Doch Nesia 2022-2023 HEB for WEB

38 צילום: עודד קרני יהודית נגה - מוסמכת תואר שני במנהל עסקים ערב טוב לכולם, כבוד נשיאת האוניברסיטה, סגל יקר, הורים ומשפחות וכמובן חבריי וחברותיי בוגרי האוניברסיטה, מכובדיי כולם. אני שמחה ונרגשת לעמוד כאן הערב ולשאת נאום בשמכם - בוגרים ובוגרות יקרים ויקרות. ברשותכם אתחיל מהסוף. לפני כשבועיים צוין יום הזיכרון במספר, בהם 4,000־ ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, כ דודי, אשתו וילדיו שלא זכיתי להכיר. הורי שרדו מסע רגלי מפרך והגשימו חלום של דורות - לעלות לירוסלם, ירושלים. למרות האובדן הגדול, הכאב והטראומה, הורי בחרו בתקומה, יצרו חיים חדשים ובנו כאן בית. בית שבו חונכנו שבנחישות, התמדה ואמונה אפשר להגשים כל חלום. בית שבו עודדו אותנו להשכלה גבוהה ומצוינות והמעמד הזה, הערב הזה, הוא ההוכחה לכך! קוראים לי יהודית נגה, נשואה ואמא לשניים, הערב יחד איתכם, בוגרים ובוגרות, אני מסיימת את לימודי התואר השני שלי, מסע אליו יצאתי לפני כשלוש שנים, כשאני אמא צעירה לעומרי בן השלוש. ואם אומר את האמת - לא חשבתי הפרק החדש שאפתח במסע שלי הוא לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד, ולאחריהם אקים ואבנה את החברה שלי, בתקווה לפתור לאנשים בעיות ולשפר את איכות חייהם. אני מעוניינת להתמקד בתחום החינוך, שהיה ועודנו משמעותי כל כך עבורי, ומודה על המסע שעברתי עד כה. תודה לאוניברסיטה הפתוחה שפתחה בפניי את שעריה, ללא הגבלות וחסמים - אלא בזמן הנכון עבורי, והוכיחה שאין מחסום כניסה להשכלה ולהצלחה. על שאפשרה לי להשביע את הרעב לידע, עזרה לפתח מיומנויות וכישורים חשובים והעניקה לי גישה למשאבים, חברים לחיים, ומנחות יוצאות מן הכלל. ולמנחה שכבר מזמן הפכה למנטורית - הגב׳ ענבל נסים־לובטון, שהייתה שם בשבילי החל מקורס המבוא, נתנה מזמנה ומרצה, העשירה ודחפה אותי קדימה - מילים לא יוכלו להביע את תודתי והערכתי. בעולם משתנה, התכונות שפיתחנו במהלך לימודינו באוניברסיטה הפתוחה, כגון התמדה ונחישות, חשיבה ביקורתית, אוריינות ומשמעית עצמית, הן המפתח להצלחה, וגם בינה מלאכותית לא תוכל להחליפן. תודה לבת הזוג שלי שעזרה לי להגיע לקו הסיום, וכמובן להוריי האהובים אפרת ואבי - על התמיכה והאמונה בי לכל אורך הדרך, על שחינכתם אותי להאמין בעצמי, לרדוף אחרי צו ליבי, ולהתגבר על כל מכשול, והכול בדרך ארץ. על הגיבוי האמיץ בקבלת ההחלטות, על החיבוק ברגעים הקשים והחגיגות ברגעי ההצלחה - זה לא היה מתאפשר בלעדיכם. תודה. ולחברותיי וחבריי לספסל הלימודים - הבוגרות והבוגרים - עשינו את זה. כל אחת ואחד עם הסיפור שלהם, הדרך המיוחדת, האתגרים, הקשיים, ההצלחות והניצחונות - זה שלנו. הפרק הזה במסע מאחורינו. זה הזמן להמשיך להתוות את מסלול החיים שלנו, ולהשפיע.