מקום המגורים מעניקה נקודת מבט חיונית למנהלים בשלטון המקומי בקביעת סדרי העדיפות במתן שירותים, שיפור תהליכי תכנון ובניה, כמו גם קביעת סדרי עדיפויות בתמיכה המדינתית.
המחקר מתבסס על שני מודלים סטטיסטיים זהים, ועל מדגם מייצג נרחב של מעל 7000 איש לשנים 2014 ו- 2021. במודל נכללו ארבע קבוצות של משתנים בקטגוריות שונות: איכות יחסי הקהילה והשכנות; איכות הסביבה; איכות תשתיות התחבורה; וביטחון אישי. כל אחת מהקבוצות בנפרד, וכולן יחד מנבאות את המשתנה התלוי - שביעות רצון ממקום המגורים. המחקר בוחן לא רק את היחס של פרטים, אלא גם את ההבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בהם יהודיים דתיים, חילוניים וערבים, עם דגש עם המשתנים הסביבתיים.
ממצאי המחקר מספקים תובנות רבות. בראשן, שמכל המשתנים שנבחנו, היבטים סביבתיים מסויימים (שטחים פתוחים וניקיון) הם הגורמים המשפיעים ביותר על עיצוב שביעות הרצון ממקום המגורים. ממצא שני בולט מתייחס לגודל היישוב, ומראה שהסיכוי של תושב המתגורר ביישוב קטן להיות מרוצה מאזור מגוריו הוא כפול מזה של תושב המתגורר ביישוב בינוני או גדול. ממצא שלישי (אך לא אחרון) מצביע על כך שמידת שביעות הרצון מהשכנים הקרובים היא גורם משמעותי ביותר בסיכוי להיות שבע רצון ממקום המגורים, זאת בניגוד לגיוון הקהילתי, שכמעט אינו קשור לשביעות הרצון.
המחקר דן בהרחבה בממצאים, בתובנות לגבי החברה הישראלית ובמסקנות שניתן להפיק עבור הממשל המקומי והמדינתי.
בעמוד זה ניתן ללמוד על המחקר דרך תקציר מורחב, דו"ח המחקר המלא, סרטון קצר והקלטה של הצגת המחקר בסמינר המרכז.