Wild Angels-Catalog-small-with-cover

14 מ ל א כ י פ ר א מלאכים על הארץ בעקבות ציוריה של נגה אנגלר גלילי שחר I מספר פרנץ קפקא על קורותיו של רווק 1914 בסיפור קצר שכתב ביומנו בקיץ המתגורר בחדר צר מידות ואין ליומו תוחלת. אך לעת ערב נדמה כי התגלות עומדת לפקוד אותו – מלאך יורד אליו מתקרת החדר, מראות וגוונים מסתמנים בחלל, בשורתו קרבה. עד מהרה הוא רואה כי אין זה מלאך הנגלה בחדרו אלא בובת עץ עלובה התלויה מן התקרה, נר תקוע בה ולאורו הקלוש הוא יושב בגפו. די במראה זה על מנת לסכם את תולדות המלאכים בעת החדשה: מובסים, נפולים, " של דירר מבשר את שקיעתם I שמוטי־כנף, ובשורתם – ריקה. התחריט "מלנכוליה במראה המלאך (בדמות אישה מכונפת), היושב דומם בסדנתו, מהורהר ונוגה, מבטו אדיש ונישא למרחק – אך לאן? המלאך החדש שוקע בתוגה ואינו עוד בעל בשורות. הוא נדמה מאז כשליח – ששליחותו אבדה לו, ולשווא הוא נע ונד, תועה על הארץ. בשירתו של ריינר מריה רילקה, ודי לנו להיזכר ב"אלגיות דואינו", נקראים המלאכים פעם אחר פעם "נוראים". כי עוצמתם עולה על כל שיעור, אך הם אינם נענים לאדם ואינם מסורים לזעקותיו על הארץ: Wer, wenn ich schriee, hörtemich denn aus der Engel/ Ordnungen? מִי, לוּ זָעַקְתִּי, הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלִי מִבֵּין/ מַעֲלוֹת מַלְאָכִים? המלאכים שנידונו להיעלם בעת החדשה, או למצער להשתתק, נותרו בשירתו של רילקה כעדים להכחדה, ואין הם מורים למשוררים אלא מפתחות לקינה – קולות אנחה, רחש ויללהעל המתים. בשיעור דומההיינו רשאים לפרשאתמדרשי המלאכים של ולטר בנימין הכתובים לצל ציור ה"מלאך החדש" של פאול קליי: המלאך המבוהל של קליי מבשר מן העבר, מתִלי ההריסות של ההיסטוריה, את קץ העולם. אך בציור זה אין מדובר עוד במחזה אפוקליפטי במובנו המסורתי (הזכור למשל מהתגלות יוחנן או ממאמרי המלאכים של ספר הזוהר), אלא ברפלקסיה אירונית על סוגת המלאך, שגופו העקום, מראה פניו הילדותי, פיו הפעור, כנפיו הקצרות, לא נועדו לשאת בשורות מן הסדר השמימי. על המלאך החדש חלה, אם נשוב לסיפורו של קפקא, שתיקה חלולה. זו, אם נרצה, השארית שנותרה מסדר המלאכים ומעלותיהם, עזבונו של המלאך הוא "דממה דקה". המלאכים מתקיימים במרחב שגרשם שלום כינה ). סיפורו של קפקא, Das Nichts der Offenbarung( " בשם "האין של ההתגלות שירתו של רילקה, ציוריו של קליי מבשרים על שקיעתו של ניסיון ההתגלות במצבי האפס, בריק. ועם זאת, הציפיות הגדולות לחידושו לא סרו עדיין מן העולם. בני האדם, אפילו טובים שבהם, עודם מקווים לחזרת המלאכים.