Wild Angels-Catalog-small-with-cover

7 מ ל א כ י פ ר א נתפסת כסובלימציה, נשאלת השאלה היכן האיזון העדין הזה מופר? האזכור שלך ההמון )Elias Canetti( של כוח הקבוצה מזכיר לי את ספרו של אליאס קנטי , שבו יש התייחסויות לדינמיקות השונות שבהן הגוף מצוי באינטראקציה עם והכוח גופים אחרים המייצרים את הקבוצה. הקבוצה יכולה ליצור תחושת עוצמה שעשויה להתבטא באופנים שונים, שהיא גם תלוית מנהיג. בחלק מן הציורים מתקיימת מעין תהלוכה, קבוצה של אותן דמויות מכונפות, שקשורה במקור לאותן תהלוכות פגאניות שמכילות בעיניי את המתח שהוזכר. פול קליי מתייחס לזיכרון, לתודעת 1920 בציור "אנגלוס נובוס" (מלאך חדש) מ־ ההיסטוריה. הדמות מסתכלת קדימה אך מולה היא רואה את ההיסטוריה, את העבר. זהו דימוי של יישות ששייכת ולא שייכת לעולם בעת ובעונה אחת, מעין הוויה מטאפיזית ופיזית גם יחד. אני מרגישה חיבור חזק בין אנגלוס נובוס לעבודות שלך, ברמה הוויזואלית וגם התת־הכרתית. העבודות מנסות לנוע בין המרחבים, עד כמה שהציור מאפשר. יש בהן אלמנטים מופשטים ורוחניים אך בד בבד גם ארציים. הוא חזק ומורכב. אותה דמות מלאך, 1 הטקסט של ולטר בנימין על מלאך ההיסטוריה שהיא אינטרפרטציה לציור של פול קליי המלאך החדש, מביטה אחורה אך רוח עזה סוחפת אותה קדימה אל העתיד, וכל שהיא רואה הם גלי החֻרְבּוֹת של ההיסטוריה. החיבורים של ההתבוננות בעבר, בשברי המציאות, הניסיון הכושל ליצור שלמות והחרדה מפני העתיד האנושי, גם הם במידת מה מרחפים על פני גוף עבודות זה. אבל אולי כדאי להוסיף שאל מול כל אלו, מעל עשיית הציורים הללו ריחפה גם שמחת עצם העשייה, שהיא פריבילגיה עצומה כשלעצמה. . 1940 , ולטר בנימין, תזות על מושג ההיסטוריה "התזה התשיעית", 1 1920 (מלאך חדש), אנגלוס נובוס פול קליי,